עלי מרצבך

עלי מרצבך

פרופסור עלי מרצבך
לידה	11 בפברואר 1950 (בן 74) פריז, צרפת
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	ישראל, צרפת
עיסוק	נשיא מכללה ירושלים
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת פריז 6, אקול פוליטקניק
מנחה לדוקטורט	Giacomo Della Riccia
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת פריז, אוניברסיטת אוטווה, אוניברסיטת אריאל, מכללה ירושלים
תלמידי דוקטורט	Giacomo Aletti, Emily Rozenshine, Marina Kopeyzki, Haim Schor, Arthur Yosseph, Lior Dekel, Ofer Davidzada, Alexander Richard, Guy Landesman, Eran Raviv, Shai Covo, Shaul Karni, Roni Ben-David, Arthur Yosef, Boris Kriheli, Lutzy Cojocaru, Leah Burstein, Yair Shaki, Ofer Busani
פרסים והוקרה	פרס לב, פרס כץ
תרומות עיקריות
פיתוח תאוריה חדשה של "תהליכים סטוכסטיים מוצמדי קבוצות".

עלי יששכר מרצבך (נולד ב-11 בפברואר 1950) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בתחום תורת ההסתברות, והחל מאפריל 2021 משמש כנשיא מכללה ירושלים.

קורות חיים

עלי מרצבך נולד בשנת 1950 בפריז ועלה ארצה בגיל 17, מיד עם סיום לימודיו בתיכון, ולמד שנה בישיבת באר יעקב. למרות התנגדות הישיבה, התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל. בשנת 1972 קיבל תואר ראשון בהצטיינות במתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1974 קיבל בה תואר שני במתמטיקה. בשנת 1979 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על עבודה שכותרתה "Multi-parameter stochastic processes and martingales". לאחר סיום הדוקטורט זכה מרצבך במלגת רוטשילד ויצא ללימודי הפוסט דוקטורט בצרפת (באוניברסיטת אוניברסיטת פייר ומארי קירי ובאקול פוליטקניק).

בשנת 1980 הצטרף לאוניברסיטת בר-אילן כמרצה, ומאז 1993 הוא פרופסור מן המניין במחלקה למתמטיקה. במהלך השנים שימש בתפקידים רבים באוניברסיטה, ביניהם ראש המחלקה למתמטיקה, דקאן הפקולטה למדעים מדויקים ועוד. היו לו מינויים שונים באוניברסיטת פריס וכן באוניברסיטת אוטווה שבקנדה.

מרצבך הוא זוכה פרס לב, פרס המוענק מדי שלוש שנים לאישים בולטים על מפעל חיים בתחום תורה עם דרך ארץ, לשנת 2017. בנוסף, מרצבך זכה בפרס כץ לשנת 2022, פרס על יישום והפעלת ההלכה בחיים המודרניים, ביצירות שבכתב ובמפעלים מעשיים.

בשנת 2017 הוציא את 'עלי הגיון', פנקס המכיל מאות חידות לשוניות על פרשות השבוע והמועדים.

תפקידים

תפקידים באוניברסיטת בר-אילן

בשנת 1985 הקים את היחידה לייעוץ סטטיסטי, הנותנת שירותים לחוקרים, לחברות, לבתי-חולים שונים ולמוסדות חינוך.

בשנים 1991–1993 שימש ראש המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב. הוא היה בין המדענים הראשונים שפעל למען הקמת מסגרות מתאימות לקליטת המדענים העולים החדשים מברית המועצות.

בשנת 1991 הקים את היחידה למתמטיקה תעשייתית בה הועסקו בעיקר עולים מברית המועצות. היחידה ביצעה פרויקטים עבור חברות גדולות בישראל ובחו"ל.

שימש יו"ר הוועדה לקשרים עם מערכות חינוך (בתי ספר) בשנים 1995–1996 ובהמשך כיו"ר הוועדה לאופיה של האוניברסיטה במשך כמה שנים. כמו כן שימש שנים רבות כחבר הוועדה המרכזת של האוניברסיטה.

בשנת 1997 נבחר לתפקיד דיקן הפקולטה למדעים מדויקים.

החל משנת 1999 ועד 2003, היה יושב ראש הוועדה לתואר שלישי של אוניברסיטת בר-אילן, ויו"ר ועדת המלגות.

בשנת 2001 הקים סמינר מחקרי בתחום "הבסיס המדעי של הלוח העברי". משמש גם כיושב ראש המכון למתמטיקה ואסטרונומיה במקורות היהדות. במסגרת זו, מארגן גם כנסים וימי עיון לנוער.

