פאול ובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאול ובר
A. Paul Weber
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1893
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית ארנשטאדט, שוורצבורג-זונדרסהאוזן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 1980 (בגיל 87)
גרמניה המערביתגרמניה המערבית שרטסטאקן (אנ'), שלזוויג-הולשטיין, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה שלזוויג-הולשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Joseph E. Drexel award (1966)
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח זיכרון לזכרו של פאול ובר המוצב בבית בו חי עד שנת 1936 בעיירה שרסטקן בגרמניה

אנדראס פאול וברגרמנית: Andreas Paul Weber‏; 1 בנובמבר 18939 בנובמבר 1980) צייר ואמן ההדפס גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ובר נולד בשנת 1893 בעיירה ארנשטאדט בחבל תורינגיה. לאחר סיום לימודיו בבית הספר החל ללמוד ציור בבית הספר לאמנות שימושית בארפורט. בגיל צעיר הצטרף לתנועת "יונג וונדרפוגל" (ציפור הנדודים) תנועה רומנטית שקראה לשיבה אל הטבע, ובמקביל עבד כגרפיקאי מסחרי. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא גרמניה, ובמקביל לשירות תרם מרישומיו לעיתון צבאי.

ב-1917 החל בקריירת ציור ורישום. איוריו ליוו ספרים רבים, בהם הוצאה של הספר טיל אוילנשפיגל שזכתה להצלחה רבה. ובר זכה לשם כמאייר, ומהדורות לספרים "סיפורי הברון מינכהאוזן" ו"ריינקה השועל" באיורו נחשבות לקלאסיקה בגרמניה. ב-1920 נשא אישה, וב-1925 ייסד חברה להדפסים. לזוג ובר חמישה ילדים, ובנם כריסטיאן המשיך בדרכו של אביו כאמן.

שירותו במלחמה הביא להדפסיו איכות קודרת, ומוטיב חוזר ביצירתו החל משנות ה-20, מיד לאחר המלחמה, הוא השחתת הסביבה הטבעית על ידי הטכנולוגיה, והמוות שהיא מביאה, המוצג באיוריו לעיתים קרובות בצורת ליצן. מוטיב חוזר נוסף ביצירותיו הוא משחק השחמט, ולעיתים הציג משחקי שחמט בין דמויות היסטוריות וספרותיות ידועות.

החל משנת 1928 היה ובר פעיל בהתנגדות לימין הקיצוני ולהיטלר. איור מפורסם מתקופה זו, המוכתר בכותרת - "היטלר - גורל גרמני", מראה המון אדם הצועד, כשהוא נושא את דגל צלב הקרס, ונופל לקבר ובו ארון מתים ענק המקושט אף הוא בצלב הקרס. הדפסיו של ובר היו בעלי איכות סיוטית, וחזו, במלוא העוצמה, את העתיד לקרות לגרמניה אם יעלה היטלר לשלטון. החל מ-1931 פרסם, במשותף עם ארנסט ניקיש עלון בשם "התנגדות" (Widerstand).

בשנת 1933 עלתה המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. השלטון החדש החל להתנכל לוובר, והוא נעצר מספר פעמים, ונשלח למחנות ריכוז שונים באזורים שונים בגרמניה, החל משנת 1936. לאחר שחרורו חדל מפעילות פוליטית. ב-1937 נסע לפלורידה. ב-1939 שב לגרמניה, ואף יצר מספר תדפיסים התומכים במטרה הגרמנית במלחמת העולם השנייה, ומבקרים את האימפריאליזם של בריטניה. התעמולה הנאצית עשתה שימוש בתמונות אלו. ב-1945 גויס לוורמאכט, ושוחרר עם תבוסת הנאצים.

לאחר המלחמה המשיך ובר בפעילותו האמנותית, ויצר תדפיסים וקריקטורות הנוגעים בענייני השעה, כאשר נושאים אקולוגיים זוכים לדגש. בין היתר היה ובר מעורב בניסיון להחיות את העיתון הסאטירי זימפליציסימוס, ותרם באופן קבוע לגלגול החדש של העיתון בין השנים 1954 ל-1967. עבודתו זכתה להערכה רבה, והוא הציג בתערוכות במקומות שונים בגרמניה ומחוצה לה וזכה בפרסים אומנותיים, בהם "צלב השירות הפדרלי הגדול" מטעם ממשלת גרמניה. בשנת 1973 הוקם ברטבורג "מוזיאון א. פאול ובר".

ובר מת בשיבה טובה בשנת 1980. הותיר אחריו כ-3,000 תדפיסים, עשרות תמונות שמן, ואלפי יצירות אחרות שפורסמו בעיתונים ובמגזינים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zbynek Zeman, Heckling Hitler,Taurus, London, 1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאול ובר בוויקישיתוף