פובידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פובידל
מאכלים
סוג ממרח, מזון, וארניה, קינוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא צ'כיה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים שזיף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פובידלצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים. המרקחת הסמיכה (המכונה בגרמנית "פירה שזיפים") עשויה משזיפים בלבד, ללא תוספת סוכר.

המרקחת נעשית על ידי בישול ארוך (מספר שעות) בטמפרטורה נמוכה של שזיפים בשלים. המרקחת מוכנה לרוב משזיפים הנקטפים בשלהי הסתיו או ראשית החורף, לאחר מספר קרות בהן הטמפרטורות הנמוכות מגבירות את מתיקות הפירות (בדומה ליין קרח).

באוסטריה ובבוהמיה משמשת המרקחת לייצור "עוגת פובידל", למילוי כופתאות מאודות המכונות גרמקנודל, ולמריחה על "בוכטלן" (לחם אופייני למטבח האוסטרי).

פובידל בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפובידל מוזכר בדברי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך בנוגע לשאלה מה מברכים על פרי שאיבד את צורתו. האם ברכת בורא פרי העץ או ברכת שהכל:

...ולפי זה ה"ה בלטווערן הנקרא פווידל"א מברכין עליהם: בורא פרי העץ; ויש אומרים לברך עליהם שהכל (ת"ה סי' כ"ט וב"י בשם הטור), וטוב לחוש לכתחלה לברך שהכל; אבל אם בירך בורא פרי העץ יצא, כי כן נראה עיקר.[1]

הפובידל נזכר גם בדיני שביעית בשאלה האם מותר לעשות ריבה מפירות שביעית. וכך כותב החזון איש:

ומותר לעשות פובידל מפירות שביעית ומתרומה.[2]

פובידל בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ריח של פווידל"ה חמה שהטמינו בתנור המתיק את האוויר שבבית...זה הריח של שזיפים בשלים עם תוספת של ריח תנור, שמעלה על הנפש ימים שעברו, שהייתה אמא עליה השלום מורחת את פתי בפווידל"ה המתוקה..."[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רב סעיף ז
  2. ^ חזון איש, שביעית סי' כ"ה ס"ק ל"ב
  3. ^ ש"י עגמון, אורח נטה ללון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תשל"ב, עמ' 13