ענת בילצקי
 | |
| לידה |
30 בינואר 1952 (בת 72) ירושלים  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
| זרם | פילוסופיה אנליטית |
| תחומי עניין | פילוסופיה של השפה, פילוסופיה פוליטית, לוגיקה, פרדוקסים |
| עיסוק |
פילוסופית, פוליטיקאית, פעילת זכויות אדם |
| הושפעה מ | לודוויג ויטגנשטיין, תומאס הובס, ענת מטר |
| השפיעה על | ענת מטר |
| מדינה |
ישראל |
  | |
ענת בילצקי (נולדה ב-30 בינואר 1952) היא פרופסור אמריטה בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב ופעילת שמאל רדיקלי. כיהנה כיושבת ראש ארגון "בצלם" בין השנים 2001–2006.
חייה ופועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בירושלים בשם ענת דניאלי כבת הבכורה מבין ארבעה ילדים לדניאל וצופיה דניאלי, וגדלה בארצות הברית ובקנדה, שם היא למדה בתיכון. השלימה תואר ראשון בפילוסופיה ובמדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. גם את התואר השני השלימה באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת המאסטר שלה, אשר הוגשה בשנת 1981, היה: "'הקרב הימי' של אריסטו: סתירה בין תאוריות". נושא עבודת הדוקטורט שלה, אשר הוגשה לסנט אוניברסיטת תל אביב בשנת 1987, היה "שורשי הפרגמטיקה: אנגלית 1500-1700". מלמדת באוניברסיטת תל אביב מ-1979. בעבר עמדה בראש בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב, והייתה ראש החוג לפילוסופיה. מייסדת התוכנית "פילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית" לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, המשלבת בין פילוסופיה לטכנולוגיה. עורכת את כתב העת "מטפורה" לפילוסופיה.
בילצקי הייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות רבות, ביניהן אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קיימברידג' והמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. תחומי מומחיותה הם פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה פוליטית, לוגיקה, לודוויג ויטגנשטיין ותומאס הובס.
הייתה מועמדת יחד עם עוד 999 נשים לפרס נובל לשלום בפרויקט שניסה להעמיד אלף נשים מכל רחבי תבל כמועמדות לפרס.[1] הייתה פעילה בהתארגנויות רבות נגד הכיבוש בשטחים. בשנים 1988–1993 הייתה פעילה בתנועת "עד כאן", שפעלה החל מהאינתיפאדה הראשונה ועד הסכם אוסלו. חברי העמותה היו מרצים מאוניברסיטת תל אביב שנאבקו נגד הכיבוש. בילצקי הייתה מייסדת שותפה של ארגון "השנה ה-21", עבדה עם "ועדת בטא", הייתה מייסדת שותפה של תנועת "דלתיים פתוחות" (בשנת 1997), שימשה אחת ממנהיגות "הקמפוס לא שותק" (מ-1996), וכיהנה כחברת הנהלת הארגון בצלם (מאז 1995) וכיושבת ראש הארגון בין 2006-2001. מאז 2003 היא ממארגנות קבוצת פעולה ישראלית-פלסטינית לשלום.
השקפתה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילצקי רואה בפעילותה בארגון "בצלם" חלק מעבודתה הפוליטית. בילצקי נמנתה על יוזמי "מסמך אולגה" מ-2004 שאמר כי אף על פי שמטרות הקמת מדינת ישראל היו לספק ביטחון ליהודים, להפיל את חומות הגטו ובניית מדינה דמוקרטית, הרי בפועל היום היא כוננה מפעל קולוניאלי המשלב יסודות של משטר אפרטהייד ובונה את הגטו הגדול בעולם. המסמך קרא להכיר באחריות לעוולות שנגרמו לפלסטינים ובזכות השיבה והביע התנגדות לציונות.[2] בילצקי הסבירה כי פעילותה למען "זכות השיבה" היא עקרונית ולכן תיאבק עליה גם אם הפלסטינים יחליטו לוותר עליה. היא מתנגדת להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וגורסת כי פתרון של שתי מדינות אינו ישים כיום.[3]
בהרצאה ב-MIT אמרה בילצקי על ארגון "בצלם":
אם אנו ארגון זכויות אדם טהור, היינו צריכים לומר: כן פליטים הם דבר שנמצא באמנות ובהצהרות [זכויות האדם], פליטים הם עניין של זכויות אדם... ביוני 2000 לא יכולת לדבר על פליטים, שכן אז היית מיד מתויג כמי שרוצה להרוס את ישראל, העניין הדמוגרפי וכו', אנחנו [הנהלת בצלם] הצבענו והחלטנו לעסוק בפליטים ואז הכול 'השתבש' עם האינתיפאדה... באופן עקרוני אם תהיה לנו אפשרות לנשום או שנקבל מימון לפרויקט כזה אנו נטפל בפליטים. הנושא נדחה [לפי שעה]. מבחינה עקרונית אנו החלטנו, שאכן צריך לעסוק בפליטים.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ענת בילצקי, פרדוקסים, עורכת: הרצליה אפרתי, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ו 1996
- Anat Biletzki, Talking Wolves: Thomas Hobbes on the Language of Politics and the Politics of Language, 1997
- ענת בילצקי, מהי לוגיקה?, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשס"ג 2002
- Anat Biletzki, (Over)Interpreting Wittgenstein, Kluwer, 2003
- Anat Biletzki, Philosophy of Human Rights: A Systematic Introduction, Routledge, 2019
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1000 Peacewomen Across the Globe, published by the Association 1000 Women for the Nobel Peace Prize, Scalo Publishing, 2005. pp.31-32
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהו פרדוקס?, אתר מט"ח
- ענת בילצקי וענת מטר, לודוויג ויטגנשטיין, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דנה שגב, שמונה מועמדות ישראליות לפרס נובל לשלום, אתר "אסימון", 29/06/2005
- ^ a vision of joint life:Activists, intellectuals, recognize the Right to Return (עברית: קול קורא: למען אמת ופיוס, למען שוויון ושותפות)
זכות השיבה כתשובה, באתר nrg - ^ Post-Oslo Dilemmas: Conversation with Anat Biletzki (באנגלית)
