פולין באיחוד האירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פולין היא מדינה חברה באיחוד האירופי מאז 1 במאי 2004, כאשר חתמה על אמנת ההצטרפות 2003 ב-16 באפריל 2003 באתונה. התהליך בפועל של שילוב פולין באיחוד האירופי החל עם בקשתה של פולין לחברות באתונה ב-8 באפריל 1994, ולאחר מכן אישור הבקשה על ידי כל המדינות החברות באסן, גרמניה בין ה-9 ל-10 בדצמבר 1994. ההשתלבות של פולין באיחוד האירופי היא תהליך דינמי ומתמשך הממשיך עד היום.

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין עם ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי ב-13 ביולי 2021

יחסים מוקדמים בין פולין לאיחוד האירופי (1988–1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיחוד האירופי ו-10 מדינות ההצטרפות החדשות (נכון לראשון במאי 2004)

היחסים הדיפלומטיים בין פולין לקהילה הכלכלית האירופית החלו ב-16 בספטמבר 1988. שנה לאחר מכן, ב-19 בספטמבר 1989, במהלך הביקור הראשון של יו"ר ועדת השרים של הקהילה הכלכלית האירופית בפולין, נחתם הסכם על סחר ושיתוף פעולה מסחרי וכלכלי בוורשה.

שינויים בפוליטיקה הפולנית במהלך ואחרי 1989 אפשרו שיחות דיפלומטיות בנוגע להשתתפותה של פולין בקהילה הכלכלית האירופית. המשא ומתן הרשמי החל ב-22 בדצמבר 1990, והסתיים ב-16 בדצמבר 1991, כשפולין חתמה על הסכם עם מדינות האיחוד האירופי. במקביל, יחד עם ההסכם האירופי, חתמה פולין על הסכם סחר שנכלל בהסכם הביניים בתוקף מהראשון במרץ 1992.

ההסכם של פולין עם הקהילה הכלכלית האירופאית נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 1994, שלושה חודשים לאחר כניסת אמנת מאסטריכט לתוקף. הצעד הראשון היה הקמת הוועדה לאיחוד הרפובליקה של פולין עם האיחוד האירופי, שתפקידה היה לפקח על יישום ההסכמים החדשים. במסגרת ועדה זו התנהלו שיחות ברמות השרים בפרלמנט הפולני. ועדת האיחוד הפרלמנטרית פעלה כפורום ליחסים בין הפרלמנט הפולני לפרלמנט של האיחוד האירופי.

לקראת הצטרפות (1993–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני שהחל משא ומתן ההצטרפות ביוני 1993, במהלך פגישה של המועצה האירופית בקופנהגן, אישרו המדינות החברות באיחוד האירופי רשמית כי מדינות הנמצאות במרכז ובמזרח אירופה, המזוהות עם האיחוד האירופי, יצטרפו לאיחוד האירופי לאחר שיעמדו בקריטריונים כלכליים ופוליטיים. ב-8 באפריל 1994 הגישה ממשלת הרפובליקה של פולין בקשה רשמית באתונה לחברות באיחוד האירופי. במהלך פסגת המועצה האירופית שהתקיימה באסן שבגרמניה בתאריכים 9–10 בדצמבר 1994, אימצו המדינות החברות אסטרטגיית טרום-הצטרפות, המגדירה את התחומים ואת צורות שיתוף הפעולה המוכרות על ידי האיחוד האירופי כחיוניות להאצת האינטגרציה. אישור רשמי של האסטרטגיה המתוארת בספר הלבן (על התאמת מדינות לדרישות השוק החופשי הפנימי) אשר אומצה בפסגת המועצה האירופית בקאן ביוני 1995. הספר הלבן, ותוכניות ההכנה השנתיות שאומצו על ידי ממשלת פולין, קבעו את המסגרת ואת היחסים של פולין עם האיחוד האירופי. ב-3 באוקטובר 1996, על פי ההחלטה שהתקבלה על ידי מועצת השרים ב-26 בינואר 1991, נכנס לתוקפו המשרד לשילוב אירופי במטרה לתאם ולסייע לכל המשרדים והמוסדות המעורבים ישירות בתהליך האינטגרציה הפולנית עם האיחוד האירופי. התפקיד העיקרי של המשרד לשילוב אירופי היה להבטיח את יישום המשימות הקשורות לתיאום מדיניות בנושאים הקשורים לשילוב פולין באיחוד האירופי. בנוסף, המשרד היה אחראי על תיאום הצעדים להתאמת פולין לסטנדרטים אירופיים, וכן על ניהול סיוע החוץ שקיבלה פולין מהאיחוד האירופי.

