עלווית חומה
 עלווית חומה
| |
|---|---|
עלווית חומה, התת-מין P. s. sindianus, עמק סורו, לדאק, הודו
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | עלוויתיים |
| סוג: | עלווית |
| מין: | עלווית חומה |
| תת-מינים | |
|
P. s. sindianus - עלווית קשמיר P. s. lorenzii - עלווית קווקזית | |
| שם מדעי | |
 Phylloscopus sindianusBrooks, 1880 | |
| תחום תפוצה | |
מפת התפוצה של עלווית חומה, ממזרח P. s. sindianus, וממערב P. s. lorenzii מקייצת
חורפת
| |
| |
עַלְוִית חוּמָה (שם מדעי: Phylloscopus sindianus) היא מין של ציפור שיר קטנה בסוג עלווית (לשעבר ממשפחת הסבכיים, כיום במשפחה נפרדת: Phylloscopidae; כאשר הסבכיים משמשים כעל-משפחה)[2][3] המצויה בשתי אוכלוסיות נפרדות בקווקז ובהימלאיה. על-אף שהשם העממי שלה באנגלית הוא "Mountain chiffchaff", עלווית הרים בעברית היא מין אחר: Green warbler", Phylloscopus nitidus".
בישראל היא מזדמנת נדירה ביותר, עם תצפית מאומתת בודדת עד היום של התת-מין הקווקזי בשדות קיבוץ אילות ב-5 במרץ 1983 של האורניתולוג הדורם שיריחי.[4] ב-15 בדצמבר 2022 נתפסו במהלך טיבוע ציפורים ליד קיבוץ כפר רופין שני פרטים, בוגר וצעיר, שנחשדו כעלוויות חומות. בדיקת DNA איששה את החשד וקבעה כי הם שייכים לתת-המין המזרחי, P. s. lorenzii, המכונה עלווית קווקזית.[5]
טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסוג Phylloscopus הוא מיוונית עתיקה, מהמילים phullon, "עלה", ו- skopos, "מחפש" (מ- skopeo, "לצפות"). שם המין הספציפי sindianus הוא על שם מחוז סינד שבפקיסטן.[6][7]
העלווית החומה סווגה בעבר כתת-מין של עלווית חורף, אך פוצלה ממנה וכיום מוכרת על-ידי כל הרשימות הראשיות כמין נפרד. יש לה שני תת-מינים המתקיימים כאוכלוסיות נפרדות:[7]
- P. s. sindianus (ויליאם אדווין ברוקס, 1880), עלווית קשמיר - תת-המין הטיפוסי, דוגר בצפון-מערב סין, קשמיר, צפון-מערב ההימלאיה ומשם מערבה לטיין שאן שבקירגיסטן.
- P. s. lorenzii (תאודור ק. לורנץ, 1887), עלווית קווקזית - מקנן בצפון-מזרח טורקיה ובקווקז, ובסתיו מבצע נדידה קצרת טווח לאזור המפרץ הפרסי. הוא סימפטרי לעלווית חורף במערב הקווקז, אך מקרים של רביית כלאיים מתרחשים לעיתים נדירות, אם בכלל.
העלווית החומה שונה מעלווית חורף סיבירית בקולות, במורפולוגיה חיצונית וברצפי mtDNA. נראה ששני תת-המינים שלו נבדלים גם הם מבחינה ווקאלית, וגם מראים הבדל מסוים ברצפי mtDNA, ויש לפחות רשימה אחת הרואה בהם מינים נפרדים.[8][9]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלוויות החומה דומה למדי לעלווית חורף, אך היא בעלת גוון חום כהה וחם יותר, והיא חסרת כל גוונים ירקרקים או צהבהבים, כולל בסוככות העל-זנב ובקצוות אברות הכנף. לחלקים התחתונים גוון חום בהיר, במיוחד בצדדי הגוף, והגרון הבהיר מנוגד. פס-הגבה לבנבן ומודגש למדי. המקור והרגליים שחורים באופן בולט. הקריאות דומות לאלו של עלווית חורף סיבירית, "פִּייוּ" גבוה, יורד מעט. השירה דומה לזו של עלווית חורף אך בקצב מהיר יותר ופחות "מסודרת".[10]
- P. s. sindianus – דומה לעלווית חורף סיבירית, אבל עם מקור כהה ועדין יותר, חלקים עליונים חומים יותר וצדדים בהירים.
