פובליוס ואטיניוס
| לידה |
95 לפנה״ס? רומא העתיקה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־1 לפנה״ס כנראה |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| תפקיד | |
| בן או בת זוג |
|
  | |
פובליוס ואטיניוס (בלטינית: Publius Vatinius; המאה ה-1 לפנה"ס) היה מדינאי ואיש צבא רומי, בין תומכיו של יוליוס קיסר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פובליוס ואטיניוס היה מאנשי פלבס, משפחתו מוזכרת במקורות החל מהמאה ה-2 לפנה"ס. לפי השארות הוא נולד בסביבות שנת 95 לפנה"ב. החל מגיל צעיר הוא התגורר ברומא העתיקה והחל את הקריירה בהופעות בבתי המשפט.
בשנת 63 לפנה"ס הוא מונה לקוואיסטור. תחילה הוא היה אחראי על אספקת מים לעיר. אחר כך הוא נשלח לקמפניה במטרה למנוע הברחות של מתכות יקרות. בעקבות תלונות של תושבי האזור הוא הוחזר לרומא על ידי מרקוס טוליוס קיקרו שבאותה תקופה כיהן בתפקיד קונסול. בשנת 62 לפנה"ס הוא קודם ללגאטוס של דרום ספרד.
בשנת 59 לפנה"ס הוא היה "טריבון של פלבס" ובתפקיד זה תמך ביוליוס קיסר שכיהן בתפקיד קונסול. בסוף שנה הוא הציע חוק Lex Vatinia שלפיו לאחר סיום תפקידו יוליוס קיסר היה צריך לקבל לניהולו גאליה קיסאלפינה ואיליריה לתקופה של חמש שנים ותוך הענקת סמכויות נרחבות. בהמשך זה נתן ליוליוס קייסר בסיס להכנות להשלמת כיבוש גאליה.
הוא סיים את הכהונה בסוף שנה ומייד מונה ללגאטוס. אויביי יוליוס קיסר האשימו את פובליוס ואטיניוס באי-ציות להחלטות שלטוניות. גאיוס ליקיניוס קאלבוס היה התובע במשפטו. לא ברור מה היו תוצאות המשפט, אך לאור כך שקריירה של פובליוס ואטיניוס נמשכה ללא בעיות ככל הנראה הוא זוכה מכל אשמה.
בשנת 55 לפנה"ס פובליוס ואטיניוס מונה לכהונת פראיטור. בשנת 54 לפנה"ס הוא הצליח פעם נוספת לקבל משרה ניהולית וזאת למרות התנגדות חזקה של מרקוס טוליוס קיקרו.
בתחילת 49 לפנה"ס פרצה מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר ופובליוס ואטיניוס היה מפקד הכוחות באזור הבלקן. בהמשך הוא מונה למפקד צבאי של אזור ברינדיזי. בהיותו בתפקיד זה הוא הצליח להביס כוחות האויב באזור והם נאלצו לסגת לאפריקה.
בחזרה לרומא הוא מונה לצוות של אוגור.
בשנת 45 לפנה"ס פובליוס ואטיניוס חזר לאיליריה במטרה לדכה את המרד באזור. אומנם, בשדה הקרב הוא נחל מפלה ונאלץ לחזור לרומא תוך העברת פיקוד על הכוחות למרקוס יוניוס ברוטוס.
בהמשך הוא היה בין תומכיו של הטריומווירט השני. בשנת 42 לפנה"ס הוא השתתף בטריומף בעקבות ניצחונות באיליריה. לא ידוע שום דבר על המשך חייו ומשארים הוא נפטר זמן קצר ארחי שנת 42.