בינואר 1997 אימצה פולין את האסטרטגיה הלאומית לשילוב (NSI) שהתקבלה בפרלמנט במאי 1997. ה-NSI קבע את המשימות הספציפיות שעומדות בפני פולין בדרך לחברות מלאה באיחוד האירופי ואת רצף היישום שלהן. תפקידו של ה-NSI היה בעיקר, להאיץ ולכוון את עבודתם של מוסדות ממשלתיים וכן לסייע בהעלאת המודעות החברתית להשלכות האפשריות של חברות פולנית באיחוד האירופי. פעולות ההתאמה לחברות בוצעו בהתאם לתוכנית הלאומית להכנה לחברות באיחוד האירופי (NPPC) שפותחה על ידי הממשלה והתקבלה ב-23 ביוני 1998. ה-NPPC שונתה מדי שנה (עד 2001 כולל) כדי להתאים את התוכנית לאסטרטגיות המשא ומתן של ממשלת פולין. התוכנית הגדירה את הדרכים להשגת סדרי העדיפויות הכלולים במסמך השותפות לחברות. שותפות לחברות והתוכנית הלאומית להכנה לחברות באיחוד האירופי היו קשורות ישירות להחלטת הנציבות האירופית לספק מימון של האיחוד האירופי באמצעות Phare, SAPARD ו־ISPA, בהיותם שלושת הכלים הפיננסיים של האיחוד האירופי לסייע למדינות המועמדות.

משא ומתן (1997–2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס ההמלצות הכלולות בחוות הדעת של הנציבות האירופית, מ-16 ביולי 1997, המועצה האירופית בלוקסמבורג ב-12–13 בדצמבר 1997 החליטה להתחיל במשא ומתן להצטרפות של חמש מדינות ממרכז ומזרח אירופה (פולין, צ'כיה, הונגריה, סלובניה ואסטוניה) וכן קפריסין. עבור כל המדינות המועמדות במרכז ומזרח אירופה, המועצה האירופית השיקה אסטרטגיית טרום-הצטרפות משופרת, כולל יישום ההסכמים האירופיים, שותפות לחברות וגרסה חדשה של תוכנית PHARE.

תהליך הרחבת האיחוד האירופי הושק רשמית בישיבת המועצה לעניינים כלליים ב-30 במרץ 1998. באותה עת הכריזה פולין על 31 בדצמבר 2002 כתאריך המוכנות שלה לחברות באיחוד האירופי. מחקר על מידת ההתאמה של החוקים הנוכחיים של המדינות המועמדות עם חוקי האיחוד האירופי החל ב-31 במרץ 1998 בבריסל. לאחר סיום המחקר התנהל המשא ומתן בפועל במקביל עם כל המדינות המועמדות, אך בנפרד עם כל אחת מהמדינות החל מ-10 בנובמבר 1998. החל מ-16 באפריל 1999, פגישות קבועות של מנהלים פוליטיים וכתבים אירופיים של המדינות המועמדות ומדינות האיחוד האירופי החלו לנהל דיאלוג פוליטי. לצורך המשא ומתן הקים האיחוד האירופי 37 צוותי משימה שהיו אחראים לפיתוח הסכמים בתחומיהם.

תפקידו העיקרי של המשא ומתן היה לפתח עמדה משותפת בין יו"ר ה-PZN לבין נציב האיחוד האירופי להרחבה ולהגשתה לאישור הנציבות האירופית, שהכינה את טיוטת העמדה המשותפת המתוקנת שהתקבלה על ידי כל מדינות האיחוד האירופי. מטרת המשא ומתן הייתה להכין את אמנת ההצטרפות, שהתקבלה בישיבה האחרונה של הוועידה הבין-ממשלתית להצטרפות.

