פורטל:הלכה/משפט עברי/סדרי הדין

  [ עריכה ]
מבנה מערכות השיפוט בהלכה גם הוא הירארכי, כמו מערכות משפט אחרות; בתי-הדין השונים בנויים במידרג הבא: בית דין של שלושה דיינים המוסמך לדון בדיני ממונות, ומעליו שתי ערכאות המכונות סנהדרין; האחת בת עשרים ושלושה דיינים המוסמכת לדון גם דיני נפשות, והגבוהה ביותר - המכונה בית דין הגדול שבירושלים - כוללת שבעים ואחד דיינים. בית-דין גדול זה נחשב לפוסק האחרון בהלכה, ובכל תחום - כולל דינים הנוגעים להנהגה אזרחית ועניינים שאין להם קשר ישיר להלכה. מבנה זה לא נשמר בגלות, ומערכת השיפוט העברית הפכה להיות מקומית-קהילתית.

סדרי הדין בהלכה הם גם בעלי מאפיינים שונים מאלה שבשיטות המשפט האחרות; כך לדוגמה, בבית-דין הלכתי אין עורך דין שטוען ומנהל את חקירת העדים ובעלי-הדין, אלא הדיינים עצמם עושים זאת. בנוסף, במשפט העברי ישנם נהלים קפדניים כיצד יש לנהל את חקירת העדים - תחום המכונה דרישה וחקירה.

ראו גם

סנהדרין • בית דין (הלכה) • אב בית דין • דיין (הלכה) • עדות (הלכה) • דרישה וחקירה • פסולי עדות