פונאר
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| שטח | 23.99 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בפרוור | 1,500 (2022) |
| קואורדינטות | 54°38′08″N 25°11′30″E / 54.6356°N 25.1917°E |
  | |
פּוֹנָאר (מיידיש: פּאָנאַר; בליטאית: Paneriai; בפולנית: Ponary) הוא פרוור של העיר וילנה, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכזה. הפרוור ממוקם על גבעות מיוערות נמוכות בקרבת כביש וילנה–ורשה. באזור פונאר ישנו בין היתר מוזיאון ותחנת רכבת. אוכלוסיית הפרוור מנתה ב-2001 כ-8,900 תושבים.
במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו ביריות באזור הפרוור בין שבעים אלף איש למאה אלף איש, רובם המכריע יהודים, אשר הובאו למקום בעיקר מווילנה וכן מיישובים נוספים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההערכה המקובלת היא שהפרוור נוסד במהלך המאה ה-14. בשנת 1390 עבר האזור לבעלות הבישופות של וילנה (אנ'), ועד מהרה הפך פונאר לספקית העיקרית של לבֵנים לעיר הסמוכה. לאחר חלוקת פולין בשנת 1795 היה האזור ובו פונאר לחלק מפלך וילנה של האימפריה הרוסית.
במרד נובמבר אירע במקום ב-19 ביוני 1831 קרב שבו הובסו כוחות פולנים בהנהגתו של דֶזידֶרי חְְלַפּובסקי (אנ') ואנטוני גיֶילגוּד (אנ') על ידי ארבעה גדודי חיל רגלים רוסיים. ב-6 ביוני 2001 הוקם בפרוור מצבת זיכרון לזכר המורדים שנהרגו בפרוור.
בשנת 1861 נחפרה באזור פונאר מנהרת הרכבת הראשונה מסוגה בליטא.
בעקבות נסיגתה של רוסיה מהאזור במהלך מלחמת העולם הראשונה והחתימה על הסכם ברסט-ליטובסק נכבש האזור בידי כוחות גרמניים והשליטה בו עברה לרפובליקה העממית של בלארוס (אנ'). בעקבות תבוסתה של גרמניה כמה חודשים לאחר מכן, ובעקבות המלחמה הפולנית-סובייטית, ומלחמת פולין-ליטא (אנ') הפך האזור שבו פונאר לחלק מפולין.
ב-1939, בעת הפלישה הסובייטית לפולין, נכבשה פונאר על ידי ברית המועצות, שהחלה ב-1940 להקים באזור פונאר חוות טנקים. התוכנית התממשה רק באופן חלקי עד הכיבוש הגרמני, ובורות גדולים נחפרו על מנת שיאוחסן בהם דלק לטנקים.
-
מנהרת הרכבת בפונאר - הראשונה מסוגה שהוקמה בליטא. תמונה מ-1879 -
מצבת זיכרון לזכר המורדים שנהרגו בפרוור
הטבח בפונאר במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח פונאר
כאשר גרמניה הנאצית כבשה את ליטא במהלך מבצע ברברוסה בקיץ 1941 היער של פונאר הפך למקום בו בוצע רצח המוני של עד 100,000 אנשים על ידי אנשי האס דה ואנשי האס אס הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים[1][2][3][4] במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה באזור הכיבוש הנאצי "נציבות הרייך אוסטלנד". הרציחות החלו לאחר תחילת מבצע ברברוסה, ונערכו בין יולי 1941 לאוגוסט 1944 בקרבת תחנת הרכבת בפונאר. כ-70,000 יהודים נרצחו בפונאר יחד עם עד 20,000 פולנים[2][5] ו-8,000 שבויי מלחמה סובייטים, אשר רובם הובאו לשם מווילנה.[3][6]
באתר הטבח הוקמה אנדרטה לזכר קורבנות הטבח במלחמת העולם השנייה ומוזיאון קטן.
-
נוף יער פונאר -
בור הריגה בפונאר -
בור הזונדרקומנדו בו נשרפו הגופות כדי לטשטש את הפשע -
האנדרטה המרכזית בפונאר לזכר היהודים שנרצחו שם -
שלט זיכרון בכניסה ליער פונאר -
כתובת בכניסה לאתר הזיכרון ביער פונאר -
שלט זיכרון לביקורו של משה קצב בפונאר -
אחד מבורות ההריגה בפונאר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ KŚZpNP (2003). "Investigation of the mass murder of Poles in 1941–1944 at Ponary near Wilno by functionaries of German police and the Lithuanian collaborationist forces" [Śledztwo w sprawie masowych zabójstw Polaków w latach 1941-1944 w Ponarach koło Wilna dokonanych przez funkcjonariuszy policji niemieckiej i kolaboracyjnej policji litewskiej]. Documents of the ongoing investigation (בפולנית). Institute of National Remembrance – via Internet Archive, 17 October 2007.
- ^ 1 2 Michalski, Czesław. "Ponary — the Golgotha of Wilno" [Ponary - Golgota Wileńszczyzny] (בפולנית). Konspekt nº 5, Winter 2000–01, Academy of Pedagogy in Kraków – via Internet Archive, 24 December 2008.
- ^ 1 2 Kazimierz Sakowicz, Yitzhak Arad, Ponary Diary, 1941–1943: A Bystander's Account of a Mass Murder, Yale University Press, 2005, ISBN 0-300-10853-2, Google Print.
- ^ Ponary. Last accessed on 10 February 2007.
- ^ Niwiński, Piotr (2011). Ponary : the Place of "Human Slaughter" (בפולנית, אנגלית, and ליטאית). Warsaw: Instytut Pamięci Narodowej, Komisja Ścigania Zbrodni przeciwko Narodowi Polskiemu; Ministerstwo Spraw Zagranicznych Rzeczpospolitej Polskiej, Departament Współpracy z Polonią. pp. 25–26.
- ^ Piotrowski, Tadeusz (1997). Poland's Holocaust. McFarland & Company. p. 168. ISBN 0-7864-0371-3.
