פורטל:דגלים וסמלים
דגל הוא יריעת בד, על פי רוב מלבנית, המתנוססת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. השימוש בדגל הפך נפוץ עוד בעת העתיקה בארצות מזרח אסיה, במיוחד כאמצעי לזיהוי בשדה הקרב. אף המילה "דגל" – משמעה המקורי הוא יחידה צבאית גדולה. כיום הוא משמש בעיקר לייצוג מדינות, ואז הוא נקרא דגל לאומי, אך גם לייצוג ארגונים ומוסדות אחרים. ענף המחקר של דגלים מכונה וקסילולוגיה, ובו נהוג לסווג דגלים לאומיים לפי השימוש בדגל בים וביבשה, וכן לפי השימוש בו במסגרת מדינית, אזרחית או צבאית. חלק מן הדגלים הלאומיים מונפים בהתאם לפרוטוקול דגל, ומנגד, חילול דגל או ביזויו הוא עבירה על החוק בחלק ממדינות העולם.
שלט אצולה, או סמל, הוא דוגמה המשמשת אדם לייצוגו. מקורם של שלטי האצולה באבירים האירופאים בתקופת ימי הביניים, אשר השריונות והמגנים שבהם השתמשו עוטרו בשלטי האצולה. כמו דגלים, גם שלטי אצולה משמשים כיום לייצוג מדינות וארגונים, אך גם יחידים, כשם שהיה בעבר. ענף המחקר של שלטי אצולה מכונה "הרלדיקה", ובו נהוג לתאר את הבלאזון הנוגע להתקני שלט האצולה השונים. בימינו, הרלדיקה היא בעיקר תחביב ברוב העולם, אולם מספר מדינות עודן מפקחות על השימוש בשלטי אצולה באמצעות כרוזים, ונשיאת שלט אצולה של אחר מהווה בהן עבירה על החוק.
המנון הוא שיר, בדרך כלל בעל לחן, המשמש כסמל של ארגון מסוים, ומייצג את הארגון וערכיו. מקור המילה במילה היוונית Hymnos, שפירושה "שיר שבח". בהמנון נהוג לפתוח או לחתום אירועים של הארגון. במיוחד מקובל המנון לאומי – המנון של מדינה או של ישות מדינית אוטונומית, אשר מעלה על נס את ההיסטוריה, את המסורת, את השאיפות הלאומיות ואת המאבקים של בני עם מסוים. לעיתים אין להמנון הלאומי מעמד רשמי אך הוא מקובל כהמנון על ידי אזרחי המדינה. בשנות היצירה של מדינות הלאום במאות ה-19 וה-20, אימצו רוב הלאומים המנון עם הכרזתם על ריבונות לאומית. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים ממלכתיים, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט. מטבעו, ההמנון הלאומי צריך להיות קצר; האורך הממוצע של המנון לאומי הוא כדקה. סגנונם של רוב ההמנונים הלאומיים הוא שיר לכת או מזמור.
מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה. מקור המושג במילה האיטלקית Motto, שפירושה "התחייבות". את המוטו מכניסים לעיתים כיסוד עיצובי בסמלים אחרים, כמו למשל בשלטי אצולה. המוטו אינו חייב להיכתב בשפה הרשמית, ומדינות וארגונים, במיוחד כאלה שהושפעו מתרבות רומא העתיקה, מנסחים לעצמם מוטו בשפה הלטינית.
מעמדם החוקי של דגלים, סמלים והמנונים לאומיים משתנה ממדינה למדינה, כך שישנן מדינות שבהן אמצעי ייצוג אלה מעוגנים בחוקתם, לרבות עיצובם, וישנן מדינות שבהן השימוש באמצעי ייצוג אלה הוא מתוקף המנהג. פרט לדגלים, לסמלים ולהמנונים, משתמשים ארגונים ומדינות באמצעים נוספים לייצג את עצמם, גם אם אין מדובר בייצוג רשמי מטעמם. דוגמאות לכך הן: האנשת מדינות, ציפור לאומית ואף צבעים לאומיים.
דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת.
הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה.
| |
| דגל אוסטרליה בעיצוב הנס הכחול בתוספת כוכב חבר העמים ויצוג של צלב הדרום |
הנפת דגל בחצי התורן היא ביטוי לאבל במדינות רבות. אחד ההסברים למקור המנהג הוא מתן קדימות לדגל הסמלי הבלתי נראה של המוות. הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, אשר משמש את ריבון הממלכה המאוחדת, להבדיל מדגל הממלכה המאוחדת אשר משמש את המדינה, אינו מורכן לעולם לחצי התורן, אפילו לאות אבל על מותו של הריבון, משום שאף על פי שהריבון מת, תמיד יהיה מי שימלוך תחתיו, לפי העיקרון של "המלך מת, יחי המלך!". גם דגל ערב הסעודית אינו מורכן לחצי התורן, אך מסיבה אחרת – הוא נושא את השהאדה, הכרזת האמונה האסלאמית, ולכן הרכנתו עלולה להיחשב לכפירה.
דגל טורקיה מכונה Ay Yıldız בטורקית, כלומר "כוכב ירח". מקור הדגל בדגל האימפריה העות'מאנית וסמליו הם סמלים המזוהים עם טורקיה והאימפריה העות'מאנית כבר מאות בשנים: הצבע האדום הוא צבעה של טורקיה (או האימפריה לפניה) כבר מהמאה ה-13. הסהר והכוכב, שהם סמלים מוסלמיים, היו בשימוש כבר לפני שנים באסיה הקטנה, גם לפני עליית האסלאם. הדגל היה במקור סהר על רקע ירוק, אך דגל זה שונה בשנת 1793 כשהסולטאן סלים השלישי שינה את הרקע לאדום (והפריד בין דגל הח'ליפות הירוק - שנשמר לגורמי הדת; ודגל הסמכות ה"חילונית" האדום). בשנת 1844, עם תנועת הרפורמה (טנזימאט) באימפריה, הוסף הכוכב בצורתו הנוכחית. סמל הכוכב מגיע מתקופת קונסטנטין ונחשב לסמל של מרים, אם ישו באותה תקופה.
.svg)
סמל הממלכה המאוחדת או הסמל המלכותי של הוד מלכותה המלכה אליזבת השנייה (באנגלית: The Royal Arms of Her Majesty Queen Elizabeth II) הוא סמל בריטניה ומשמש באנגליה, ויילס וצפון אירלנד. בסקוטלנד נעשה שימוש בסמל שונה.
התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.
שרוליק הוא דמות מצוירת המשמשת להאנשת מדינת ישראל. דמותו נוצרה על ידי הקריקטוריסט דוש והופיעה לראשונה ב-1956 בקריקטורות שצייר לעיתון מעריב. שרוליק מתואר כנער צעיר הלובש מכנס חאקי, חובש כובע טמבל ונועל סנדלים תנ"כיים. שרוליק הוא חקלאי ובאופיו הוא ציוני ואוהב הארץ. השם שרוליק משמש לרוב שם חיבה לשם ישראל, ומכאן שמה של הדמות.