באוקטובר 1990 הוחלט לחבר בין בירות המדינות המועמדות להצטרפות לאיחוד האירופי למזכירות מועצת האיחוד האירופי בעזרת רשת תקשורת שהוכנה במיוחד. עד שנת 2000 הצליחה פולין לסיים את השיחות ב-25 מתוך 30 אזורי משא ומתן ועבור 9 מהם היא הצליחה להסכים על תקופות מעבר. על 5 השטחים הנותרים התנהלו משא ומתן בין 2001 ל-2002.

המשא ומתן בין פולין לאיחוד האירופי הסתיים במהלך פסגת האיחוד האירופי בקופנהגן, ב-13 בדצמבר 2002.

הצטרפות (2003–2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטרפות פולין לאיחוד האירופי ב-2004

אמנת ההצטרפות הייתה כפופה לאישור ברוב מוחלט בפרלמנט האירופי ב-9 באפריל 2003 ובפה אחד על ידי מועצת האיחוד האירופי ב-14 באפריל 2003. השלב הבא היה אשרור האמנה על ידי כל המדינות החברות בהתאם לדרישות החוקתיות שלהן (כל המדינות אישרו את האמנה על ידי הצבעה פלמנטרית, פרט לאירלנד, שם הוא אושרר לאחר משאל עם כלל ארצי). האמנה נכנסה לתוקף לאחר הליך אשרור האיחוד האירופי. בפולין, התהליך הסופי של אימוצו התקיים בצורה של משאל עם לאומי ב-7–8 ביוני 2003.

פולנים ענו על השאלה הבאה:

"Do you give permission for the Republic of Poland to enter into the European Union?"

תרגום: "האם את/ה נותן/ת אישור לרפובליקה של פולין להצטרף לאיחוד האירופי?"

התוצאות שפורסמו של ועדת הבחירות הלאומית קובעות כי 58.85% מבעלי זכות הבחירה התייצבו להצביע (כלומר 17,586,215 מתוך 29,868,474 אנשים בעלי זכות בחירה בפולין), 77.45% מאלה (כלומר 13,516,612) ענו בחיוב על השאלה. ואילו 22.55% (כלומר 3,936,012) ענו בשלילה על השאלה. התוצאות גם הראו כי 126,194 קולות נחשבו כלא חוקיים.

חוזה ההצטרפות 2003 שנחתם ב-16 באפריל 2003 באתונה היה הבסיס המשפטי לכניסת 10 מדינות הנמצאות במרכז ובדרום אירופה (קפריסין, צ'כיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, מלטה, פולין, סלובקיה, סלובניה והונגריה) לאיחוד האירופי.

הנשיא אלכסנדר קוושנייבסקי חותם על הסכם ההצטרפות (23 ביולי 2003)

ב-1 במאי 2004 הפכה פולין לחברה מלאה באיחוד האירופי, יחד עם 9 מדינות אירופיות נוספות:

מדינות החברות באיחוד האירופי תאריך הצטרפות
קפריסיןקפריסין קפריסין

צ'כיהצ'כיה צ'כיה

אסטוניהאסטוניה אסטוניה

הונגריההונגריה הונגריה

לטביהלטביה לטביה

ליטאליטא ליטא

מלטהמלטה מלטה

פוליןפולין פולין

סלובקיהסלובקיה סלובקיה

סלובניהסלובניה סלובניה

1 במאי 2004

לאחר ההצטרפות (2004-הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מידע שמסר משרד האוצר (ב-8 בפברואר 2006), פולין הייתה אמורה להיות מוכנה להצטרף לגוש האירו עד 2009, אולם הדבר נדחה ל-2018 או מאוחר יותר משנה זו. שר האוצר של פולין הודיע על תקנה לפיה, החל מ-15 באפריל 2004, צרכן או מקבל שירותים במדינה יכול לשלם עבור סחורותיו או שירותיו באמצעות אירו (ולא רק באמצעות המטבע המקומי של פולין).

