פורטל:הארי פוטר/אתרים/בתים

• דרך פריווט מספר 4 הוא בית בעיירה וינגינג תחתית ובו מתגוררת משפחת דרסלי, קרוביו המוגלגים ושונאי הקסמים של הארי פוטר. הארי מתגורר בבית זה ביחד עם ורנון, פטוניה ודדלי דרסלי מאז רציחת הוריו. הוא זוכה שם לטיפול וליחס אכזרי במיוחד, וקרוביו מסיתים נגדו את תושבי השכונה שהם אנשים שומרי חוק. ארבלה פיג, המתגוררת במרחק שני רחובות בספרים ומעבר לכביש בסרטים, היא חברת מסדר עוף החול (ארגון ששם לו למטרה להיאבק בוולדמורט) שהוצבה בעיירה על ידי מייסד המסדר, אלבוס דמבלדור. בספר החמישי מספר דמבלדור להארי שהסיבה לכך שהוא נאלץ לחזור לבית דודיו היא "קסם עתיק" שאמו הפעילה בשניות שלפני מותה, ומגן על הארי כל עוד הוא קורא "בית" למקום שלאמו יש קשר דם אליו בגלל אחותה פטוניה. קסם זה מפסיק לפעול רק אם הארי יחדל מלקרוא למקום בית או כשיגיע לבגרות בגיל 17.

• המחילה הוא כינוי לבית השוכן בשולי הכפר אוטרי סנט קצ'פול, ובו מתגוררת משפחת ויזלי. הבית מתנשא לגובה שבע קומות, ונוטה קלות על צידו כשהוא מוחזק שלם באמצעות קסמים. למרות מראהו המוזנח קמעה הארי פוטר מחווה את דעתו שזהו הבית הטוב ביותר שבו הוא ביקר, ועד מהרה הופך המקום לחביב ביותר על הארי מלבד הוגוורטס. הבית מוקף בגינה גדולה שבה יצורי קסם רבים, ולידו נמצאת גבעה שבה קרחת יער המשמשת כמגרש מאולתר למשחקי קווידיץ'. החל מהספר השישי משמש המקום כמפקדה של מסדר עוף החול, ובסרט המבוסס על הספר השישי מותקף הבית על ידי אוכלי המוות (נאמניו של וולדמורט) בלטריקס לסטריינג' וזאב האדם פנריר גרייבק, שבסופה הם שורפים אותו.

• אחוזת מאלפוי, השוכנת (לפי הספר החמישי) במחוז וילטשייר שבאנגליה, היא מקום מגוריה של משפחת מאלפוי העשירה והגזענית: לוציוס, נרקיסה ודראקו מאלפוי, ומאוחר יותר גם בלטריקס לסטריינג', אחותה של נרקיסה. במשך מספר שנים התגורר באחוזה גמדון הבית המשועבד דובי, עד שהארי פוטר הערים על לוציוס מאלפוי וגרם לו לשחרר את משרתו בטעות. וולדמורט משתמש באחוזה בתור המפקדה שלו במהלך הספר השביעי. במהלך הספר מוחזקים במרתפי האחוזה מספר אסירים, בהם לונה לאבגוד, דין תומאס, הגובלין גריפהוק, ויצרן שרביטי הקסם מר אוליבנדר. כאשר חטפנים (פושעים נאמנים לוולדמורט ולדרכיו) לוכדים את הארי ואת חבריו הם מביאים אותם לאחוזה, אך הם נמלטים הודות לעזרתו של דובי. בפעמים שבהם מוזכרת האחוזה בספרים מוסבר כי היא מרוהטת בריהוט יקר ערך, וכי יש לה אדמות גדולות הכוללות קישוטי מותרות רבים.

• כיכר גרימולד מספר 12 הוא בית מידות ג'ורג'יאני שבו התגוררה משפחת בלק מזה מאות שנים. הבית מוזכר לראשונה בסדרה בתחילת הספר החמישי, ומתואר כמקום מוזנח בעקבות כעשר שנים שבהן לא התגורר בו איש מלבד גמדון בית רע-מזג בשם קריצ'ר, שלא טרח לבצע את המטלות שהוטלו עליו על ידי אדוניו לפני מותם. במסדרון הכניסה של הבית נמצא דיוקן של וולבורגה בלק, אמו של סיריוס בלק, שזכה לנאמנותו המוחלטת של קריצ'ר. נקודות ציון נוספות בבית הן שטיח הקיר של המשפחה, המגיע עד לימי הביניים, וציור קיר של פינאס ניגלוס בלק, המנהל השנוא ביותר בתולדות הוגוורטס. לאורך גרם המדרגות של הבית ישנם כוכים קטנים שבהם נמצאים ראשיהם הערופים והמפוחלצים של גמדוני הבית ששירתו את משפחת בלק בעבר. הבית מוגן במרבית קסמי ההגנה הרלוונטיים לגביו: לא ניתן להתעתק ממנו (מעבר באמצעות קסם ממקום למקום בדומה לטלפורטציה), לא ניתן למצוא אותו במפות, ומוגלגים ומי שאינו רצוי לא יכול לראות אותו כלל. בספר החמישי מסופר כי אלבוס דמבלדור הוסיף למקום הגנת לחש פידליוס, שמשמעותה כי רק הוא יכול לספר על מיקומו של הבית. לאור היתרונות האלה שימש המקום כמפקדה של מסדר עוף החול החדש וכמקום שאליו נמלטו הארי פוטר, רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר בספר השביעי. סיריוס בלק היה הנצר האחרון למשפחת בלק ולפיכך גם בעלי הבית, ובמותו הוריש את הבית לבן-סנדקותו הארי פוטר.

• מבוא ספינר הוא רחוב מוגלגי שבו שוכן ביתו של סוורוס סנייפ. הרחוב מתואר כאחד מן הרחובות שנבנו מאבנים זהות. הרחוב שוכן בסמוך לנהר מזוהם. דלת ביתו של סנייפ נפתחת ישירות לתוך הסלון החשוך שבו נמצאת ספרייה מלאה בספרים רבים מאוד, ריהוט מיושן, ונברשת התלויה מהתקרה. דלת סתרים מובילה לגרם מדרגות קטן. הבית מוזכר לראשונה בספר השישי, כאשר סנייפ מארח בו לביקור קצר את בלטריקס לסטריינג' ונרקיסה מאלפוי. בספר השביעי מתברר כי סנייפ התגורר במקום בילדותו, וכי לילי ופטוניה אוונס התגוררו באותה עיירה.

• בקתת הצדפים היא בית המגורים של ביל ויזלי ופלר דלאקור לאחר נישואיהם בספר השביעי. הבקתה שוכנת בראש צוק המשקיף על הים, בקרבת הכפר הבדיוני טינוורת' שבקורנוול. הבקתה שימשה כמקום מחבוא עבור הארי, רון, הרמיוני, לונה, דין תומאס, אדון אוליבנדר, וגריפהוק, לאחר שהם נמלטו מכלאם באחוזת בית. גמדון הבית דובי נקבר בגינה של הבקתה לאחר מותו. הבית עצמו מתואר כבעל חדרים קטנים אך גם כמקוח נוח ובעל אווירה משפחתית.