|
.svg)
Dieu et mon droit
— המוטו הלאומי של הממלכה המאוחדת
אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
שטחים תלויים: אקרוטירי ודקליה • איי פארו • גיברלטר • ג'רזי • גרנסי • האי מאן • יאן מאיין • סבאלברד
מדינות לא מוכרות או מוכרות חלקית: קוסובו • צפון קפריסין
אל סלוודור · אנטיגואה וברבודה · ארצות הברית · בהאמה · בליז · ברבדוס · גואטמלה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · האיטי · הונדורס · הרפובליקה הדומיניקנית · טרינידד וטובגו · מקסיקו · ניקרגואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · פנמה · קובה · קוסטה ריקה · קנדה
שטחים תלויים: איי הבתולה של ארצות הברית · אנגווילה · ארובה · ברמודה · גרינלנד · האנטילים ההולנדיים · פוארטו ריקו
מדינות: אורוגוואי · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · ברזיל · גיאנה · ונצואלה · סורינאם · פארגוואי · פרו · צ'ילה · קולומביה
אוסטרליה : אוסטרליה · נורפוק
מלנזיה : איי מלוקו ומערב גינאה החדשה (מהווים חלק מאינדונזיה) · איי שלמה · ונואטו · מזרח טימור · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · קלדוניה החדשה
מיקרונזיה : איי מריאנה הצפוניים · איי מרשל · גואם · מיקרונזיה · נאורו · פלאו · קיריבטי
אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
שטחים תלויים: אקרוטירי ודקליה • איי פארו • גיברלטר • ג'רזי • גרנסי • האי מאן • יאן מאיין • סבאלברד
אנטיגואה וברבודה · ארצות הברית · בהאמה · ברבדוס · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · האיטי · הונדורס · הרפובליקה הדומיניקנית · טרינידד וטובגו · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · קובה · קנדה
שטחים תלויים: איי הבתולה של ארצות הברית · אנגווילה · ארובה · ברמודה · גרינלנד · האנטילים ההולנדיים · פוארטו ריקומדינות: אורוגוואי · אל סלוודור · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · בליז · ברזיל · גואטמלה · גיאנה · ונצואלה · מקסיקו · ניקרגואה · סורינאם · פארגוואי · פנמה · פרו · צ'ילה · קולומביה · קוסטה ריקה
אוסטרליה : אוסטרליה · נורפוק
מלנזיה : איי מלוקו ומערב גינאה החדשה (מהווים חלק מאינדונזיה) · איי שלמה · ונואטו · מזרח טימור · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · קלדוניה החדשה
מיקרונזיה : איי מריאנה הצפוניים · איי מרשל · גואם · מיקרונזיה · נאורו · פלאו · קיריבטי
אל סלוודור · אנטיגואה וברבודה · ארצות הברית · בהאמה · בליז · ברבדוס · גואטמלה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · האיטי · הונדורס · הרפובליקה הדומיניקנית · טרינידד וטובגו · מקסיקו · ניקרגואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · פנמה · קובה · קוסטה ריקה · קנדה
שטחים תלויים: איי הבתולה של ארצות הברית · אנגווילה · ארובה · ברמודה · גרינלנד · האנטילים ההולנדיים · פוארטו ריקומדינות: אורוגוואי · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · ברזיל · גיאנה · ונצואלה · סורינאם · פארגוואי · פרו · צ'ילה · קולומביה
אוסטרליה : אוסטרליה · נורפוק
מלנזיה : איי מלוקו ומערב גינאה החדשה (מהווים חלק מאינדונזיה) · איי שלמה · ונואטו · מזרח טימור · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · קלדוניה החדשה
מיקרונזיה : איי מריאנה הצפוניים · איי מרשל · גואם · מיקרונזיה · נאורו · פלאו · קיריבטי
| ||||||||||
| ||||||||||||
|
טינקטורה הוא המינוח ההרלדי לצבע, אף כי טינקטורות אחדות אינן צבעים אמיתיים. קיימות שבע טינקטורות עיקריות - חמישה צבעים (גוונים כהים) ושתי מתכות (גוונים בהירים).
| טינקטורה | שם הרלדי לועזי | צבע |
|---|---|---|
| מתכות | ||
| זהב/צהוב | אוֹר (Or) | |
| כסף/לבן | ארז'ן (Argent) | |
| צבעים | ||
| כחול | אזוּר (Azure) | |
| אדום | גוּלס (Gules) | |
| סגול | פּוּרפּוּר (Purpure) | |
| שחור | סייבּל (Sable) | |
| ירוק | ור (Vert) | |
פרוות גם הן סוג של טינקטורה ומייצגות סוגי פרווה אמיתיים (כגון של סמוריים). קיימים כמו כן גם כתמים (stains), אם כי הם נדירים: כתום (tenny/tawny) וחוּם. פריטים עשויים להיות מתוארים בצבעיהם הטבעיים. פריט כזה יתואר כהוֹלם (Proper).
