פאבל קוזנצוב (אמן)
.jpg) | |
| לידה |
5 בנובמבר 1878 (יוליאני) סראטוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1968 (בגיל 89) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות ודנסקויה |
| מקום לימודים |
בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה |
| זרם באמנות |
אוריינטליזם, סימבוליזם |
| פרסים והוקרה |
פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה |
  | |
פאבל קוזנצוב (1878–1968) היה צייר וגרפיקאי רוסי.[1][2]
חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוזנצוב היה בנו של צייר איקונות ונכד של גנן.
הוא למד בסראטוב בבית הספר לאמנות בוגוליובוב (1891–1896), אחר כך בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה (1897–1904) וכן למד במשך שנה בפריז (1905).
ציוריו המוקדמים הוצגו על ידי קבוצת מיר איסקוסטבה, והוא היה קשור קשר הדוק עם הסימבוליסטים הרוסים. הוא עזר בארגון תערוכת "ורד הארגמן" (1904) והיה מייסד ומנהיג "הוורד הכחול" ב-1907. לימד במכון סטרוגנוב (1917–1918; 1945–1948) ובמכון לאמנויות יפות במוסקבה (1918–1918). 37). הוא עמד בראש מדור הציור של נרקומפרוס עד 1921, אך ירד ממעמדו הרשמי עם כניסתו של הריאליזם הסוציאליסטי.
לאחר מהפכת אוקטובר לקח קוזנצוב חלק בפרסום כתב העת Put Osvobozhdenija (נתיב השחרור) ולקח על עצמו פעילויות הוראה. בשנים 1919 עד 1924 עמד בראש מדור הציור במחלקה לאמנות של הקומיסריאט העממי לחינוך של ה-RSFSR (Narkompros). הוא צייר דיוקנאות מרהיבות של אשתו ילנה בבוטובה (1921–1922) ועיצב את סדרות הליטוגרפיה טורקסטאן[3] ובוכרה ההררית (1922–1923). בשנת 1923
ציוריו המוקדמים של קוזנצוב אופייניים לחקירה הפואטית של קבוצת הוורד הכחול של עולם פנימי ודמיון באמצעות סמלים ארכיטיפיים. לאחר 1910 הוא התחבר יותר אל התרבות העממית, המשיך להסתמך על הצבעים העשירים והמקצבים ההרמוניים של הסימבוליסטים, אך פישט את יצירותיו.
לאחר טיול בערבות הוולגה (1911–1912) ולמרכז אסיה (1912–1913), החלה תקופת יצירה חדשה עבור קוזנצוב.[4] נוצרו יצירותיו הקירגיזיות והסדרה הבוכרה.[5]
קוזנצוב לימד מ-1917 עד 1937 ולאחר מלחמת העולם השנייה, לימד במכון לאמנות במוסקבה ובמכונים אחרים.
חלק מיצירותיו נמצאות במוזיאון לאמנות סרטוב רדישצ'וב.
קוזנצוב נפטר במוסקבה ונקבר בבית הקברות בוודנסקויה.
