עקרון קרוג
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
עקרון קרוג (באנגלית: Krogh's principle) הוא עקרון המבוסס על רעיון של הפיזיולוג הדני אוגוסט קרוג, שסבר כי לכל נושא מחקר בפיזיולוגיה קיימת חיית ניסוי מתאימה המאפשרת השגת ממצאים בצורה יעילה. אוגוסט קרוג, שהיה מומחה בפיזיולוגיה השוואתית של בעלי החיים, הפגין במחקריו יכולת יוצאת דופן לבחור בעלי חיים מתאימים על מנת לבחון את השערותיו המדעית. .[1] לפי עקרון קרוג יש לבחור בחיית הניסוי בהתאם לתכונות המיוחדות, הבלתי רגילות, שלה.[2] השם "עקרון קרוג" נקבע בצורה פורמלית על ידי החוקר הנס אדולף קרבס בשנת 1975. מושג זה הוא מרכזי בענפים ביולוגיים המתבססים על השיטה ההשוואתית, כמו נוירואתולוגיה, הפיזיולוגיה ההשוואתית או הגנומיקה הפונקציונלית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1929 הכריז אוגוסט קרוג כי במקרים רבים, מחקר בסוגיה פיזיולוגית מפיק תועלת משימוש בבעל חיים מתאים או בקבוצת בעלי חיים.
עוד בשנת 1865 כתב אבי הרפואה הניסויית, קלוד ברנאר ב"מבוא לחקר הרפואה הניסויית" ("Introduction à l'étude de la médecine expérimentale") בעמוד 27:
במחקר המדעי, לפרטים הזעירים ביותר יש חשיבות מרבית. בחירה מוצלחת של חיית ניסוי, של כלי שנבנה בצורה מסוימת, השימוש במגיב אחד לעומת אחר, מספיקים לעיתים קרובות כדי לפתור את השאלות הכלליות הנעלות ביותר.
בשנת 1929 הביא קרוג דוגמה מהמחקרים שערך יחד עם כריסטיאן בוהר בתחום הפיזיולוגיה של נשימה:
לפני הרבה שנים מורי ורבי, כריסטיאן בוהר, התעניין במנגנון הנשימה בריאות והמציא שיטה שבאמצעותה חקר אותו בכל ריאה בנפרד; הוא מצא שלסוג מסוים של צב הקנה מתפצל לסמפונות הראשיים במקום גבוה בתוך הצוואר ואז נהגנו להגיד בתור בדיחה של אנשי מעבדה שהחיה הזאת נבראה ממש לצורכי חקר הפיזיולוגיה הנשימתית. אין לי ספק שקיים מספר לא מבוטל של בעלי חיים ש"נבראו" באותה מידה לצרכים פיזיולוגיים מיוחדים, אך חוששני כי הם אינם ידועים לבני האדם שעבורם "נבראו" ועלינו לפנות לזואולוגים על מנת לגלות אותם ולהעמידם לרשותנו
לדוגמה, בשנות ה-1970 קבוצת פיזיולוגים שחקרו את הנשימה האווירנית של סרטנאים נתקלו בקשיים מפני שה"סרטן של הגאות ושפל" שעמד לרשותם היה קטן מדי.
אז ארגנו מסע מחקר לאיי פלאו בדרום האוקיינוס השקט, שבהם חי סרטן הקוקוס, מין סרטן ענק יבשתי, העשוי לשקול עד שלושה קילוגרם. גודלו של סרטן זה איפשר למדענים לאסוף נתונים חשובים רבים.[3]
דוגמה אחרת היא מתחום חקר תכונות הלב אצל דגים. המדענים לא יכלו לבצע כרצונם מדידות של לחץ הדם וזרימתו אצל דגי גרם ולקחת מהם דגימות דם מן הלב, בגלל מיקומו המיוחד של הלב. התגלה כי המשימה קלה יותר אם נעזרים בדגי מעמקים ימיים בשם Triglidae בעלי לב גדול מאוד שהגישה אליו פשוטה יותר.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Roger Eckert,David Randall,Warren Burggren,Kathleen French Physiologie animale,traduction de la 4e édition américaine par François Math avec la collaboration de Alain Propper et Louis Henquell, De Boeck Université, Paris, Bruxelles 1999
- Claude Bernard: Introduction à l'étude de la médecine expérimentale, J.B. Baillière et Fils, Libraires de L'Académie Impériale de Médecine, 1865. pp. 400
- August Krogh The Progress of Physiology, The American Journal of Physiology, 1929. 90(2) pp. 243-251