עקיבא בר-נון
 | |
| לידה |
1940  |
|---|---|
| פטירה |
25 בינואר 2017 (בגיל 77 בערך) |
| ענף מדעי |
אסטרופיזיקה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | |
  | |
עקיבא בר-נון (1939[דרושה הבהרה] - 25 בינואר 2017[1]) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, חוקר שביטים וכוכבי לכת, חבר בצוות המחקר של החללית רוזטה ומנהלה השלישי של סוכנות החלל הישראלית בין השנים 1993-1989[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר שני בכימיה ופיזיקה בשנת 1962. סיים תואר שלישי בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בשנת 1968.
החל משנת 1970 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. ב-1980 קיבל מנוי של פרופסור חבר. החל משנת 1987 שימש כפרופסור מן המניין בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.
היה חבר באיגוד האסטרונומי הבינלאומי[3].
בר-נון נפטר ב 25 בינואר 2017, בגיל 77[1].
האסטרואיד 28345 Akivabarnun נקרא על שמו.[4]
מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקרו חקר בר-נון את היווצרות שביטי קרח ומידולם במעבדה. היה מעורב בחקר שביטים ונחיתה עליהם, כחלק מפרויקט החללית רוזטה. במעבדתו באוניברסיטת תל אביב, הצליח להוכיח באמצעות סימולציה כי ניתן לדמות קרח שביטים. השביטים מכילים את המים, הגזים ואת אבני הבניין של מרכיבי החיים[1][5].
כמו כן חקר את הכימיה של אטמוספירת הירח טיטאן, ירח של שבתאי, כחלק מניסוי HASI שעל הגשושית הויגנס שנחתה על טיטאן בינואר 2005[2]. קבוצת המחקר פיתחה תאוריה המסבירה כיצד הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון נלכדים על ידי האובך באטמוספירה של טיטאן ושוקעים עמו אל הקרקע[6]
חקר את תוצרים של הברקים באטמוספירה של כוכבי הלכת צדק ובהשוואה לאטמוספירת כדור הארץ הקדום. כמו כן חקר את התהליכים שהובילו ליצירת החיים על פני כדור הארץ[2].
רוזטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר-נון ליווה את פרויקט רוזטה למעלה מ-20 שנה. כחבר בוועדה המדעית היה שותף להגדרת המטרות המדעיות של הפרויקט. כמו כן כחלק מהקבוצה של אוניברסיטת ברן בשווייץ היה שותף למחקר הגזים אשר משתחררים מן השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו בזמן ההתקרבות אל השמש והתחממותו[7][2].
בסוכנות החלל הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר-נון מונה להיות מנהל סוכנות החלל הישראלית ב-1989 ושימש בתפקיד עד 1993. שימש כסגן יו"ר סוכנות החלל בין השנים 1995-1993[2].
פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Possible cometary origin of heavy noble gases in the atmospheres of Venus, Earth and Mars Owen T., Bar-Nun A., Kleinfel I, Nature 358, 43 - 46 (02 July 1992); doi:10.1038/358043a0
- Detection of argon in the coma of comet 67P/Churyumov-Gerasimenko - Balsiger H., Altwegg K., Bar-Nun A., Berthelier J.J., Bieler1 A., Bochsler P., Briois C., Calmonte U., Combi M., Keyser J., Eberhardt P., Fiethe B., Fuselier S., Gasc S., Gombosi T.I., Hansen K.C., Hässig1 M., Jäckel1 A., Kopp E., ,Korth A., Roy L.L., Mall U., Marty B., Mousis O., Owen T., Rème H., Rubin M., Sémon T., Tzou1 C.Y, Waite J.H., Wurz P., - Science Advances 25 Sep 2015: Vol. 1, no. 8, e1500377 DOI: 10.1126/sciadv.1500377
- Shock synthesis of amino acids in simulated primitive environments, Bar-Nun, A., Bar-Nun, N., Bauer, S.H., Sagan, Carl, Science, Vol. 168, no. 3930, pp 470-473 (24 April 1970)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עקיבא בר-נון, עולמות חדשים מסע במרחבי מערכת השמש, ספרית מעריב, תל אביב, 1984.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון, באתר "הידען", 26 בינואר 2017
- ^ 1 2 3 4 5 אודות פרופ' עקיבא בר נון באתר החוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב
- ^ אודות עקיבא בר נון באתר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
- ^ "WGSBN Bulletin, Vol 1. No 2" (PDF). IAU. 11 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מדענים ישראלים יכולים כעת לחקור שביטים משלהם, הארץ 10 בפברואר 2010
- ^ אבי ביליזובסקי, פרופ' בר-נון בראיון מדארמשטאדט: מבצע הויגנס היה מוצלח, באתר "הידען", 16 בינואר 2005
- ^ אבי בליזובסקי, "הידען", המדען הישראלי שמאחורי פרוייקט ה"רוזטה", באתר ynet, 24 בפברואר 2004