ב-13 בדצמבר 2007 נחתמה אמנת הרפורמה (אמנת ליסבון) על ידי נציגי 27 המדינות החברות באיחוד האירופי במנזר ג'רונימוס בליסבון. בשם פולין חתמו על האמנה ראש הממשלה דונלד טוסק ושר החוץ ראדוסלאב סיקורסקי. בראש המשלחת הפולנית עמד הנשיא לך קצ'ינסקי, שאליו התלוו שרי הקנצלר הנשיאותי: רוברט דרבה ומיכאל קמינסקי.

הצטרפות פולין להסכם שנגן התרחשה ב-21 בדצמבר 2007 (עבור מעברים יבשתיים וימיים) וב-29 במרץ 2008 (עבור שדות תעופה). ב-30 ביולי 2007 עברה פולין את המבחנים הטכניים לגישה למערכת שנגן. כפי שהוצע על ידי פורטוגל, פתיחה סמלית של הגבולות התקיימה ב-21 בדצמבר 2007 ב-Worek Turoszowski על הגבול המשולש של גבולות פולין, צ'כיה וגרמניה.

ב-1 במאי 2009, חמש שנים לאחר הצטרפות פולין לאיחוד האירופי, הסתיימה תקופת ההגנה מפני רכישת בתים ודירות בפולין על ידי זרים (אזרחי האיחוד האירופי).

על פי הסקר שנערך על ידי המרכז לחקר דעת הקהל במרץ 2014, החברות הפולנית באיחוד האירופי נתמכה על ידי 89% מהפולנים, בעוד ש-7% התנגדו לחברות פולין באיחוד האירופי.

בשנת 2014 פולין קיבלה 17,436 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי כאשר פולין תרמה תרומה של 3,526 מיליארד אירו בלבד.[1] בנוסף, פולין קיבלה כמעט 2 מיליארד אירו יותר במימון האיחוד האירופי מכל מדינה אחרת ב-2013 (צרפת היא השנייה לאחר פולין).[2] האיחוד האירופי העמיד את המימון שלו לרשות תשתיות ותחבורה, חקלאות ופיתוח כפרי, בריאות ומחקר, צמיחה ומקומות עבודה, סביבה ואנרגיה וכן פרויקטים אחרים בקרן החברתית האירופית. דוגמאות כוללות מימון של יותר מ-60% מההשקעה הדרושה לבניית קטע מהכביש המהיר A1 בין טורון ללודז' (1.3 מיליארד אירו), תחבורה ציבורית טובה יותר בקיילצה (54 מיליון אירו) ופרויקט המוח האנושי באוניברסיטת ורשה לטכנולוגיה (54 מיליון אירו). [3]

פולין ומדיניות השכנות האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת השותפות המזרחית בוורשה (29–30 בספטמבר 2011)

פולין תרמה תרומה משמעותית למדיניות השכנות האירופית. האיחוד האירופי מתעניין במזרח אירופה. האיחוד האירופי סייע בפיתוח הדמוקרטיה באזור על ידי השתתפות בדיונים דיפלומטיים במהלך נפילת הקומוניזם ונפילת ברית המועצות בסוף שנות ה-80 עד לתחילת שנות ה-90. האיחוד האירופי החל להתמקד במדינות כמו אוקראינה, בלארוס, מולדובה, אזרבייג'ן, ארמניה וגאורגיה.[4]

לפני השתלבותה של פולין באיחוד האירופי, ניסו פוליטיקאים פולנים לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי עם המדינות השכנות לה. מאמצים אלה נעשו על מנת לסייע לאיחוד האירופי במאמצי הרחבתו הלאה אל החלק המזרחי של היבשת האירופאית[5] אחת הדוגמאות היא הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.[6]

