פורטל:דגלים וסמלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עריכהעל דגלים, סמלים ומה שביניהם...

דגל הוא יריעת בד, על פי רוב מלבנית, המתנוססת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. השימוש בדגל הפך נפוץ עוד בעת העתיקה בארצות מזרח אסיה, במיוחד כאמצעי לזיהוי בשדה הקרב. אף המילה "דגל" – משמעה המקורי הוא יחידה צבאית גדולה. כיום הוא משמש בעיקר לייצוג מדינות, ואז הוא נקרא דגל לאומי, אך גם לייצוג ארגונים ומוסדות אחרים. ענף המחקר של דגלים מכונה וקסילולוגיה, ובו נהוג לסווג דגלים לאומיים לפי השימוש בדגל בים וביבשה, וכן לפי השימוש בו במסגרת מדינית, אזרחית או צבאית. חלק מן הדגלים הלאומיים מונפים בהתאם לפרוטוקול דגל, ומנגד, חילול דגל או ביזויו הוא עבירה על החוק בחלק ממדינות העולם.

שלט אצולה, או סמל, הוא דוגמה המשמשת אדם לייצוגו. מקורם של שלטי האצולה באבירים האירופאים בתקופת ימי הביניים, אשר השריונות והמגנים שבהם השתמשו עוטרו בשלטי האצולה. כמו דגלים, גם שלטי אצולה משמשים כיום לייצוג מדינות וארגונים, אך גם יחידים, כשם שהיה בעבר. ענף המחקר של שלטי אצולה מכונה "הרלדיקה", ובו נהוג לתאר את הבלאזון הנוגע להתקני שלט האצולה השונים. בימינו, הרלדיקה היא בעיקר תחביב ברוב העולם, אולם מספר מדינות עודן מפקחות על השימוש בשלטי אצולה באמצעות כרוזים, ונשיאת שלט אצולה של אחר מהווה בהן עבירה על החוק.

המנון הוא שיר, בדרך כלל בעל לחן, המשמש כסמל של ארגון מסוים, ומייצג את הארגון וערכיו. מקור המילה במילה היוונית Hymnos, שפירושה "שיר שבח". בהמנון נהוג לפתוח או לחתום אירועים של הארגון. במיוחד מקובל המנון לאומי – המנון של מדינה או של ישות מדינית אוטונומית, אשר מעלה על נס את ההיסטוריה, את המסורת, את השאיפות הלאומיות ואת המאבקים של בני עם מסוים. לעיתים אין להמנון הלאומי מעמד רשמי אך הוא מקובל כהמנון על ידי אזרחי המדינה. בשנות היצירה של מדינות הלאום במאות ה-19 וה-20, אימצו רוב הלאומים המנון עם הכרזתם על ריבונות לאומית. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים ממלכתיים, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט. מטבעו, ההמנון הלאומי צריך להיות קצר; האורך הממוצע של המנון לאומי הוא כדקה. סגנונם של רוב ההמנונים הלאומיים הוא שיר לכת או מזמור.

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה. מקור המושג במילה האיטלקית Motto, שפירושה "התחייבות". את המוטו מכניסים לעיתים כיסוד עיצובי בסמלים אחרים, כמו למשל בשלטי אצולה. המוטו אינו חייב להיכתב בשפה הרשמית, ומדינות וארגונים, במיוחד כאלה שהושפעו מתרבות רומא העתיקה, מנסחים לעצמם מוטו בשפה הלטינית.

מעמדם החוקי של דגלים, סמלים והמנונים לאומיים משתנה ממדינה למדינה, כך שישנן מדינות שבהן אמצעי ייצוג אלה מעוגנים בחוקתם, לרבות עיצובם, וישנן מדינות שבהן השימוש באמצעי ייצוג אלה הוא מתוקף המנהג. פרט לדגלים, לסמלים ולהמנונים, משתמשים ארגונים ומדינות באמצעים נוספים לייצג את עצמם, גם אם אין מדובר בייצוג רשמי מטעמם. דוגמאות לכך הן: האנשת מדינות, ציפור לאומית ואף צבעים לאומיים.
עריכהמומלץ נבחר
דגל אוסטרליה
דגל אוסטרליה

דגל חבר העמים של אוסטרליה שואב את עיצובו מעיצוב הנס הכחול, בדומה לדגליהן של רבות ממושבותיה ההיסטוריות של בריטניה. הדגל אומץ לאחר שנבחר בתחרות עיצוב בשנת 1901, השנה שבה קיבלה אוסטרליה את עצמאותה מבריטניה.

