פאנטה רג'ינה נאקרו
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1962 (בת 61) Tenkodogo, בורקינה פאסו  |
|---|---|
| מדינה |
בורקינה פאסו |
| מקום לימודים |
סורבון |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פאנטה רג'ינה נאקרו (בצרפתית: Fanta Régina Nacro; נולדה ב-4 בספטמבר 1962) היא במאית קולנוע מבורקינה פאסו. היא ידועה בשל סרטיה La Nuit de la Verité (לילה של אמת) (2004) ו- Un Certain Matin (בוקר מסוים) (1991), אשר זכו להכרה בינלאומית.
נאקרו ידועה גם בהיותה האישה הראשונה מבורקינה פאסו לביים סרט עלילתי, והוא חברה מייסדת של ארגון Guilde Africaine des Realisateurs et Producteurs (גילדת הבמאים והמפיקים האפריקאית).[1]
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאקרו גדלה באזור הכפרי של בורקינה פאסו. בצעירותה, תכננה להיות מיילדת. מאוחר יותר הבינה כי התשוקה שלה היה בסיפור סיפורים, ופיתחה עניין בעבודה בתעשיית הקולנוע. שכנה שלה הכירה לה את בית הספר לקולנוע, Institut d'Education Cinématographique de Ouagadougou (INAFEC) בבורקינה פאסו, והיא נרשמה של ללימודים.[2]>
במהלך לימודיה ב-INAFEC, פגשה נאקרו את אידריסה אואדראוגו, במאי שמאוחר יותר גם עבדה עבורו כעורכת. היא סיימה את התואר הראשון שלה במדעי וטכניות התקשורת ב-1986.
מאוחר יותר, היא גם השלימה תואר שני בקולנוע ולימודי תקשורת בסורבון.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותה הראשונה של נאקרו בתעשייה הייתה במהלך שיתוף פעולה במסגרת הלימודים ב-INAFEC. החוג לקולנוע שם חבר לחוג באוניברסיטת הווארד, בראשותו של הפרופסור אביי פורד. היא מונה את העשייה הקולקטיבית בפרויקט, שבו היא פגשה את הבמאי זיינבו דייוויס, בתור ניסיון ראשוני ומעצב עבורה.[3]
בהתחלה נאקרו עבדה כקריינית בטלוויזיה, ואז עבדה גם בתחום ההמשכיות והעריכה, עד שעלה בידה לביים את הסרט הראשון שלה, Un Certain Matin (1991).
בשנת 1999 הקימה נאקרו, יחד עם ז'אן-מארי טנו ובאלופו בקופה-קניינדה, את Guilde Africaine des Realisateurs et Producteurs (גילדת הבמאים והמפיקים האפריקאית) כדי להרחיב את העבודה של יוצרי סרטים אפריקאים. היוזמה פועלת להביא יותר תשומת לב לקולנוע אפריקאי במאמץ לתמוך בתעשייה.
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטה הראשון היה סרט קצר בשם Un Certain Matin (1992). מאז, היא הפיקה וביימה מספר סרטים קצרים, לעיתים קרובות בהסתכלות הומוריסטית על המסורות של ארצה והמורכבות שביחסים בין המסורת לעידן המודרני. סרטה Bintou זכה ביותר מ-20 פרסים בפסטיבלים בינלאומיים, וזכה בפרס FESPACO לסרט הקצר הטוב ביותר בשנת 2001.
Puk Nini[עריכת קוד מקור | עריכה]
Puk Nini, שפירושו "לפתוח את העיניים", הוא סרט קצר שבו נאקרו בוחנת את נושא הניאוף, מנקודות המבט של גברים ונשים. הוא כולל שלוש דמויות ראשיות: איסה, סאליף ואסטו. איסה וסאליף נשואים, אולם מאז לידת בתם, סאליף מקנא שתשומת לבה של איסה משה ממנו. הוא מתחיל רומן עם אסטו. אם בתחילה, המבט עליה והרומן הוא מנקודת מבט גברית, עד סוף הסרט, נקודת המבט משתנה, ואסטו ואיסה מאחדות כוחות, כשהמסר הוא החשיבות של סולידריות בין נשים. הסרט כופר בגישות חברתיות לפיהן על נשים להתחרות על תשומת לב גברית, ומקדם את הראיון של עצמאות לנשים. הסרט גם מאתגר את יחסי הכוחות המסורתיים בין נשים וגברים, הן בהקשר האפריקאי והן בהקשר ההוליוודי.
