פורטל:השפה העברית/מילה נבחרת/18
איכר, מי שעובד את האדמה כדי להניב ממנה תוצר.
דוד ילין חידש את המילה מן השורש הארמי ח-ק-ל, שעניינו עבודת אדמה (המילה הארמית חַקְלָא למשל פירושה שדה). היא הופיעה לראשונה בתרגומו לספר "המוכיח מִוֵקְפִילְד" מאת אוליבר גולדסמית', משנת תרנ"ז: "ואף החקלאי הבער, אם רק נפשו ישרה בו, טוב מחכם מלא מגרעות". בתרגום מופיעה המילה גם ללא האל"ף, כלומר חקלי, אולם ככל הנראה היא לא רווחה משום שהציבור העדיף את הצורה המוכרת לו, עם סיומת -אי. לפני היטמעותה של המילה בשפה העברית השתמשו הדוברים בצירוף המקראי עובד אדמה.