פאביוס שך

פאביוס שך
Fabius Schach
לידה	1 באוקטובר 1868; וקשנה, ליטא
פטירה	3 באוקטובר 1942 (בגיל 74); טרזיינשטט, צ'כיה
מדינה	גרמניה

פאביוס שך (שאך, ש"ך; בגרמנית: Fabius Schach;‏ 1 באוקטובר 1868, וֶקְשְׁנֶה, רוסיה – 3 באוקטובר 1942, טרזיינשטאט^[1]) היה מראשוני התנועה הציונית ומייסדיה בגרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שך נולד בעיירה וֶקְשְׁנֶה (Viekšniai) שברוסיה (כיום בליטא, לא הרחק מהגבול עם לטביה), בנו של רב, נצר לרבי שבתי הכהן (הש"ך). התחנך בישיבות ובאוניברסיטת ברלין. בתקופת שהותו בגרמניה החל לבוא במגע עם פעילות ציונית, ובשנת 1893 התמנה למזכיר סניף האגודה להתגוננות מפני האנטישמיות בעיר קלן. בתקופה זו עבד בשיתוף פעולה עם מקס בודנהיימר, וכעבור זמן קצר מונה על ידי בודנהיימר ודוד וולפסון למזכיר האגודה היהודית-לאומית בקלן. בתקופה זו השתתף בשלוש הוועידות הראשונות של ציוני גרמניה ובשני הקונגרסים הציוניים הראשונים. לאחר מכן פסקה פעילותו עקב חשדות שהועלו נגדו על פרסום דברי התנגדות להרצל. בשנת 1899 הודיע על פרישתו מפעילות בקבוצה הציונית בקלן.

פעילותו העיקרית להפצת רעיון הציונות נעשתה בראשית דרכו בתנועה, עת פרסם את החוברת הקצרה "לשון שקמה לתחייה" (Eine auferstandene Sprache) על תחיית השפה העברית (ככל הנראה ב-1892) ואת החוברת "יהדות עממית או סאלונית" (Volks- oder Salonjudenthum;‏ 1893) כנגד תופעת ההתבוללות בקרב יהדות גרמניה. בוועידת ציוני גרמניה הראשונה ובקונגרס הציוני הראשון לקח חלק בניסוח מטרות התנועה הציונית.

לאחר הפסקת פעילותו הרשמית בתנועה הציונית עסק שך בכתיבת ועריכת שבועונים יהודים ועבריים.

שך התגורר בברלין. ב-14 בספטמבר 1942,^[2] בעת מלחמת העולם השנייה, גורש לטרזיינשטאט, ושם נספה כעבור שבועיים וחצי, בגיל 74.^[1]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Eine auferstandene Sprache: Litterarische Skizze, Berlin: H. Schildberger, [189-?].
Volks- oder Salonjudenthum?, Berlin: H. Schildberger, 1893.
Von Theorie zur Praxis: Referat gehalten auf dem Delegirtentag deutscher Zionisten in Frankfurt a.M. am 31. Oktober 1897, [Frankfurt a.M.?: s.n., 1897].
Anträge Schach: angenommen von der Zionistischen Vereinigung für Deutschland Köln: Typ. Bachem, [1901?]
Ueber die Zukunft Israels: eine kritische Betrachtung, Berlin: M. Poppelauer, 1904.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פאביוס שך בוויקישיתוף

מפרי עטו:

Graf Tolstoi und das Judentum(הקישור אינו פעיל), Im deutschen Reich, Jg 14 (1908) Nr 11, S. 611-615
Literarische Volksvergiftung(הקישור אינו פעיל), Im deutschen Reich, Jg 15 (1909) Nr 7, S. 412-420
Jüdische Kriegshelden(הקישור אינו פעיל), Ost und West, Jg 16 (1916) Nr 2, S. 115-122 (in Compact Memory)

מכתב של פאביוס שך, הארכיון הציוני (בעמ' 31)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² פאביוס שך: תעודת פטירה בפורטל Holocaust.cz.
^ 4130371: דף עד שמולא על ידי פאביוס שך, רשימת גירוש מברלין, בתוך: Gedenkbuch Berlins. der jüdischen Opfer des Nationalsozialismus; Freie Universität Berlin, Zentralinstitut für sozialwissenschaftliche Forschung (Hrsg.), Berlin: Hentrich, 1995, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם; פאביוס שך: דף עד שמולא על ידי רשימת אסירים במחנה טרזיינשטאט, בתוך: Terezínská pamětní kniha: Židovské oběti nacistických deportací z Čech a Moravy 1941–1945; ed. Miroslav Kárný, Terezinská iniciativa, Praha: Terezínská iniciativa; Melantrich, 1995–2000 במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[תעודת_פטירה-1] ¹ ² פאביוס שך: תעודת פטירה בפורטל Holocaust.cz.

[2] 4130371: דף עד שמולא על ידי פאביוס שך, רשימת גירוש מברלין, בתוך: Gedenkbuch Berlins. der jüdischen Opfer des Nationalsozialismus; Freie Universität Berlin, Zentralinstitut für sozialwissenschaftliche Forschung (Hrsg.), Berlin: Hentrich, 1995, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם; פאביוס שך: דף עד שמולא על ידי רשימת אסירים במחנה טרזיינשטאט, בתוך: Terezínská pamětní kniha: Židovské oběti nacistických deportací z Čech a Moravy 1941–1945; ed. Miroslav Kárný, Terezinská iniciativa, Praha: Terezínská iniciativa; Melantrich, 1995–2000 במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.

[1]

[2]