פורטל:המורשת העולמית/נושא נבחר/9

הרי געש
הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר מאגמה מגיעה אל פניו של כוכב לכת. על פני כדור הארץ שוכנים הרי געש, בדרך כלל, בתפר שבין לוחות טקטוניים. התהליך בו פורצת המאגמה אל פני השטח נקרא התפרצות געשית, ונודעת לו משמעות מכרעת על עיצוב נופו של כדור הארץ.

סירטסיי מהאוויר

סירטסיי הוא אי געשי בסמוך לחופה הדרומי של איסלנד, שנוצר בהתפרצות געשית שהתרחשה בעומק של 130 מטרים מתחת לפני הים, וההר פרץ מהים ב-14 בנובמבר 1963. בתוך חודשים ספורים הגיע שטח פני האי ל-2.7 קמ"ר, אך סחיפת גלים ורוח צמצמו בעקביות את שטחו, וכיום הוא קטן בחצי. בשנת 2008 הוכרז האי סירטסיי כאתר מורשת עולמית בשל כך שזכה להגנה מרגע היווצרותו והיה למעין מעבדה ביולוגית שספקה מידע רב אודות התפתחות חיים בארץ חדשה.

בחצי האי קמצ'טקה בצפון-מזרחה של רוסיה מתרוממת סדרה של 160 הרי געש, מהם 29 עדיין פעילים, וחצי האי מתגאה בצפיפות הגבוהה ביותר של הרי געש בעולם. 19 מהרי הגעש הפעילים מוגדרים כאתרי מורשת עולמית מאז שנת 1996. במרכז קמצ'טקה, בצל ההרים, שוכנת בקעת הגייזרים היחידה של אירואסיה, אך היא הושמדה בחלקה ב-3 ביוני 2007 כתוצאה ממפולת בוץ.

שכבת טוף בהרקולנאום בעובי של 20 מטרים

בפארק הלאומי סנגאי במרכז אקוודור שוכן אזור געשי עשיר בשדות לבה ובאפר געשי שהונח בפליסטוקן ולאחר מכן. באזור זה שוכנים שני הרי געש פעילים - טונגורהואה שגובהו 5,016 מטר וסנגאי בגובה של 5,140 מטר, ועוד שוכן בו הר הגעש הכבוי אל אלטאר שגובהו 5,319 מטר, והוא הנקודה הגבוהה ביותר בשטח הפארק. הרי געש כבויים נוספים ידועים שהוכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית הם ההר קילימנג'רו והר קניה, שניהם במזרח אפריקה.

להתפרצויות געשיות אלימות שאירעו במהלך ההיסטוריה בסמוך למקום יישוב, נודעה משמעות קטסטרופלית. שתי הערים הרומית פומפיי והרקולנאום חרבו בהתפרצות הר הווזוב ב-24 באוגוסט 79. את הרקולנאום כיסו נחשולים פירוקלסטיים בשכבת אפר געשי בעובי של כ-20 מטרים, והיא התגלתה בשנת 1710. פומפיי, שנקברה תחת שכבה של כארבעה מטרים של אפר וחומרים געשיים, התגלתה במקרה בשנת 1748. בפומפיי מוצגים דגמי בני אדם מגבס, שנוצרו על ידי מילוי החללים הריקים שהותירו באפר. שתי הערים הוכרו כאתרי מורשת עולמית בשל כך שהטיבו להשתמר תחת שכבת האפר, והן מעניקות תמונה חיה של אורחות החיים בהן.

גורל דומה פקד את חויה דה סרן באל סלוודור, אך אתר זה ידוע פחות. האתר היה כפר חקלאי בתקופת המאיה, שנותר כמעט ללא פגע מתחת לכמה שכבות של אפר געשי. בשנת 590 בקירוב התפרץ הר הגעש סמוך ליישוב, וקבר את כולו מתחת לשכבה של חמישה עד שבעה מטרים של אפר געשי. בניגוד לתושבי פומפיי והרקולנאום, ככל הנראה הצליחו תושבי הכפר להמלט על נפשם מבעוד מועד, שכן במקום לא נמצאו שרידי גופות. למרות זאת, הם הותירו מאחוריהם כלים, קרמיקות, רהיטים ואפילו אוכל מתוצרת עצמית.