על כנפי הכסף
| שיר | |
| יצא לאור |
7 ביולי 1967  |
|---|---|
| שפה |
עברית |
| כתיבה |
נעמי שמר |
| לחן |
נעמי שמר |
  | |
על כנפי הכסף
|
|---|
|
עַל כַּנְפֵי הַכֶּסֶף רְכוּבִים |
| מילים ולחן: נעמי שמר |
על כנפי הכסף הוא שיר עברי שכתבה והלחינה נעמי שמר, ואשר התקבל כאחד משירי הזמר ההמנוניים המוקדש לחיל האוויר. השיר בוצע לראשונה ב–7 ביולי 1967 בנשף הניצחון של חיל האוויר לאחר מלחמת ששת הימים, אשר ציין את תפקידו המכריע של החיל בהכרעת המלחמה ביומה הראשון, כשהשמיד את חילות האוויר של מצרים וסוריה ואפשר לכוחות היבשה של צה"ל תנועה חופשית במרחב.
תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעמי שמר משלבת במילות השיר פסוקים ותאורי אירועים מסיפורי המקרא כגון: חציית ים סוף ("נָס הַיָּם וְיִסּוֹב אָחוֹר"), חלום יעקב ("הַסֻּלָּם רַגְלָיו בָּאֲדָמָה"), ספר איוב ("בְּנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף") ושיר השירים ("דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה"). מילות השיר מבטאת התפעמות מן הטייסים, המטוסים, ורוח הלחימה עד כדי שינוי סדרי הטבע. הלחן הוא בקצב המארש ומהווה עד היום חלק מהרפרטואר של תזמורת צה"ל בכל טקס צבאי וממלכתי.
ניתוח היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר מדגים את האווירה הלאומית ומבטא את האופוריה הציבורית לאחר מלחמת ששת הימים, ותוצאותיה.
החריזה בְּרֻבָּהּ היא חריזה דקדוקית של סיומת הרבים -IM: (רכובים, בעבים, העזים, הטובים), וכאשר היא משתנה, ל־VA ו־MA (אהבה, אדמה, מלחמה, חמה), או ל־ESH (חרמש, לוחש, אש), יש ניסיון לשמור על ההצמדה. בבתים 3 ו־6 מתקיימת חריזה מסורגת במבנה של: א ב א ב. בכל יתר הבתים החריזה היא במבנה של: א א א ב. הגורמת להגברה ותוספת של עוצמה ריתמית של הטקסט. הקול הדובר הוא קול נשי המעניק לטייסים חזות מיתית. למרות שקול נשי אינו מאפיין את הזמר ההמנוני, הרי שבמקרה זה הוא אינו מייצג קול פרטי אלא קול קולקטיבי, המקובל בשירי הזמר ההמנוניים. ההמראה אל על סוחפת עמה את הן את הקולקטיב היחידני והן את הלאומי. מכיוון שהטייסים מוצגים כמושיעים, בדומה לאבירים בימי הביניים, הקול הנשי הנדיר בסוגת שירי הזמר ההמנוניים מבטא נקודת מבט הקולקטיבית, המצ'ואיסטית, המאפיינת את הסוגה הזו. שמר עושה שימוש בדימויים המבטאים את רוחה של ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, והם קשורים זה בזה באמצעות החריזה. הם מעצימים את האח, הטייס, המבצע שליחות כמשימה המוכתבת בידי כוח עליון.
האווירה הכללית בשיר היא של עולם רומנטי ואידילי. הטקסט משלב קטעים מן המקורות היוצרים אידיאליזציה אסכטולוגית. ומציגה את טייסי חיל האוויר כמושיעי העם ("העזים והטובים", "בני רשף" הרכובים על "כנפי כסף"). שמר עושה שימוש במרקם לשוני גבוה ומעורפל, המשתמש באובייקטים מופשטים לצורך יצירת ערפול סמנטי הרומז על עולמות גבוהים וטהורים ("אבירי הרוח בעבים", "שבעת הרקיעים"), במטרה ליצור ריגוש מועצם, לא שכלתני, כמקובל בשיר זמר המנוני. שמר משלבת בטקסט אירועים מסיפור יציאת מצרים וכיבוש הארץ ("נס הים ויסוב אחור, והנהר חרבה"), ובכך יוצרת קשר בין ההישגים הצבאיים של חיל האוויר במלחמה לסיפורי המיתוס הגדולים של עם ישראל.
ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר זכה לגרסאות והשמעות רבות מאוד, בין היתר בביצועי יחידים ומקהלות, ביצועים תזמורתיים או בלווי כלי יחיד. את השיר ביצעו להקות צבאיות ואזרחיות, צוותי הווי ובידור שונים והזמרת דנה אינטרנשיונל ביצעה גרסה שלו בפרשנות ייחודית משלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראובן שהם, בין 'כנפי הכסף' ל'גולני שלי': שירי הזמר ההמנוניים של צה"ל
- מוטי זעירה, נעמי שמר נחשפת: העסקים בחו"ל, הקרבה לגנרלים והביקורים במעוזים, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2018
השיר בביצוע תזמורת צה"ל, סרטון באתר יוטיוב- על כנפי הכסף, באוסף המוזיקה הישראלית
