ענת פירסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת פירסט
לידה 30 באפריל 1954 (בת 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת פירסט (נולדה ב-30 באפריל 1954, באנגלית: Anat First) היא חוקרת תקשורת וכיהנה כפרופסור מן המניין לתקשורת. הייתה בצוות ההקמה של בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה וכיהנה במשך שנים כדקאנית בית הספר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירסט נולדה בקיבוץ גונן, ללאה (מורה להיסטוריה) ולאלכסנדר (הנדסאי טקסטיל) גולדרט. גדלה ברמת גן ולמדה בבית ספר אהל שם.

בשנים 1972–1974 שירתה בצה"ל. עם סיום שירותה החלה ללמוד לימודים אקדמיים ובשנת 1977 סיימה תואר ראשון במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1981 סיימה תואר שני בלימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. עבודת המ.א. שלה, שנכתבה בהדרכת פרופ' דפנה יזרעאלי, עסקה בהצגת המינים ובסטריאוטיפים מיניים בפרסומות.[1]

בשנת 1995 קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה, במחלקה לתקשורת ועיתונאות, באוניברסיטה העברית ירושלים. את עבודת הדוקטור שעסקה בתפקידה של הטלוויזיה בפיתוח עמדות של מתבגרים כלפי הסכסוך היהודי-ערבי כתבה בהדרכת פרופ' חנה אדוני.[2]

במהלך לימודיה עבדה כמדריכת חבורות רחוב וכעובדת סוציאלית. כמו כן לקחה חלק בהקמת האגף למעמד האישה ובמאבקים פמיניסטיים, כמו: שירות שווה והזכות להפלות בשל מצוקה כלכלית.

לאחר סיום התואר השלישי יצאה בשנת 1995 לפוסט-דוקטורט בארצות הברית, באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל.

בשנים 1994–1998 הייתה מרצה בבית הספר החדש לתקשורת, במכללה למנהל.

בשנת 1998 התמנתה כמרצה במכללה האקדמית נתניה ועסקה בהקמת בית הספר לתקשורת. בשנת 2001 עלתה לדרגת מרצה בכיר, בשנת 2011 התמנתה כפרופסור חבר, ובשנת 2016 התמנתה כפרופסור מן המניין. כיהנה בתפקיד דיקנית בית הספר לתקשורת בשנים 2004–2010, ושוב בשנים 2018–2022.

במרוצת השנים שהתה בכמה אוניברסיטאות במעמד של פרופסור אורח: בשנת 2005 באוניברסיטת ראטגרס, בשנת 2010 באוניברסיטת מרילנד, ובשנת 2011 באוניברסיטת ואיקטו (אנ') בניו זילנד.

בספטמבר 2022 פרשה לגמלאות.

נושאי מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקומה של התקשורת בתהליך הבניית המציאות.
  • ייצוגן של קבוצות מיעוט, בעיקר נשים וערבים, בתקשורת.
  • השיח המשפטי לגבי נשים בחברה הישראלית.
  • ההשתקפות של רב-תרבותיות בסוגות השונות בטלוויזיה (ובעיקר במהדורות חדשות מרכזיות).
  • ההשתקפות של התרבות הישראלית והזהות הישראלית בעידן של גלובליזציה בעיקר בתוצרי תרבות שונים כמו פרסומות.
  • לאומיות בחיי היום-יום בישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחפצים כמו שקיות סוכר ושטרות כסף.[3]
  • הדילמות המובנות בחקר התקשורת ובהוראתה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה ליונתן (תני), מהנדס כימיה טקסטילית. אם לבן ובת. מתגוררת ברמת גן.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ענת פירסט ואלי אברהם (2004), ייצוג האוכלוסייה הערבית בתקשורת העברית: השוואה בין סיקור יום האדמה הראשון (1976) לבין סיקור אינתיפאדת אל-אקצא (2000), תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום.
  • חנה אדוני וענת ופירסט (2006), מחקר תקשורת והוראתה: דילמות מובנות ופתרונות משתנים, ירושלים, הוצאת מאגנס והמכון לקומוניקציה ע"ש משפחת סמארט.
  • עמית קמה וענת פירסט (2015), על ההדרה: ייצוגים תקשורתיים של אחרים, תל אביב, הוצאת רסלינג.
  • נעמה שפי וענת פירסט (2022), לאומיות בארנק: כסף, לאומיות ואידאולוגיה בישראל, ירושלים, הוצאת מאגנס.
  • First, A., & Avraham, E. (2009), America in Jerusalem: Globalization, National Identity and the Israeli Advertising, Maryland, Lexington

מבחר ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירסט פרסמה כ-50 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ענת פירסט ואלי אברהם, געגוע ירושלמי לניו-יורק: הדימוי האמריקני בראי הפרסומת הישראלית, מגמות מב (4), 2003, עמ' 652-671
  • ענת פירסט וחווי ענבר-לנקרי, הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא: מחקר מעקב, מגוון תרבותי בשידורי ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל, ירושלים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, 2013.
  • ענת פירסט, מאין ולאן: שלושים שנות מחקר פמיניסטי בתקשורת, מסגרות מדיה 16 (1), 2017, עמ' 1-22
  • שרון רמר-ביאל וענת פירסט, "מה שאתה צריך להיות בחיים זה לא יותר צעיר אלא יותר צודק": ייצוגי הזדקנות גברית בסדרות ישראליות עכשוויות, גרנטולוגיה, מ"ט (4), 2022, עמ' 35–54.

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Avraham, E., First A., (2010) Combining the representation approach with the framing concept: Television news coverage of the Arab population in Israel during conflict. Journalism, 11 (4): 1-19.
  • First, A. & Sheffi, N. (2015). Borders and banknotes: the national perspective, Nations and nationalism, 21 (2): 330–347.
  • First, A. (2016). Common sense, good sense, and commercial TV. International Journal of Communication,10 (1) 1-20.

ספרי לימוד שהייתה שותפה לפיתוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירסט הייתה שותפה (יחד עם עמיתיה פרופ' פול פרוש, ד"ר דוד לוין, ופרופ' ערן פישר) לפיתוחם של ספרי לימוד בשני קורסים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה:

  • דמוקרטיה ותקשורת: מבטים הדדיים
  • יריבים או שותפים: יחסי דמוקרטיה ותקשורת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ענת פירסט, הצגת המינים וסטריאוטיפים מיניים המשתקפים בפרסומת המופיעה בעיתונות הישראלית (בהנחיית פרופסור דפנה יזרעאלי), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג ללימודי עבודה, 1981
  2. ^ ענת פירסט, תפקידה של הטלוויזיה הישראלית בפיתוח עמדות של מתבגרים יהודיים כלפי הערבים והסכסוך הישראלי-ערבי (בהנחיית ד"ר חנה אדוני), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1995
  3. ^ נעמה שפי וענת פירסט (2022), לאומיות בארנק: כסף, לאומיות ואידאולוגיה בישראל, ירושלים, הוצאת מאגנס.