עמי גלעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמי גלעד (2012)
להקת הנח"ל בתוכניתה "לא לצאת מן הכלים", 1959. עמי גלעד עם האקורדיון בשורה הראשונה. לימינו - אריק איינשטיין

עמי גלעד (נולד בתל אביב, 27 בפברואר 1939), מלחין ואקורדיוניסט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד החל את דרכו בנגינה באקורדיון בגיל 11 ותוך מספר שנים רכש מיומנות. הוא נתגלה על ידי שמואל צמח שעבד אז במחלקת התרבות בפתח תקווה, שהזמין אותו ללוות להקות מחול של העיר. הוא ליווה גם להקות ריקודי עם של יואב אשריאל ואת להקת המחול "הפועל תל אביב" שנחשבה אז ללהקת המחול הבולטת ביותר בישראל.

עם גיוסו לצה"ל, התקבל כאקורדיוניסט של להקת הנח"ל והחליף בזאת את יוסף אורג. בלהקה השתתף בתוכניות "עד מאה ועשרים", "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים" לצידם של אורי זוהר, יהורם גאון, גברי בנאי, אריק איינשטיין ועוד.

לאחר שחרורו הצטרף כמלווה ללהקת כרמון שנבחרה להשתתף בתוכניתו של אד סאליבן. הוא נשאר בניו יורק ולמד ניצוח במכללת מאנס (אנ'), שם למדו גם דובי זלצר, אמיתי נאמן וגיל אלדמע. הוא ליווה אמנים ישראלים בהופעותיהם בארצות הברית: שושנה דמארי, יפה ירקוני, גאולה גיל, אריק לביא, ג'ו עמאר ורביעיית מועדון התיאטרון. כן עיבד מוזיקלית ריקודי עם שיצאו בעשרה תקליטים בארצות הברית.

ב-1969 חזר ארצה והשתלב כמלווה מוזיקלי להפקות של אברהם דשא (פשנל): "צץ וצצה", "שירי החומש", "חיי כלב" (עם גדי יגיל) והמופע "ג'אמבו".

גלעד הלחין שירים ללהקות צבאיות: ללהקת פיקוד צפון - "שמור לי על משמר הגבול" ו "לילה בלי מקלט", ללהקת פיקוד דרום - "בסיני מותר", לצוות הווי הנדסה קרבית - "מה שרצוי ומה שמצוי", לבועז שרעבי - "את ואני" ועוד.

ב-1980 חזר לארצות הברית ועסק בחינוך מוזיקלי בבתי ספר ובתוכניות רדיו של מוזיקה ישראלית לקהילות היהודיות בדרום פלורידה.

ב-2009 שב לישראל והוא ממשיך בהלחנה ובהופעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]