- P. s. lorenzii – דומה לתת-מין הטיפוסי, אך הגוון החום אצלו כהה וחם יותר.
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך עונת הקינון היא מצויה יערות אורנים וליבנה, ביצות ערבה, חישות קנים, חורשות צפצפה ואלמון לאורך נחלים, וכן בגנים, מטעים, היפופיאה Hippophae rhamnoides), שיחי אשל וסבך רודודנדרון קווקזי, ועל גבעות מכוסות ערער, בהרים צחיחים למחצה ובכיסי ליבנה ננסיים לאורך קו העצים. עונת הקינון מתרחשת ממאי עד תחילת אוגוסט, והתטולה מכילה שתיים עד חמש ביצים. הקן בצורת כדור העשוי מגבעולי עשב גסים ועלים יבשים, סיבי צמחים, שיער בעלי-חיים ונוצות. הוא ממוקם על הקרקע במיקום מוסתר היטב, או עד ארבעה מטרים מעליה בשיח נמוך. כמו כל קרוביה היא אוכלת בעיקר חרקים קטנים וחסרי חוליות אחרים.[11]
סטטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה מאוד עם מגמות יציבות, ולכן המין אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).[11]
מעריכים כי באירופה האוכלוסייה המקננת מונה כ-320,000–82,000 זוגות, מה שמתרגם לכ-640,000–164,000 פרטים בוגרים. אירופה מהווה כ-35% מהאוכלוסייה העולמית, כך שהערכה ראשונית של גודל כלל האוכלוסייה העולמית עומדת על כ-468,000–1,829,000 פרטים בוגרים, אם כי יש צורך באימות נוסף של הערכה זו.[11]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
על הקרקע, קירמין, גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
מבט חזיתי, הפארק הלאומי דאוסאי, גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
מבט מהגב, פונדר, גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
בתעופה, פונדר, גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
איור מ-1889 המתאר זוג עלוויות חומות (למטה מימין), לצד עלווית לבנת-גבות (למטה משמאל), ועלווית חורף סיבירית (הזוג הנותר)
_(32509358863).jpg)
_(38741499645).jpg)
_(15710655137).jpg)
_(15717063119).jpg)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף כיאט, עלווית קווקזית: תצפית שנייה לישראל, אתר הצפרות הישראלי, 29 בינואר 2023
- נעה פישר, לראשונה מאז 1983: שתי עלוויות קווקזיות תועדו בישראל, ynet סביבה ומדע, 13 בפברואר 2023
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עלווית חומה, באתר ITIS (באנגלית)
- עלווית חומה, באתר NCBI (באנגלית)
- עלווית חומה, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של עלווית חומה, באתר eBird
- הקלטות אודיו של עלווית חומה, באתר xeno-canto
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עלווית חומה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Alström, Per (2006): "Species concepts and their application: insights from the genera Seicercus and Phylloscopus (אורכב 02.03.2014 בארכיון Wayback Machine)".
- ^ Alström, Per; Ericson, Per G. P.; Olsson, Urban; Sundberg, Per (2006). "Phylogeny and classification of the avian superfamily Sylvioidea" (PDF). Mol. Phylogenet. Evol. 38 (2): 381–397. doi:10.1016/j.ympev.2005.05.015. PMID 16054402.
- ^ Hadoram Shirihai, The birds of Israel : a complete avifauna and bird atlas of Israel, London: Academic Press, 1996, עמ' 529, ISBN 0-12-640255-8
- ^ יוסף כיאט, עלווית קווקזית, תצפית שנייה לישראל, באתר מרכז הצפרות הישראלי, 29 בינואר 2023
- ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names (באנגלית). London: Christopher Helm. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ 1 2 ערד בן-דוד, עלווית חומה, Phylloscopus sindianus, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ Josep del Hoyo, All the birds of the world, Barcelona: Lynx Edicions, 2020, עמ' 624, ISBN 978-84-16728-37-4
- ^ H&M4 Checklist family by family - PHYLLOSCOPIDAE - Old World Leaf Warblers, Howard and Moore - The Trust for Avian Systematics
- ^ Mountain Chiffchaff, Phylloscopus sindianus, ebird
- ^ 1 2 3 Mountain Chiffchaff (Phylloscopus sindianus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org