עמוס וילנאי
 | |
| לידה |
1939 (בן 85 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
|
  | |
עמוס וילנאי ( נולד בשנת 1939) הוא מהנדס אלקטרוניקה ישראלי-אמריקאי, יזם היי-טק ופילנתרופ.
וילנאי היה ממייסדי אינטל ישראל ופעילות חברת נשיונל סמיקונדקטור בישראל, בנוסף ייסד את חברת האלקטרוניקה MMC, שנמכרה תמורת 4.5 מיליארד דולר במניות, באוגוסט 2000[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילנאי נולד וגדל בתל אביב. הוא התפרסם לראשונה בגיל 15, כאשר הפריח כדור פורח זעיר במסגרת פעילות גדנ"ע אוויר שדווח בתקשורת כ"צלחת מעופפת"[2]. לאחר השירות הצבאי למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון, המשיך לתואר שני בפוליטכניק קולג' בברוקלין, ועם סיום הלימודים ב-1966 החל לעבוד בתאגיד הזכוכית "קורנינג", בצפון ניו יורק. לאחר זמן מה עבר לעבוד בחברת בת של "קורנינג", "סיגנטיקס", בעמק הסיליקון בקליפורניה. "סיגנטיקס" הייתה חברת אלקטרוניקה שנוסדה ב-1961 והייתה חלוצה בייצור מעגלים משולבים[3]. ב-1970 הצטרף לחברת Monolithic Memories (אנ') שהקים היזם הישראלי זאב דרורי[4].
לאחר נישואיו חזר לישראל והיה שותף לצוות הקמה של מרכז המחקר והפיתוח של תאגיד אינטל בישראל בשנת 1974. במקביל באותה תקופה לימד בטכניון. בשנת 1978 הקים בהרצליה את מרכז הפיתוח של חברת "נשיונל סמיקונדקטור" בישראל, ועזב שנה אחר כך לטובת הקמת חברת הזנק[3].
בשנת 1982 וילנאי הקים והיה מנכ"ל חברת "קלאריטי" (ששמה תחילה היה "סופטל")[5]. החברה הייתה חלוצה בפיתוח תוכנה לעיצוב VLSI, תהליך של שילוב מספר רב של רכיבים אלקטרוניים ממוזערים ליצירת מעגל משולב של רכיבים רבים, בעיקר טרנזיסטורים על גבי שבב יחיד[6]. החברה ממונה על ידי קונצרן כור תעשיות, אך לאחר שתהליך הפיתוח נמשך זמן רב ולחברה עוד לא היו הכנסות משמעותיות החליט הקונצרן לסגור אותה[7].
חברת MMC[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הכישלון של חברת "קלאריטי" הבין וילנאי שהמרחק מהשוק הוא זה שהיה לרועץ, ושב עם משפחתו לגור עמק הסיליקון. הוא הצטרף לחברה קטנה של אחיו, דן, במטרה לפתח מוצרים. אזה עלה לו רעיון לפתח מוצר עבור פרוטוקול התקשורת Asynchronous Transfer Mode, אלא שלשני האחים לא הסכימו על דרך הניהול, והם החליטו להיפרד[8]. בשנת 1992 ייסד וילנאי את MMC Networks כ-"Bootstrap" במימון עצמאי. החברה פיתח מעבדים למערכות תקשורת, המנתבים אינפורמציה העוברת דרך מערכות מחשבים למסופים, ויודעו בין השאר לתת עדיפות למסרים, יכולת שנחשבה לפריצת דרך בתחומה. חברת סיסקו מערכות בחרה כמעט מן היום הראשון לשתף פעולה עם MMC, הכריזה על שיתוף פעולה בפיתוח, והתקינה את המעבדים בנתבים שלה[8].
ב-1994 החברה גייסה לראשונה מימון חיצוני, בסך 3.1 מיליון דולר, מקרן הון סיכון. היא הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 1997. במאי 1998 היקמה MMC מרכז פיתו בישראל שהעסיק כ-40 עובדים[9], שהיה ממוקם בנתניה[10]. MMC נרכשה באוגוסט 2000 על ידי חברת Applied Micro Circuits Corporation (AMCC) (אנ') מסן דייגו, קליפורניה תמורת 4.5 דולר מיליארד. העסקה הוגדרה על ידי העיתונות בישראל "כאקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה" (עד אז)[11]. העסקה בוצעה בהחלפת מניות של החברה הרוכשת[12], אולם זמן קצר אחר כך התפוצצה בועת הדוט-קום ומחיר המניה קרס בכ-95%[13].
לאחר מכירת MMC וילנאי שימש כדירקטור בחברת התוכנה הישראלית "וריסיטי", שעסקה בתחום דומה לחברת התוכנה "קלאריטי" שהקים 20 שנה קודם[14]. ביוני 2004 פרש מהתפקיד[15].