עיצובו של הדגל הוא עיצוב נס בריטי כחול טיפוסי הכולל את היוניון ג'ק בקנטון (הרבע השמאלי העליון הצמוד לתורן) ושדה כחול המושחת בכוכב חבר העמים (כוכב בעל שבעה קודקודים) ובהדמיית מערכת הצלב הדרומי. היוניון ג'ק מבטא את הקשר ההיסטורי והתרבותי בין אוסטרליה ובריטניה, וכל קרן בכוכב חבר העמים מסמלת את אחת מהמדינות והטריטוריות של אוסטרליה, והצלב הדרומי מסמל את מקומה של אוסטרליה בחצי הכדור הדרומי.

אף שהדגל נבחר כדגל הלאומי האוסטרלי כבר בשנת 1901, הוא אומץ באופן רשמי וחוקי רק לאחר חקיקתו של חוק הדגלים בשנת 1953, 50 שנה מאוחר יותר.


מומלצים נוספים
עריכהתמונה נבחרת
עריכההידעת?

בסמל המלכותי של הוד רוממותו אלבר השני נזירים התומכים במגן. הנזירים הם תזכורת לכיבוש מונקו ב-1297, כאשר פרנסואה גרימלדי נכנס לעיר עם חיילים לבושים כנזירים.

עריכהאירועי היום


ל"אירועי היום" נוספים
עריכהמוטו לאומי נבחר

Out of Many, One People

— המוטו הלאומי של ג'מייקה

מאנגלית: מתוך רבים - אומה אחת

עריכהדגל נבחר
דגל ישראל
דגל ישראל

דגל ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. הדגל אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. חוק הדגל מתאר את דגל המדינה כבעל רקע לבן ועליו שני פסים בצבע תכלת כהה, הנמשכים לכל אורכו, אך מוזחים מעט משולי הרוחב. במרכז הדגל, בין שני הפסים, משורטט מגן דוד בצבעם של הפסים. צבעי הדגל מבוססים על צבעי הטלית, אם כי צבעי הפסים על הטליתות משתנים מתכלת ועד שחור ואף לבן.

עריכהסמל נבחר
סמל מדינת ישראל
סמל מדינת ישראל

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים ומשני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". המנורה ועלי הזית צבעם זהוב, להבדיל מצבעם בנס הנשיא, שבו צבעם כסוף.

את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין 450 הצעות שהוגשו לוועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט תש"ט, 10 בפברואר 1949.

עריכההמנון נבחר

התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.

עריכההאנשה נבחרת
הדוד סם בכרזה משנת 1917 הקוראת להירתמות למאמץ המלחמתי תחת הסיסמה "I want you for U.S. Army" (אני רוצה אותך בשביל הצבא של ארצות הברית)
הדוד סם הוא דמות המסמלת את ארצות הברית אשר הופיע בעבר בכרזות לעידוד גיוס. הדוד סם משמש רבות כמילה נרדפת לארצות הברית ולממשלתה
עריכהמדינה נבחרת
דגל הממלכה המאוחדת (דגל מדיני ואזרחי ) מורכב משילוב של שלושה צלבים, המונחים זה על גבי זה, ומייצגים את המדינות המרכיבות את הממלכה: צלב ג'ורג' הקדוש (אנגליה) – אדום על רקע לבן; צלב פטריק הקדוש (אירלנד) – אלכסוני אדום; וצלב אנדרו הקדוש (סקוטלנד) – אלכסוני לבן על רקע כחול. סמל הממלכה המאוחדת מורכב ממגן מחולק לרבעים הכוללים את סמל אנגליה, סמל סקוטלנד וסמל אירלנד, שבו תומכים אריה וחד-קרן, על חלקה של דשא שעליו שושנת טיודור, שמרוק ודרדר ומעליו ציצה של אריה המונח על קסדה. מתחת מופיע המוטו "אלוהים וזכותי שלי".
המנון הממלכה המאוחדת, "אלוהים נצור את המלכה", הוא תפילה לשלום מלכת הממלכה המאוחדת הכתובה שלושה בתים. להמנון אין מעמד רשמי אלא מתוקף המנהג והוא משמש במדינות חבר העמים הבריטי המנון שני רשמי או המנון מלכותי.
‏האזנהⓘ‏?‏ 		בריטניה, המשמשת להאנשת בריטניה הגדולה, מקורה בתקופת האימפריה הרומית כסמל לפרובינקיה הרומית בריטניה. היא מתוארת כאלה המחזיקה מגן וקלשון וחובשת קסדת קנטוריון.

Dieu et mon droit

— המוטו הלאומי של הממלכה המאוחדת

מצרפתית: אלוהים וזכותי שלי

סמלים נוספים של מדינה זו
עריכהדגלים לאומיים
עריכהסמלים לאומיים
עריכההמנונים לאומיים
עריכהחיפוש דגל
עריכהטינקטורות

טינקטורה הוא המינוח ההרלדי לצבע, אף כי טינקטורות אחדות אינן צבעים אמיתיים. קיימות שבע טינקטורות עיקריות - חמישה צבעים (גוונים כהים) ושתי מתכות (גוונים בהירים).