Le Truc de Konaté [עריכת קוד מקור | עריכה]
את הסרט הקצר הזה ביימה נאקרו בשנת 1997. הוא מתאר את המיתוסים השונים המיוחסים לשימוש בקונדומים, מיניות, איידס, ופוליגמיה, ולנושא של שינוי בכללי בכפר בבורקינה פאסו. קונאטה, הדמות הראשית, הוא נשוי לשלוש נשים, וידוע עליו שיש לו גם מאהבות נוספות. אחת מנשותיו, דיאנבה, שומעת על ההשלכות של נגיף האיידס במהלך ביקור בעיר יום אחד, והיא לומדת על החשיבות של קונדומים, מידע אשר היא מעבירה לקונאטה. הוא מתעקש לדיאנבה כי אין הוא צריך לשים קונדום, עמדה שכל הגברים בכפר מהדהדים מאוחר יותר. קונאטה מגלה שהוא לא יכול לקיים יחסי מין עם נשותיו, אז הוא הולך לאחת ממאהבותיו, אך גם שם אינו מצליח. כדי לטפל באין-אונות שפקדה אותו, הוא נוסע העירה בתקווה למצוא מרפא. מרפא דתי אומר לו שהוא צריך למצוא עץ מיוחד כדי להירפא, והוא יוצא בחיפוש אחריו. בדרך, פעיל איידס מבטיח לסייע לו למצוא את העץ בתמורה לכך שקונאטה יבטיח להתחיל להשתמש בקונדומים. קונאטה מוצא את העץ, נרפא וחוזר הביתה.
נאקרו מציג את הנושא של שינוי דרך מסעות שדיאנבה וקונאטה צריכים לעבור כדי ללמוד את הסוגיות המקיפות את נגיף האיידס. נאקרו משלבת בסרט אלמנטים הומוריסטיים ואינפורמטיביים כאחד, הן לגבי מיניות בטוחה יותר, והן לגבי החשיבות של העצמה נשית במערכת יחסים רומנטית, במיוחד במה שנוגע לבריאות.
La Nuit de la vérité [עריכת קוד מקור | עריכה]
את הסרט העלילתי הראשון שלה באורך מלא, La Nuit de la vérité (לילה של אמת) ביימה נאקרו בשנת 2004.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1991 | Un Certain Matin | במאית | סרט קצר |
| 1993 | L'Ecole au coeur de la vie | במאית | סרט קצר |
| 1995 | Puk Nini' | במאית, תסריטאית | סרט קצר |
| 1997 | Femmes capables | במאית | סרט קצר |
| 1997 | La Tortue du Monde | במאית | סרט קצר |
| 1998 | Le Truc de Konaté | במאית | סרט קצר |
| 1999 | Florence Barrigha | במאית | סרט קצר |
| 2000 | Relou | במאית, תסריטאית | סרט קצר |
| 2000 | 'Laafi Bala | במאית | סרט קצר |
| 2001 | La bague aux doigt | במאית | סרט קצר |
| 2001 | Une volonté de fer | במאית | סרט קצר |
| 2001 | La voix de la raison | במאית | סרט קצר |
| 2001 | Bintou | במאית | סרט קצר |
| 2001 | Le truc de Konaté | במאית | סרט קצר |
| 2002 | En parler ça aide' | במאית | סרט קצר |
| 2003 | Vivre positivement | במאית | סרט קצר |
| 2004 | La Nuit de la Verité | במאית, תסריטאית, מפיקה | סרט עלילתי באורך מלא |
פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1992: פרס Tanit d'Or עבור הסרט הקצר Un Certain Matin בפסטיבל קרתגו
- 1992: פרס Licorne d'O עבור הסרט הקצר Un Certain Matin בפסטיבל אמיין
- 1993:פרס ראשון בתחרות Air Afrique עבור הסרט הקצר Un Certain Matin בפסטיבל מילאנו
- 1997: מועמדות לפרס FESPACO לסרט הקצר הטוב ביותר עבור Puk Nini
- 2001: פרס קודאק לסרט הקצר הטוב ביותר עבור Bintou, בפסטיבל הקולנוע בקאן
- 2002: פרס FESPACO לסרט הקצר הטוב ביותר עבור Bintou
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאנטה רג'ינה נאקרו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פאנטה רג'ינה נאקרו, באתר AllMovie (באנגלית)
פאנטה רג'ינה נאקרו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Thackway, Melissa. Africa Shoots Back: Alternative Perspectives in Sub-Saharan Francophone African Film. Bloomington: Indiana UP, 2003. Print.
- ^ Bisschoff, L. (2012). The emergence of women's film-making in francophone sub-Saharan Africa: From pioneering figures to contemporary directors. Journal of African Cinemas,4(2), 157-173.
- ^ Ellerson, Beti. Sisters of the Screen: Women of Africa on Film, Video, and Television. Trenton, NJ: Africa World, 2000. Print.