פולין ומדיניות החוץ והביטחון המשותפות של האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולין נותרה סקפטית לגבי מדיניות החוץ והביטחון המשותפות של האיחוד האירופי ומתנגדת למתן סמכויות נוספות למדיניות החוץ והביטחון של האיחוד האירופי.[4] מדינות האיחוד האירופי כמו צרפת וגרמניה רוצות יחסים נוחים יותר עם רוסיה, אך לפולין יש יחסים מתוחים והיסטוריה מתוחה עם רוסיה, בשל כך, היא אינה רוצה לשנות את מדיניות החוץ שלה. בנוסף, פולין חוששת שהישג יד גדול יותר של האיחוד האירופי במדיניות החוץ והביטחון של המדינה תפר את האינטרסים הלאומיים ואת הריבונות של פולין.[4]

פולין העדיפה לדון ולשמור על היחסים עם נאט"ו וארצות הברית, תוך שהיא סקפטית לגבי האפשרות שתיושם תוכנית הכוללת מדיניות ביטחון והגנה אחת של כל האיחוד האירופי. פולין משתתפת בפעולות ניהול משברים של האיחוד האירופי. חיילים פולנים השתתפו בין היתר במשימות האיחוד האירופי בבוסניה והרצגובינה, במקדוניה הצפונית וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.[7]

פולין והרחבת האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות החברות באיחוד האירופי ומדינות מועמדות החל משנת 2013

פולין תומכת בהמשך הפיתוח וההרחבה של האיחוד האירופי, ומפנה את תשומת הלב לצורך לבטל את עיכוב תחילת המשא ומתן להצטרפות. פולין תומכת בשאיפותיהן של אוקראינה, מונטנגרו, סרביה וטורקיה להצטרף לאיחוד האירופי. פולין בירכה על ההחלטה להעניק לאלבניה מעמד של מועמדת לאיחוד האירופי. פוליטיקאים פולנים הצהירו כי קבלת כל מדינות הבלקן וטורקיה לאיחוד האירופי תוכיח שהטרנספורמציה הפנימית של האיחוד האירופי הושלמה, וכי הדבר יסייע להביא ליציבות רבה לאזור כולו.[8] פולין גם משתתפת בקבוצה לא רשמית (המכונה "קבוצת טאלין") התומכת בהרחבת האיחוד האירופי.[8]

המדיניות הפנימית של פולין והאיחוד האירופי (2015-הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בינואר 2016 השיקה הנציבות האירופית הערכת שלטון חוק רשמית המבוססת על כללים שנקבעו בשנת 2014 ועל סעיף 7 באמנת ליסבון בנוגע לתיקונים של בית המשפט החוקתי וחוק התקשורת הציבורית בפולין. ההערכה עלולה, תאורטית, להוביל לכך שפולין תישלל מזכויות ההצבעה שלה באיחוד האירופי. [9] חלק מהתקשורת הפולנית והבריטית מתחו ביקורת על מעורבותו של האיחוד האירופי במשבר בית המשפט החוקתי הפולני של 2015, עניין שנמצא מחוץ לתחום של האיחוד האירופי לחיזוק שלטון החוק במדינות האיחוד. [10]

בספטמבר 2017 השיקה הנציבות האירופית את השלב השני של הפרה של מצב שלטון החוק בפולין.[11] [12] [13] הנושאים שנכללו היו: כריתת יער ביאלוביה, סירוב לקבל פליטים במסגרת תוכנית הרילוקיישן, ועוד. [14]

ב-14 ביולי 2021, בית הדין החוקתי הפולני קובע כי צעדי הביניים של בית המשפט העליון של האיחוד האירופי נגד הרפורמות המשפטיות של פולין "לא עולים בקנה אחד" עם החוקה הפולנית. שר המשפטים הפולני, זביגנייב זיוברו, אמר כי החלטת בית המשפט החוקתי של פולין היא "נגד התערבות, גזילה ותוקפנות משפטית מצד גופים של האיחוד האירופי". [15] [16] [17]

באוגוסט 2021, בהקשר של המחלוקת בין פולין לאיחוד האירופי על הרפורמה המשפטית הפולנית, אמר שר המשפטים הפולני, זבינגנייב זיוברו שפולין צריכה להישאר באיחוד האירופי, אך לא "בכל מחיר". [18] [19] [20]