בשנת 2006 התמנה לראש מערך המכללות האזוריות והמכינות של בר-אילן. תפקיד זה כולל אחריות אקדמית על 4 מכללות אזוריות (אשקלון, צפת, כנרת וגליל מערבי), מכללות חרדיות, תוכניות אקדמיות לזרועות הביטחון ומכינות אקדמיות לאוכלוסיות שונות במרכז ובפרפריה. סיים תפקיד זה בסוף ספטמבר 2011.

בשנת 2009 הקים תוכנית לימודים חדשה לתואר שני בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן: "מדע, הלכה וחינוך", והוא עומד בראש התוכנית.

תפקידים אחרים

פרופ' מרצבך היה מורה והוא בעל תעודת הוראה. לימד ומלמד במכללה ירושלים (מכללה אקדמית להוראה). שימש ראש אקדמי של מכללת יהודה ושומרון באריאל. חבר במועצה אקדמית במוסדות אקדמיים שונים, בוועד המנהל של המרכז האקדמי לב ואוניברסיטת אריאל, ובסנאט של אוניברסיטת בר-אילן. יו"ר הנהלת מכלול. ארגן עשרות כנסים מדעיים בינלאומיים (ארגון מדעי, ניהולי ותקציבי). בשנת 2005 ניהל בית ספר קיץ למחקר מתמטי באיטליה. הקים את המכון לחקר הקהילה בהלכה.

בשנת 2015 העיד כעד מומחה שמשחק הקלפים "טקסס הולדם" מבוסס יותר על מיומנות השחקנים מאשר על מזל, ולכן אינו בגדר "משחק אסור", אך בית המשפט לא קיבל את עמדתו.

משנת 2015 משמש פרופ' מרצבך כנציב קבילות סטודנטים באוניברסיטת אריאל.

תפקידים ציבוריים

היה גזבר האיגוד למתמטיקה בישראל בין השנים 1981–1983, חבר הנהלת האגודה הישראלית לסטטיסטיקה בין השנים 1987–1989, וחבר בוועדת האתיקה המקצועית לסטטיסטיקה בישראל. מאז 1989 הוא חבר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה שליד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היה חבר במספר ועדות ממלכתיות מטעם משרד הפנים (הנהגת שעון קיץ). במשרד החינוך היה חבר בוועדת המקצוע מתמטיקה, בוועדת פיז"ה ועוד.

כמו כן הוא פעיל בוועדות שונות במועצה להשכלה גבוהה, בקרנות מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והקרן הלאומית למדע (שיפוט מדעי ותקציבי).

בשנים 2015-2021 היה חבר בוועדת המינויים העליונה (מקצועות מדעי הטבע) של המל"ג.

באפריל 2021 מונה לשמש כנשיא מכללה ירושלים.

פרסומים מדעיים

פרופ' מרצבך הוזמן לעשרות כנסים מתמטיים בינלאומיים, וכתב כ-70 מאמרים מדעיים בכתבי-עת בינלאומיים.

כתב ספר לימוד בעברית בתורת ההסתברות (עם פרופ' א. שומרון, הוצאת אקדמון, 4 מהדורות), מספר ספרי מחקר בתורת ההסתברות ומשמש כעורך של חמישה כתבי-עת מדעיים.

הקים וערך את כתב העת "הגיון - מחקרים בדרכי חשיבה של חז"ל" (עם פרופ' משה קופל). כתב העת הפך לאחר 5 גיליונות למדור בכתב העת האקדמי לתורה ומדע "בד"ד" שמאז שנת 2007 (נכון ל-2019) הוא העורך הראשי שלו.

בשנת 2009 חיבר את הספר "הגיון הגורל - משמעות הפיס והאקראיות ביהדות" (הוצאת ראובן מס).

בשנת 2021 חיבר את הספר "הלוח העברי הקבוע - תולדות ומבנה" יחד עם ד"ר ערן רביב (הוצאת כרמל).

תחום התמחות

פרופסור מרצבך עוסק בתורת ההסתברות. הוא מתמחה בתחום התהליכים הסטוכסטיים ופיתח תאוריה חדשה של "תהליכים סטוכסטיים מוצמדי קבוצות". תורה זו היא הכללה של התהליכים הסטוכסטיים הקלאסיים: תהליך סטוכסטי הוא אוסף של משתנים מקריים שיש להם התפתחות בהתאם לציר הזמן. בתאוריה החדשה, במקום ציר הזמן לוקחים אוסף של קבוצות מתוך מרחב טופולוגי. התהליך אינו תלוי בזמן אלא בקבוצות מסוימות. על ידי זה מאבדים את יחס הסדר הרגיל ובמקומו מופיע סדר חלקי של הכלה בין קבוצות. ניתן להגדיר מושגים חדשים כמו מרטינגל, תהליכים נקודתיים ולפתח משפטים חדשים.

