פארק המסילה (תל אביב)

פארק המסילה (תל אביב)
מידע כללי
תאריך הקמה	2020
נתונים ומידות
שטח	0.026 קמ"ר
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	תל אביב-יפו
שכונה	נווה צדק
קואורדינטות	32°03′31″N 34°45′49″E / 32.058652777778°N 34.76355°E
רחובות סמוכים	רחוב אליפלט, רחוב פינס, רחוב יהודה הלוי, דרך יפו ורחוב אמזלג
אתרים בפארק	תחנת אליפלט
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) פארק המסילה פארק המסילה פארק המסילה מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

פארק המסילה הוא פארק ציבורי בדרום תל אביב על תוואי מסילת הברזל העות'מאנית בסביבת נווה צדק, בין רחוב נחלת בנימין במזרח ועד למתחם התחנה ורחוב קויפמן במערב. הפארק נפתח בחלקו לציבור באוקטובר 2020. אחת ההשראות המרכזיות לפארק היא פארק המסילה הירושלמי, שנחנך בשנת 2013.

בשטח הפארק ממוקמת תחנת אליפלט של הקו האדום של הדנקל, ובסמוך לקצהו המזרחי ממוקמת תחנת אלנבי. בין תחנות אלה עוברת הרכבת הקלה מתחת למפלס הקרקע, ולפיכך מרבית שטח הפארק הוא למעשה התקרה של אחת ממנהרות הקו ושל פיר הרצל, שבעזרתו נחפרו המנהרות של קו הרכבת.

הפארק הוא באורך של כ-1.3 ק"מ ובשטח של כ-26 דונם. הוא כולל שביל אופניים, שביל הולכי רגל, עצים וצמחייה. בנוסף, משומרים בו מבנים ואלמטים היסטוריים מתוואי המסילה, כמו גשר שלוש, שפורק ושוחזר במסגרת עבודות הרכבת הקלה, אומנות לתמיכת דפנות הערוץ וה"חלקלקה" - מדרון עפר משופע בין גשר נחושתן וגשר שלוש.^[1] במהלך אוקטובר 2022 נפתחו לציבור שאר המקטעים של הפארק ובכך הושלמו פתיחת הפארק כולו לאחר שנתיים שבהם רק חלקו היה פתוח.

תכנון ופיתוח הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תכנון הפארק הוביל משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, שתכנן גם את תחנת אליפלט. על אדריכלות הנוף הופקד משרד דן פוקס. משרד מנדל אדריכלים היה אחראי על עבודות השימור לאורך הפארק, שכללו את פירוק ושיחזור גשר שלוש, שימור חומות החפיר, התומכות והחלקלקה, והטבעה משוחזרת של מסילת הרכבת הישנה לאורך שבילי הפארק^[2].

פיתוח הפארק מבוצע וממומן על ידי חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים במסגרת עבודות הרכבת הקלה בעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1890–1892 הונחה מסילת הרכבת יפו-ירושלים, שיצאה מתחנת הרכבת יפו לכיוון צפון מזרח אל עבר אפיק נחל איילון. סביב קטע זה של תוואי המסילה התפתחה לימים העיר תל אביב, כאשר מסילת הרכבת עוברת ברצועה צרה ומאורכת בין בתי העיר שנבנו משני צידיה. בקטע הגובל בשכונת נווה צדק, בואכה תחנת הרכבת יפו, הועברה המסילה בתוך חפיר, מעין מבתר שנחפר בדיונות החול על מנת למתן את שיפוע המסילה בהתקרבה לתחנה.

במלחמת העצמאות נעצרה תנועת הרכבות בקו, ותחנת יפו הפסיקה לפעול. כשחודשה פעילות הקו לירושלים באוגוסט 1949, הייתה תחנת הרכבת תל אביב (ברחוב הרכבת של היום, ממנה נותר כיום בית המכס) לתחנת הקצה של הקו. קטע המסילה בין תחנת יפו לתחנת תל אביב פורק ב-1950,^[3] והרצועה בה עברה המסילה הפכה עם השנים בחלקה לנתיבי תנועה, ובחלקה למגרשי חניה ול"חצר אחורית" של הבניינים שגבלו בה.

תכנון הרכבת הקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התגבשות התוכניות להקמת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, הוחלט שהקו האדום יעבור בחלקו (בקטע תחנת אלנבי - תחנת אליפלט) בתוואי הפנוי של מסילת הרכבת הישנה. בתוכנית המקורית נועדה המסילה בקטע זה להיות עילית, אולם בהמשך הוחלט שגם קטע זה יעבור במנהרה, אשר תיחפר מתחת לתוואי המסילה הישנה ולאחר שתקורה תותיר מעליה שצ"פ (שטח ציבורי פתוח).

בהשראת מיזמים מוצלחים של הפיכת מסילת רכבת ישנה ל"ריאה ירוקה" בלב העיר, כגון ההיי ליין בניו יורק ופארק המסילה בירושלים, הוחלט לייעד את השטח הפתוח של תקרת המנהרה בתוואי המסילה הישנה לפארק.

התוואי המערבי (פיר הרצל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנים, עד תחילת ביצוע העבודות של הרכבת הקלה והפארק, שימש קטע זה של תוואי המסילה ההיסטורית כחניון.

בנובמבר 2019 פורסם תיעוד על התקדמות הבנייה באזור הפארק.^[4] באוקטובר 2020 הושלמו העבודות על הקמת חלקו הראשון של הפארק, בין רחוב פינס לרחוב קויפמן, לאחר שהואצו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל.^[5] הקטע בין רחוב פינס לרחוב אליפלט נפתח באותו החודש לציבור הרחב ובחודש דצמבר באותה השנה נפתח המעבר המחבר את הפארק למתחם התחנה. שאר חלקו הראשון של הפארק צפוי להפתח בזמן הקרוב.^[6]

קטע עתידי חדש של הפארק מתוכנן להמשיך דרך רחוב אליזבת ברגנר עד לטיילת ברחוב נחום גולדמן