מערכת הסמלים שמשמת לזיהוי הדגלים נוצרה על ידי ויטני סמית בספרי הוקסילולוגיה שלו, מאוחר יותר שיטת הניקוד שלו אומצה על ידי ההתאחדות הבינלאומית של האגודות הווקסילולוגיות.
| FIS | טקסט | תיאור | שימוש |
|---|---|---|---|
|
C**/*** | דגל אזרחי יבשתי | בשימוש אזרחים פרטיים ביבשה |
|
*S*/*** | דגל מדיני יבשתי | בשימוש מוסדות מדינה ביבשה |
|
**W/*** | דגל צבאי יבשתי | בשימוש צבאי ביבשה |
|
***/C** | דגל אזרחי ימי | בשימוש כלי שיט פרטיים (מסחריים) |
|
***/*S* | דגל מדיני ימי | בשימוש כלי שיט ממשלתיים |
|
***/**W | דגל צבאי ימי | בשימוש הצי |
|
CS*/*** | דגל אזרחי מדיני יבשתי | בשימוש אזרחי ומדיני ביבשה |
|
*SW/*** | דגל מדיני צבאי יבשתי | בשימוש מוסדות ממשל וצבא ביבשה |
|
CSW/*** | דגל לאומי יבשתי | בשימוש יבשתי מכל סוג |
|
***/CSW | דגל לאומי ימי | בשימוש ימי מכל סוג |
|
CSW/CSW | דגל לאומי ימי ויבשתי | בשימוש ימי ויבשתי מכל סוג |
שדהו של מגן הרלדי (כמו גם מטעניו השונים) ניתן לחלוקה ליותר מטינקטורה אחת. שדותיהם של שלטי אצולה רבים מחולקים בפשטות לשתי טינקטורות מנוגדות, תחומות באמצעות קו אחד או יותר במאונך, מאוזן, באלכסון או בשילוב כלשהו. קו חלוקה עשוי להיות, בין השאר, ישר, שבור (זיג-זג), או "מבוצר" (בצורת ביצורי חומה). הערה: יש להקפיד בהבדלים בין חלוקת השדה, חלוקה לרבעים וצורות רגילות. צורות (או "צורות מכובדות") הן צורות גאומטריות פשוטות, דומות ל"חלוקת השדה", אך מתייחסים אליהן כאל פריטים, ביניהן נכללים:
- בּנד (Bend) - מטען החוצה את השדה באלכסון.
- סאלטייר (Saltire) - מטען בצורת האות "X".
- פלוֹנץ (Flaunch) - מטען בצורת קשת שמופיע תמיד בזוגות - אחד בימין השדה והשני בשמאלו.
- צלב יווני ישר (בצורת "+").
- פּייל (Pile) - משולש הפוך אשר בסיסו בגבול העליון של המגן.
- שברוֹן (Chevron) - פס בצורת האות "V" הפוכה.
- פוֹל (Pall) הוא מטען בצורת "Y" הנפוץ בסקוטלנד.
- צ'יף (Chief) - הוא פֶס הממוקם בשליש העליון של המגן.
בנוסף למגן כוללים רוב השלטים ההרלדיים גם ציצה (מעל למגן) ומוטו (לרוב מתחתיו). פריטים אחרים עשויים להתווסף, כגון קסדה (עטורה במעטה בד) בשלל מצבים ודוגמאות, "תומכים" משני צדי המגן, חלקה עליה הם ניצבים לרוב, ושלל סרטים, כתרים מוּראליים ומיני מדליות ועיטורים אחרים. פריטים אלו מוענקים לרוב כאות הוקרה על ידי הריבון. אלמנטים אחרים המצביעים על סטטוס של נושא השלט (כגון עוגן לאדמירל, שרביט למצביא וכדומה) יכולים להתווסף מאחורי המגן. בהרלדיקה כמורתית נהוג להשתמש במטות כמורה עטורים (Crosier).
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הדגלים והסמלים. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|