לתאוריה זאת שימושים בגאומטריה סטוכסטית ובסטטיסטיקה מרחבית.

בשנת 2000 פרסם ספר (עם עמיתה מקנדה פרופ' ג. איבנוב): Set Indexed Martingales. בתאוריה זו, המושגים הבאים נחקרו: תורת המרטינגלים, תהליכי מרקוב, תהליכים גאוסיאנים, תהליכי לוי. פרופ' מרצבך השיג משפטים חדשים רבים המאפשרים להבין טוב יותר את ההתנהגות של תהליכים אקראיים אלו. כמו כן הוא פיתח כלים מתמטיים כמו "קבוצות עצירה" ו"נייחות קבוצתית" המאפשרים לחקור את התהליכים הסטוכסטיים מוצמדי קבוצות ולהשתמש בתוצאות לחקר הגאומטריה הסטוכסטית.

משפחתו

נשוי למרים לבית פיקאר, (מרצה במכללה להוראה בירושלים, משרד החינוך), מתגורר בשילה, אב ל-10 ילדים, סב לכ-60+ נכדים, ומספר נינים. כולם חיים בישראל.

הוריו, ד"ר עזריאל ושושנה, שעלו לישראל בעקבותיו, נהרגו בתאונת דרכים בצומת נצרים ב-1985. אחיו, הרב דן מרצבך, נהרג ב-11 בנובמבר 2011, כאשר נסע עם רכבו מעתניאל למערת המכפלה, וכוח צה"ל שחשד שמדובר במחבל ירה בו למוות. אח נוסף שלו הוא הרב ראובן מרצבך מראשי נטורי קרתא. גיסו הוא ד"ר מיכאל ויגודה.

אחד מבניו הוא הרב הלל מרצבך, מחבר סדרת ספרי "שירת הים" ללימודי ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, ורב קהילה ביד בנימין. בעבר שימש כרב אולפנת דרכי נעם וראש כולל ההלכה בישיבת תורת החיים.

נכדו, סמ"ר גלעד נחמיה ניצן נהרג ביום ה-28 של מלחמת חרבות ברזל בצפון רצועת עזה.

קישורים חיצוניים

• עלי מרצבך, באתר של הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• Ely Merzbach באתר של אוניברסיטת בר-אילן
• רשימת מאמריו המדעיים של מרצבך
• עפרה לקס, משולש מרצבך, באתר ערוץ 7, 13 במאי 2004
• רשימת המאמרים של מרצבך בעברית
• מאמרים של עלי מרצבך, באתר ספריית אסיף
• רשימת המאמרים של עלי מרצבך, באתר רמבי"ש
• אפרת שטרן, פרופ' מרצבך נגד המשנה ליועמ"ש זילבר: "יש לאפשר גם ליהודים מקפידים בהלכה להיות שותפים בחיי האקדמיה", באתר ערוץ 7, 26 במאי 2016
• עמנואל שילה, מאחורי המיקרוסקופ - פרופ' עלי מרצבך, באתר הידברות.
• רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם פרופ' עלי מרצבך, באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2021
• יוסי אשרי, "אני רוצה שהילדים והנכדים שלנו יקבלו את החינוך הטוב ביותר", באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2022
• עלי מרצבך, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• עלי מרצבך, דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביו (עברית):

• תורת ההסתברות, אקדמון, (1999)
• הגיון הגורל, ראובן מס, (2010)
• תולדות תורת ההסתברות
• חציין של תיבות, דף השבועי ב"א מס' 334 (2000)
• על פסוקים בתנ"ך המכילים את כל האותיות, דף השבועי ב"א מס' 404 (2001)
• משה רבנו וז' באדר, דף השבועי ב"א מס' 433 (2002)
• בחירת שבעים הזקנים, דף השבועי ב"א מס' 656, תשס"ו (2006)
• הגורלות בעבודת יום הכיפורים, לשם מה?, דף השבועי, ב"א 701, תשס"ז (2007)
• למה אפרים ומנשה? דף השבועי, ב"א מס' 893, תשע"א, (2010)
• האקראיות והתגלות ה' הסמויה בעולם, מכלול

על כתביו:

• נריה גוטל, והמספר הנוסף: בין זכייה בלוטו לשמירת מצוות, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010