בספטמבר 2021, רישארד טרלצקי אמר כי מפלגתו, מפלגת PIS רוצה להישאר באיחוד האירופי ולקיים יחסי שיתוף פעולה, אך אמר כי "פתרונות דרסטיים" (לכאורה מתייחסים לפרישה פולנית מהאיחוד האירופי) עשויים להיות נחוצים אם האיחוד האירופי לא יקבל אותנו [21] [22]

ב-7 באוקטובר 2021, בית המשפט החוקתי הפולני קבע שחלקים מהאמנה של האיחוד האירופי אינם עולים בקנה אחד עם החוקה שלו, ולכן פתח סכסוך חדש עם האיחוד האירופי. [23]

ב-27 באוקטובר 2021, בית המשפט האירופי לצדק (ECJ) הטיל קנס על פולין בסך מיליון אירו ליום, על הפרת החוק על ידי שמירה של לשכת המשמעת של בית המשפט העליון שלה, שכן פסיקה קודמת של האיחוד האירופי קראה להשעיית לשכה זאת. בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי הלשכה "לא הבטיחה חוסר פניות שיפוטית". הקנס הוא העונש היומי הגבוה ביותר ש-ECJ הטיל אי פעם על כל מדינה חברה באיחוד האירופי. [24]

אירו-סקפטיות בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בנובמבר 2020 פרסם דו ז'צ'י, עיתון שבועי פולני שמרני, מאמר בעמוד הראשון (שער) בשם "פולקסיט: יש לנו הזכות לדבר על זה" המדבר על כך שפולין צריכה לעזוב את האיחוד האירופי. [25]

מפלגת הימין הקיצוני הפולני ה"קונפדרציה חירות ועצמאות" קראה לפרישה של פולין מהאיחוד האירופי במספר הזדמנויות.[26] [27]

סקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר של ינואר 2020, מצא כי 89% מהפולנים חושבים שפולין צריכה להישאר באיחוד האירופי בעוד 6% חושבים שהמדינה צריכה לעזוב את האיחוד. בעוד שסקר בין 20 ל-23 בנובמבר 2020 מצא ש-87% מהפולנים חשבו שפולין צריכה להישאר חברה באיחוד האירופי ו-8% מהנשאלים הביעו דעה הפוכה, בעוד ש-5% נוספים לא הצליחו להחליט (ניתן לראות לפי הסקרים שהייתה עלייה בין ינואר 2020 לנובמבר 2020 בכמות האנשים שחושבים שפולין צריכה לעזוב את האיחוד האירופי) . [28]