טינקטורה שם הרלדי לועזי צבע
מתכות
זהב/צהוב אוֹר (Or)
כסף/לבן ארז'ן (Argent)
צבעים
כחול אזוּר (Azure)
אדום גוּלס (Gules)
סגול פּוּרפּוּר (Purpure)
שחור סייבּל (Sable)
ירוק ור (Vert)

פרוות גם הן סוג של טינקטורה ומייצגות סוגי פרווה אמיתיים (כגון של סמוריים). קיימים כמו כן גם כתמים (stains), אם כי הם נדירים: כתום (tenny/tawny) וחוּם. פריטים עשויים להיות מתוארים בצבעיהם הטבעיים. פריט כזה יתואר כהוֹלם (Proper).

עריכהסמלי זיהוי לדגלים

מערכת הסמלים שמשמת לזיהוי הדגלים נוצרה על ידי ויטני סמית בספרי הוקסילולוגיה שלו, מאוחר יותר שיטת הניקוד שלו אומצה על ידי ההתאחדות הבינלאומית של האגודות הווקסילולוגיות.

FIS טקסט תיאור שימוש
C**/*** דגל אזרחי יבשתי בשימוש אזרחים פרטיים ביבשה
*S*/*** דגל מדיני יבשתי בשימוש מוסדות מדינה ביבשה
**W/*** דגל צבאי יבשתי בשימוש צבאי ביבשה
***/C** דגל אזרחי ימי בשימוש כלי שיט פרטיים (מסחריים)
***/*S* דגל מדיני ימי בשימוש כלי שיט ממשלתיים
***/**W דגל צבאי ימי בשימוש הצי
CS*/*** דגל אזרחי מדיני יבשתי בשימוש אזרחי ומדיני ביבשה
*SW/*** דגל מדיני צבאי יבשתי בשימוש מוסדות ממשל וצבא ביבשה
CSW/*** דגל לאומי יבשתי בשימוש יבשתי מכל סוג
***/CSW דגל לאומי ימי בשימוש ימי מכל סוג
CSW/CSW דגל לאומי ימי ויבשתי בשימוש ימי ויבשתי מכל סוג
עריכהחלוקת הסמל
חלוקות שדה שונות
חלוקות שדה שונות

שדהו של מגן הרלדי (כמו גם מטעניו השונים) ניתן לחלוקה ליותר מטינקטורה אחת. שדותיהם של שלטי אצולה רבים מחולקים בפשטות לשתי טינקטורות מנוגדות, תחומות באמצעות קו אחד או יותר במאונך, מאוזן, באלכסון או בשילוב כלשהו. קו חלוקה עשוי להיות, בין השאר, ישר, שבור (זיג-זג), או "מבוצר" (בצורת ביצורי חומה). הערה: יש להקפיד בהבדלים בין חלוקת השדה, חלוקה לרבעים וצורות רגילות. צורות (או "צורות מכובדות") הן צורות גאומטריות פשוטות, דומות ל"חלוקת השדה", אך מתייחסים אליהן כאל פריטים, ביניהן נכללים:

  • בּנד (Bend) - מטען החוצה את השדה באלכסון.
  • סאלטייר (Saltire) - מטען בצורת האות "X".
  • פלוֹנץ (Flaunch) - מטען בצורת קשת שמופיע תמיד בזוגות - אחד בימין השדה והשני בשמאלו.
  • צלב יווני ישר (בצורת "+").
  • פּייל (Pile) - משולש הפוך אשר בסיסו בגבול העליון של המגן.
  • שברוֹן (Chevron) - פס בצורת האות "V" הפוכה.
  • פוֹל (Pall) הוא מטען בצורת "Y" הנפוץ בסקוטלנד.
  • צ'יף (Chief) - הוא פֶס הממוקם בשליש העליון של המגן.
עריכהחלקים נילווים לסמל

בנוסף למגן כוללים רוב השלטים ההרלדיים גם ציצה (מעל למגן) ומוטו (לרוב מתחתיו). פריטים אחרים עשויים להתווסף, כגון קסדה (עטורה במעטה בד) בשלל מצבים ודוגמאות, "תומכים" משני צדי המגן, חלקה עליה הם ניצבים לרוב, ושלל סרטים, כתרים מוּראליים ומיני מדליות ועיטורים אחרים. פריטים אלו מוענקים לרוב כאות הוקרה על ידי הריבון. אלמנטים אחרים המצביעים על סטטוס של נושא השלט (כגון עוגן לאדמירל, שרביט למצביא וכדומה) יכולים להתווסף מאחורי המגן. בהרלדיקה כמורתית נהוג להשתמש במטות כמורה עטורים (Crosier).

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: תבנית:ניווט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורטל:דגלים_וסמלים&oldid=37922503"