עמרם לוק
 | |||||
| לידה |
19 באוגוסט 1932 י"ז באב ה'תרצ"ב טנג'יר, האזור הבין-לאומי של טנג'יר  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בנובמבר 2012 (בגיל 80) כ"ב בחשוון ה'תשע"ב בית שמש, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | אוגוסט 1956 | ||||
| |||||
  | |||||
עמרם לוק (19 באוגוסט 1932, י"ז באב ה'תרצ"ב – 7 בנובמבר 2012, כ"ב בחשוון ה'תשע"ב) היה ראש מועצת בית שמש בשנים 1967–1979.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוק נולד בטנג'יר שבמרוקו. הוריו היו רחל לבית אלמליח וניסים, נקרא על שם עמרם בן דיוואן.
בתחילת שנות ה-50 היה פעיל בתנועת הנוער הציוני בטנג'יר. סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה צרפתית. למד שנתיים פילוסופיה וספרות אולם בהמשך פנה לתחום המִנהל הציבורי. עבד במשך תקופה קצרה כסמנכ"ל סוכנות לספנות בינלאומית ושימש במשך חמש שנים כמזכיר כללי של חברת ייבוא-ייצוא בבעלות ליאון בנגואליד, נשיא הקהילה היהודית בטנג'יר.
לוק שימש כשחקן ובמאי בתיאטרון היהודי בעיר. נטל חלק פעיל בחיים התרבותיים והחברתיים[1] בקרב שלוש הקהילות בעירו (הקהילה היהודית, הצרפתית והספרדית) במסגרת תחנת הרדיו "קול טנג'יר" ובמסגרת התיאטרון היהודי בטנג'יר שהעלה הצגות באופן קבוע באותן שנים.
לאחר שביקר בישראל כתייר ב-1954, חזר לטנג'יר והחל בפעילות ציונית בקרב הנוער היהודי. בשל השינויים המדיניים שחלו במרוקו ובמצבה הבינלאומי של טנג'יר החליטה משפחתו לעלות ארצה. לוק סירב להגר ולקבל תפקיד בכיר בחברה כלכלית בקראקס שבוונצואלה ובמקום זאת, עלה לישראל עם משפחתו, לאחר שהות של חודשיים במחנה עולים במרסיי.
לוק עלה לישראל באוגוסט 1956, בהיותו בן 24, באונייה "נגבה", הגיע למעברת הרטוב, ושם התגורר עם משפחתו כשנה. על אף פניה מיוחדת מהקונסוליה הישראלית בגיברלטר אל הסוכנות היהודית בדרישה להעבירו ליישוב עירוני, התעקש לוק להשתקע במעברה.
למרות שבידיו הייתה הזמנה אישית ממנהל התיאטרון הקאמרי בתל אביב, הוא ויתר על קריירת משחק ובחר בעבודת כפיים כפועל בחקלאות, בבניין ובעבודת סיקול סלעים בפרויקט סלילת כביש ירושלים-תל אביב. בשל ריבוי העולים לבית שמש באותה שנה ובשל הפגנות ליד משרדי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית במקום, לא הצליח לוק לקבל אישור של נציג הסוכנות ללימודים באולפן ולמד את השפה העברית בכוחות עצמו. משנת 1957 עד לשנת 1959 שימש כמורה ללימודי השפה העברית, עבד בבנק הפועלים ועבד כפקיד ראשי ומנהל חשבונות במפעל לסריגה בע"מ מטעם תיעוש לאזורי הפיתוח. בשנת 1958 הקים רשימה עצמאית שהתמודדה למועצה המקומית בית שמש והחל בפעילות ציבורית ארוכת שנים.
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 מונה לסגן ראש המועצה המקומית בית שמש, והופקדו בידיו סמכויות לניהול מחלקת החינוך והתרבות, ראשות שירותי מגן דוד אדום ואיגוד ערים לכבאות.
בשנת 1962 הצטרף למפא"י וייצג אותה בבחירות למועצת בית שמש. באותה שנה נשא לאשה את ניקול לבית נקש.
כמועמד מטעם "המערך" לראשות המועצה המקומית בבחירות של 1965, ולמרות שרשימתו צברה מספר קולות גדול יותר מכל רשימה מפלגתית אחרת, נאלץ לשבת עם חברי מפלגתו באופוזיציה במשך כשנתיים. לאחר פיזורה של המועצה על ידי משרד הפנים ומינוי מועצה ממונה לניהול תקין של ענייני היישוב, נבחר לוק, מיד עם חזרתו משירות מילואים במלחמת ששת הימים, ליו"ר המועצה המקומית באוגוסט 1967, כשהרכב הנהלת המועצה מושתת על קואליציה רחבה ויציבה.
בין השנים 1967–1979 כיהן כראש המועצה המקומית בית שמש.
בשנת 1983 הקים והוביל את אגף שיקום שכונות במפלגת העבודה.
בשנים 1990– 1994 שימש כראש שליחי הסוכנות היהודית בדרום אמריקה. בתקופה זו אירע פיגוע הטרור בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, בו נפצעה אשתו ניקול.
עיקרי פעילותו בבית שמש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת כהונתו כראש המועצה המקומית:
- הוקם מפעל "טורבומקה", מנועי בית שמש, אשר החל בשנת 1969 בייצור ושדרוג מנועי סילון. המפעל פעיל עד היום.
- הורחבו תחומי שטח השיפוט של המועצה המקומית.
- הוקמו שכונות רבות: שכונת גבעת שרת, שכונות חדשות של בנה-ביתך ושכונת הגפן וסופח אזור התעשייה הצפוני.
- הוקמו מבני ציבור רבים: נפתח סניף בנק הפועלים הראשון, הוקמו בתי הספר התיכוניים "שייבר" ו"פירסט", הספרייה העירונית, בריכת השחייה העירונית, מועדון קשישים, מועדון לחיילים משוחררים, קונסרבטוריון, תיאטרון קהילתי ומבני ציבור נוספים.
- לסיכום: לוק הוביל את בית שמש ממעברה לעיירה ובנה את התשתית החברתית, התרבותית והכלכלית שאפשרה את היהפכותה העתידית לעיר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי לניקול לבית נקש משנת 1962. אב לשישה.
רוב בני משפחתו המורחבת ממשיכים להתגורר כיום בבית שמש.
נכדתו, שני ניקול לוק, נחטפה לעזה ונרצחה על ידי ארגון החמאס במתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023.
לוק נפטר בביתו בבית שמש בשנת 2012, בגיל 80, ונקבר בבית העלמין בבית שמש.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש נובמבר 2019 נקראה הכיכר בכניסה לעיר בית שמש על שמו - כיכר על שם עמרם לוק .
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יום השנה השביעי לפטירתו של עמרם לוק ז"ל: היום ייערך טקס הסרת הלוט מכיכר האליפסה על שמו, באתר כל העיר, 18 בנובמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קהילת יהודי טנג'ר, באתר מוזיאון העם היהודי
ראשי עיריית בית שמש 
| |||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|