ביולי 2021, SW Research ערך סקר עבור העיתון היומי Rzeczpospolita, בסקר נמצא כי 16.9% מהנשאלים ענו בחיוב כשנשאלו: "לדעתך, האם פולין צריכה לעזוב את האיחוד האירופי?" בעוד ש-62.6% נוספים השיבו בשלילה ולקצת יותר מ-20% לא הייתה דעה בעניין. [29]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "EUROPA - Poland in the EU". europa.eu. 5 ביולי 2016. ארכיון מ-2016-07-13. נבדק ב-2016-07-12. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Poland - EU Budget in my country - European Commission". ec.europa.eu. ארכיון מ-2016-07-02. נבדק ב-2016-07-12.
  3. ^ "Poland - EU Budget in my country - European Commission". ec.europa.eu. ארכיון מ-2016-07-02. נבדק ב-2016-07-12.
  4. ^ 1 2 3 Vitkus, G. (2008). European Union Foreign Policy. Quick Guide. Vilnius: Institute of International Relations and Political Science. p. 138. ISBN 978-9955-33-360-9.
  5. ^ "Partnerstwo Wschodnie". eastern-partnership.pl. ארכיון מ-2016-03-05. נבדק ב-2016-07-12.
  6. ^ Tilles, Daniel (2022-02-26). "Ukraine should have "immediate express path" to EU membership, says Polish president". Notes From Poland (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-05-26.
  7. ^ "Operacje i Misje UE". www.msz.gov.pl. ארכיון מ-2016-08-09. נבדק ב-2016-07-12.
  8. ^ 1 2 "Rozszerzenie Unii Europejskiej". www.polskawue.gov.pl. אורכב מ-המקור ב-2015-10-08. נבדק ב-2016-07-12.
  9. ^ Rankin, Jennifer (2016-01-13). "Brussels launches unprecedented EU inquiry into rule of law in Poland". the Guardian. ארכיון מ-2016-07-18. נבדק ב-2016-07-12.
  10. ^ Gray, Boyden (2016-07-05). "The European Union Shows Poland Why We Have Brexit". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. ארכיון מ-2016-07-10. נבדק ב-2016-07-12.
  11. ^ "Independence of the judiciary: European Commission takes second step in infringement procedure against Poland". 12 בספטמבר 2017. ארכיון מ-21 בספטמבר 2018. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "EU escalates pressure on Poland over rule of law". ארכיון מ-4 ביולי 2018. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Helsińska Fundacja Praw Człowieka » Rule of law procedure for Poland – European Commission takes another step". www.hfhr.pl. ארכיון מ-19 בספטמבר 2018. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Pawłowska, Danuta (23 ביולי 2018). "Poland's quarrel with the European Union". BiQdata/EDJNet. ארכיון מ-24 באוגוסט 2018. נבדק ב-24 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Poland's judicial reform 'not compatible' with EU law, Court of Justice rules". France 24. 15 ביולי 2021. ארכיון מ-15 ביולי 2021. נבדק ב-15 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Poland's top court rejects EU court injunctions as invalid". www.aljazeera.com. ארכיון מ-2021-07-15. נבדק ב-2021-07-15.
  17. ^ "'Legal Polexit': Poland court rules EU measures unconstitutional". the Guardian. 14 ביולי 2021. ארכיון מ-12 באוגוסט 2021. נבדק ב-12 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Polish minister: Poland should not stay in the EU 'at any cost'". POLITICO. 6 באוגוסט 2021. ארכיון מ-9 באוגוסט 2021. נבדק ב-9 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Poland should not stay in EU at all costs, says minister". Reuters. 6 באוגוסט 2021. ארכיון מ-2021-08-08. נבדק ב-2021-08-09. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Warsaw, James Shotter in. "Poland should not stay in EU at 'any price', minister says". The Irish Times. ארכיון מ-2021-08-08. נבדק ב-2021-08-09.
  21. ^ Macej, Piotr (10 בספטמבר 2021). "Poland's ruling PiS sends mixed signals on 'Polexit'". Euractiv.com. ארכיון מ-2021-10-16. נבדק ב-2021-11-26. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Skolimowski, Piotr. "Polish Ruling Party Official Backpedals EU Exit Suggestion". Bloomberg. ארכיון מ-2021-10-16. נבדק ב-2021-11-26.
  23. ^ "Polish court rules that EU laws incompatible with its constitution". the Guardian (באנגלית). 2021-10-07. ארכיון מ-2021-10-07. נבדק ב-2021-10-07.
  24. ^ Welle (www.dw.com), Deutsche. "EU fines Poland €1 million per day over judicial reforms | DW | 27.10.2021". DW.COM (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2021-10-28. נבדק ב-2021-10-28.
  25. ^ "[Analysis] Playing with fire - Poland's PiS reach for the 'Polexit' matches". EUobserver. ארכיון מ-2021-07-15. נבדק ב-2021-07-15.
  26. ^ "Anti-EU Block forms on the Polish right". PolandIn. Telewizja Polska. 1 במרץ 2019. ארכיון מ-1 בנובמבר 2020. נבדק ב-15 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ ""Łączy nas Polexit". Narodowcy i Korwin-Mikke łączą siły przed wyborami do PE". Do Rzeczy (בפולנית). 2018-12-06. ארכיון מ-2020-09-29. נבדק ב-2020-09-30.
  28. ^ "Overwhelming majority of Poles for staying in EU - poll". www.thefirstnews.com. ארכיון מ-2021-07-15. נבדק ב-2021-07-15.
  29. ^ "Sondaż: Prawie 17 proc. Polaków za polexitem". Rzeczpospolita (בפולנית). ארכיון מ-2021-10-15. נבדק ב-2021-10-12.