בינואר 2003 פנתה משפחת וילנאי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור של שומת מס הכנסה בסך 366 מיליון שקל לבנותיו, על מניות בחברת MMC אותן העביר להם עמוס וילנאי במתנה. לטענתן הן לא היו חייבות במס, מכיוון שהמניות היו מוחזקות על ידי נאמנות מחוץ לישראל, וכן משום שהן אינן תושבות ישראל. בנוסף סכום המס היה הגבוה מהתמורה שנבעה להן בפועל בגין העסקה מאחר שבוצעה במניות שמחירן ירד אחר כך[16].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1970 נישא לרות אריאלי[17]. בישראל מתגוררים בני הזוג בבית במושב בני ציון[18]. בשנת 2006 הקים וילנאי עם אשתו רות את "קרן עמוס ורות וילנאי", ארגון צדקה בקליפורניה המתמקד בקידום ילדים מוחלשים ונוער בסיכון, ובשינוי חברתי. וילנאי הוא כיום נשיא הקרן. אחיו דן וילנאי, גם הקים חברת הזנק בעמק הסיליקון, Computer Access Technology Corporation (CATC), שהונפקה ואחר כך נמכרה[19].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדי מנדלסון, 600 מיליון דולר התנדפו ביום אחד מהבייבי של עמוס וילנאי, באתר גלובס, 2 בספטמבר 1999
- יונתן נשיא, איך וילנאי ניצח את וילנץ, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2000
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איי אונליין, אפלייד מיקרו רוכשת את MMC ב- 4.5 מיליארד דולר במניות; המייסד הישראלי ומשפחתו גוזרים קופון של 530 מ' ד', באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2000
- ^ "הצלחות המעופפות־ ־ כדורים פורחים של גדנעי־אויר..., קול העם, 2 בנובמבר 1954
גדעני אויר מפריח <<צלחות מעופפות>>, דבר, 1 בנובמבר 1954 - ^ 1 2 מרי שגיא-מידן, עמק הסיליקון - ראיון עם עמוס וילנאי, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2000
- ^ ניר נתן (לוס אנג'לס) ודובי בן-גדליהו, אנרג'ייזר: תכירו את זאב דרורי, מנכ"ל חברת טסלה שבונה רכב חשמלי, באתר גלובס, 2 במאי 2008
- ^ אברהם פלג, "קלריטי הולכת על גדול", מעריב, 9 ביולי 1985
- ^ רונית מאור, מיקרואלקטרוניקה. תוצרת כחול לבן, מעריב, 22 באוקטובר 1985
- ^ אורי גינוסר, תוכנה - הופסקה פעילותה של חברת התוכנה קלריטי, מעריב, 14 ביולי 1987
- ^ 1 2 - מרי שגיא מידן, קליפורניה, ותודה לאוליבטי שהשקיעו ברהיטים, באתר גלובס, 17 בפברואר 1999
- ^ אבישי עובדיה, וילנאי לא לבד: כל אחד מ-40 עובדי סניף ישראל של MMC קיבל אופציות בשווי שבין 750 אלף למיליון ד', באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
- ^ אלעזר לוין, M.M.C שכרה 2,500 מ"ר בנתניה ב-10.5 דולר למ"ר, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
- ^ יונתן נשיא, האקסיט הישראלי הגדול בהיסטוריה, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2000
- ^ מורן בר כוכבא ואבישי עובדיה, ה"מכה" של עמוס וילנאי - 520 מיליון דולר ממיזוג MMC, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
- ^ הארץ, MMC - מרכישה של 4.5 מיליארד דולר למחיקות של 4 מיליארד, באתר TheMarker, 9 בינואר 2003
- ^ גתית פנקס, "אנחנו עוזרים למהנדסים לעזור לעצמם", באתר TheMarker, 2 במאי 2001
- ^ עינב בן יהודה, עמוס וילנאי פורש מדירקטוריון וריסיטי, באתר הארץ, 1 ביוני 2004
- ^ אסף ברגרפרוינד, מכר חברה ב-4.5 מיליארד דולר, ועלול לרשום הפסד, באתר TheMarker, 9 בינואר 2003
אבישי עובדיה, "מרכז החיים" של משפחת וילנאי, באתר גלובס, 9 בינואר 2003 - ^ שמחים להודיע על נישואי רות אריאלי ועמוס וילנאי, מעריב, 27 בנובמבר 1970
- ^ שרה ליבוביץ-דר, נחלה מדבקת, באתר הארץ, 10 במאי 2001
- ^ מרי שגיא-מידן, עניין של חינוך, גנים, והרבה מזל, באתר TheMarker, 3 בינואר 2001