פורטל:אשדוד/מאמר נבחר/5
|
 |
ראו גם – תל אביב במלחמת העצמאות, נחל לכיש, אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות |
גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש הבנוי במקביל לכביש 4 ליד אשדוד, סמוך למחלף עד הלום. גשר עד הלום הוא הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע חיל המשלוח המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות ומכאן שמו העברי. הגשר הוא אתר מורשת. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק ואדי סוכריר שחצה את דרך יפו-עזה בקטע בין יִבְּנא למג'דל (כיום, אשקלון). הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא בערבית ג'סר איסדוד.
במלחמת העולם הראשונה, עם התקדמותו צפונה של חיל המשלוח המצרי – עשרת ימי מרדף פלשת, השתלטו כוחות מדיוויזיית האנזא"ק על גשר איסדוד, לאחר שחובל על ידי העות'מאנים הנסוגים, והקימו ראש גשר מצפון לשפך לוואדי סוכריר[1]. במלחמת העצמאות במסגרת מבצע ברק, על מנת לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב, פוצצה פלוגה ב' מגדוד 53 של חטיבת גבעתי את הגשר. ב-29 במאי נכנס הכוח המצרי לאשדוד, בדרכו לתל אביב, והמשיך צפונה כשלושה קילומטרים עד שנעצר בג'סר אסדוד המפוצץ. לפנות ערב, הופתעו המצרים על ידי תקיפה אווירית של ארבעת מטוסי אוויה S-199 ("מסרשמיט" או "סכין") הראשונים של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי[2]. הכוח המצרי רותק לעמדותיו.
ועדת השמות הממשלתית רצתה להנציח את מלחמת העצמאות, וביקשה הצעות לשם חדש עבור יישוב ליד הגשר בשנת 1952.[3][4] היו גם הצעות לשמות אחרים[5]. למרות שבהתחלה השם "עד הלום" קיבל בהצבעה בוועדת השמות רק 2 קולות, מול 3 קולות עבור השם המקוצר - "הלום", בסופו של דבר ב- 31 לאוגוסט 1952, השם "עד הלום" הפך לשמו הרשמי של היישוב.[6] אלא שבניית היישוב לא יצאה אל הפועל, והשם ניתן לגשר שהיה במקום. השם "עד הלום" הוצע על ידי הרמטכ"ל דאז, יגאל ידין, ”כי עד נקודה זו הגיעו המצרים בפלישתם וכאן ספגו מהלומותינו”.[7]
מטה החברה נמצא ברובע ג' בעיר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ פילדמרשל א.פ. ויול, מסעי-המלחמה בארץ-ישראל, הוצאת מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מהדורה שלישית 1979, עמ' 131
- ^ זהר נייגר, עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במאי 2022
- ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית (התכתבות) (עמ' 120)
- ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 219)
- ^ ארכיון המדינה, סיקרות לישיבות הועדה לשמות ישובים (עמ' 579)
- ^ ארכיון המדינה, ישיבות המליאה (עמ' 155)
- ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 220)