פאול קליינשמידט
 | |
| לידה |
31 ביולי 1883 בובליצה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1949 (בגיל 66) בנסהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאומנויות של ברלין |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
הזצסיון הברלינאי |
| הושפע על ידי |
אנטון פון ורנר |
  | |
פאול קליינשמידט (בגרמנית: Paul Kleinschmidt; 1883 – 1949) היה צייר גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קליינשמידט נולד בבובליץ, פומרניה, האימפריה הגרמנית (בובוליצה המודרנית, פולין).[1] כסטודנט לאמנות באקדמיה בברלין, קליינשמידט הושפע מאנטון פון ורנר, שהיה באותה העת המורה להיסטוריה של האמנות.[2]
בתקופתו כסטודנט פגש קליינשמידט את לוביס קורינת שגם היה בעל השפעה על החינוך שלו. קליינשמידט המשיך את לימודיו בשנת 1904 אצל של פטר הלם, וכן אצל היינריך פון ציגל באקדמיה במינכן. במינכן הוא למד את הטכניקות של ליטוגרפיה וחריטה.
בסופו של דבר מצא את דרכו לברלין לעבוד כצייר ואמן גרפי. הוא הציג בתערוכות הזצסיון הברלינאי ב-1908 וב-1911.
בשנת 1915 החל קליינשמידט ללמד רישום תוך שהוא מקבל את תפקידו של שרטט טכני. בתקופה זו נוצרו רוב הליטוגרפיות והתחריטים המעולים שלו. כשהוא מציג יצירות אלה בתערוכת היחיד הראשונה שלו, שאורגנה על ידי חברת ההוצאה לאור Euphorion בשנת 1923, עבודתו של קליינשמידט תיראה אור בהמשך בשנת 1925 בהוצאת פריץ גורליט בברלין.
קליינשמידט הוצג לראשונה בפני אספן אמנות בניו יורק בשם אריך קון בשנת 1927. אדם שהפך לימים לפטרונו. קליינשמידט ביצע כמה נסיעות מברלין ברחבי דרום גרמניה בשנת 1932 והסתיים באולם.
זמן קצר לאחר מכן, הוא ומשפחתו מצאו את עצמם בעיצומו של הדיכוי הפוליטי עם עליית הנאצים לשלטון. הוא ברח להולנד בשנת 1936, ומשם לצרפת בשנת 1938. הוא נפל בשבי בפברואר 1940 אך שוחרר שוב לאחר כניעת צרפת.
קליינשמידט נאלץ להפסיק את הציור בשנת 1943 בהנחיית הנאצים בשנותיו האחרונות בבנשהיים. בשנת 1945 איבד כל רכושו בהפצצה אווירית.
קליינשמידט נפטר ב-2 באוגוסט 1949.
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוקד עבודתו של קליינשמידט הוא דיוקן האישה. האמנות שלו ביקורתית מבחינה חברתית, אך תמיד שומרת על מרחק מכובד מהאנשים. בנוסף לדמויות, טבע דומם ונופים, הוא העדיף מוטיבים מחיי העיר ברלין, במיוחד עולם התיאטרון המגוון. כאן הוא הושפע ממעבר האמנות מאקספרסיוניזם לריאליזם, כביכול האובייקטיביות החדשה.
בשנים 1968 ו-1997 התקיימו תערוכות של עבודות קליינשמידט בטובינגן, 1978 ו-2003 באולם, 1983 בשטוטגרט, 2004 בווירצבורג ו-2009 ברגנסבורג, 2011 בסנדן.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rudolf Vierhaus, Hitz - Kozub, Walter de Gruyter, 2011-05-03, ISBN 978-3-11-094653-6. (בגרמנית)
- ^ Paul Kleinschmidt - Biography and Offers - Buy and Sell, www.kettererkunst.com