פארוז קרסינטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
'גושפנקא דמלכא' (ליוורנו תרכ"א)

הרב פארוז קרסינטי (ה'תקמ"ה, 1785 - ה'תר"י, 1850) היה פוסק הלכה מחכמי תלמסאן, לאחר מכן כיהן כראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של אוראן באלג'יריה במאה התשע עשרה.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתלמסאן שבאלג'יריה. נדד לאוראן לא יאוחר משנת תקפ"ב, וכיהן כדיין שלישי (מתוך ארבעה) כשאב בית הדין הוא רבי יהודה מועטי.[1] בשנת תקפ"ט כיהן כדיין שני כשאב בית הדין הוא רבי יהודה צ'רמון (הראשון). לאחר פטירת האחרון סביב שנת ה'ת"ר, התמנה רבי פארוז לאב בית הדין ורבה של אוראן. במקביל כיהן כראש ישיבה בעיר.[2] נשא ונתן בהלכה עם רבי אהרן בן סידון רבה של מוסתגנאם,[3] וכן עם רבי יהודה אלמליח, ורבי שלמה זוראפא.[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבניו ידועים: שלמה, אליהו, יוסף, נסים ודוד.[2] משפחת קרסינטי הינה משפחת חכמים שפעלו באלג'יריה, הבולטים מביניהם היו הרבנים הראשיים של תלמסאן רבי יוסף קרסינטי ורבי שמואל קרסינטי.[5]

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גושפנקא דמלכא - רבי שלמה זרקא ורבי יהודה צ'רמון (השני), הוציאו לאור את ספרו 'גושפנקא דמלכא' המכיל חידושי הלכה שאלות ותשובות וחידושים על המקרא (ליוורנו תרכ"א). ראשי התיבות גושפנק"א: ג'דול ו'נורא ש'מו פ'ארוז נ'"ע ק'רסינטי א'מן.[2]
  • לקוטי דינים - כתב יד.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיין תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תצח. סדר החתימות: רבי יהודה מועטי, רבי יהודה צ'רמון, רבי פארוז קרסינטי, רבי מרדכי בן יצו.
  2. ^ 1 2 3 הקדמת רבי שלמה זרקא ורבי יהודה צ'רמון לגושפנקא דמלכא.
  3. ^ ראו גושפנקא דמלכא דף נו.
  4. ^ ראו מן הגנזים חלק י עמוד שעט.
  5. ^ ראו מלכי ישורון בערכם.
  6. ^ ראו מים קדושים סימן כג.