עכשיו או לעולם לא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עכשיו או לעולם לא
שחזור טקס הכרזת המדינה. יוסי קאנץ בתפקיד בן גוריון
שחזור טקס הכרזת המדינה. יוסי קאנץ בתפקיד בן גוריון
שחזור טקס הכרזת המדינה. יוסי קאנץ בתפקיד בן גוריון
בימוי איתן לונדנר
הופק בידי ריקי שלח, צבי שפירא
תסריט צבי שפירא, איתן לונדנר
עריכה עמית עזז
שחקנים ראשיים יוסי קאנץ
ליאת גורן
מוזיקה נחום היימן
צילום גיורא ביח
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 2005
משך הקרנה 83 דקות
שפת הסרט עברית, אנגלית
דף הסרט ב־IMDb

עכשיו או לעולם לא הוא סרט טלוויזיה ישראלי מסוגת דרמה תקופתית משנת 2005 בבימויו של איתן לונדנר, עם יוסי קאנץ, ליאת גורן, רבקה נוימן ואוהד שחר בתפקידים הראשיים.

הסרט עוסק בששת החודשים דרמטיים שלפני הכרזת המדינה בין 29 בנובמבר 1947, החלטת האומות המאוחדות ועד ל-14 במאי 1948, יום הכרזת העצמאות.

בתקופת זו נמצא דוד בן-גוריון בלחץ גדול האם להכריז על הקמת המדינה במועד שנקבע או לדחות אותו לנוכח ההתנגדות של ארצות הברית וחלק מחברי מפלגתו. סיסמתו הייתה "עכשיו או לעולם לא" ומכאן שם הסרט.

צילומי סצנת הכרזת המדינה נעשו בבית דיזנגוף, בו נערך הטקס ב־14 במאי 1948. צילומים נוספים נעשו בבית בן-גוריון בתל אביב.

הסרט הופק בסיוע קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה בתמיכת המועצה הישראלית לקולנוע ושודר בערוץ 2.

בתחילת הסרט מופיע משפט של בן-גוריון: "אם ברצונך להיות ריאליסט, עליך להאמין בנסים". היוצרים כותבים כי שמרו על נאמנות למסגרת האירועים הכללית אך התירו לעצמם חופש אמנותי בעיצוב האירועים והדמויות.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

29 בנובמבר 1947, אוסוולדו ארניה מודיע על קבלת החלטת החלוקה. כולם צוהלים חוץ מבן-גוריון. הוא יושב במטבח, פולה מכינה לו קוצ'מוץ' והוא מקבל טלפון על ההרוגים הראשונים באוטובוסים ליד פתח תקווה.

בן גוריון מזמן ישיבה בה נוכחים קצין המבצעים של ההגנה יגאל סוקניק (יגאל זקס) ועוזרו ברזילי (יפתח קליין) משירות הידיעות של ההגנה. הם מספרים לו שהמצב גרוע ואינם בטוחים בניצחון. בן-גוריון שולח את אהוד אבריאל לקנות נשק באירופה ואת גולדה מאירסון לקיים מגבית בין יהודי ארצות הברית ומזהיר אותה שלא תחזור עם פחות מ-5 מיליון דולר, היא חוזרת עם 50 מיליון דולר.

בן-גוריון הולך ביחד עם משה שרתוק (אוהד שחר) לפגישה עם הנציב העליון אלן קנינגהם (ג'וני פיליפס) שגם הוא מעלה ספקות בכושר של היהודים נגד התקפות מדינות ערב ומייעץ להם לדחות את ההכרזה.

בן-גוריון עומד על דעתו למרות שבשורות איוב נוספות מגיעות אליו - שיירת הל"ה, המצור על ירושלים, שיירת הדסה ועוד. בגלל המפלות והתפנית הפוליטית של ארצות הברית ובכוונה להכריז על משטר ונאמנות ולא על מדינה, הוא שלח את שרתוק לוושינגטון שם הוא נפגש עם מזכיר המדינה של ארצות הברית גנרל ג'ורג' מרשל שמזהיר אותו בתקיפות להכריז על שביתת נשק ולדחות את ההכרזה לפחות בשלושה חודשים, אחרת האמריקאים לא יהיו אחראים על מה שיקרה בפלסטיין. בישיבה כולם פסימיים ובן-גוריון נותן הוראה לגייס 1500 לוחמים מכל היישובים כדי לפרוץ את הדרך לירושלים (מבצע נחשון).

שרתוק חוזר מדוכא. אליעזר קפלן (מיכאל ורשביאק), דוד רמז (איציק סיידוף), פנחס לבון (פולי רשף) ויוסף שפרינצק (אברהם מור) מצביעים בעד דחיית ההכרזה. בן-גוריון מביט בשרתוק וזה מרים את ידו באיטיות ובהיסוס, נתקבלה ההחלטה.

גולדה מאירסון נשלחת לפגישה עם המלך עבדאללה (ז'אק כהן) יחד עם עזרא דנין (אילן עיני) ומבקשת ממנו שלא יפלוש אך הוא דוחה אותה בנימוס ומציע כי יספח את ארץ ישראל וייתן ליהודים שם אוטונומיה. גולדה דוחה זאת על הסף.

בן-גוריון נמצא בלחץ נפשי קשה, פולה מאוששת אותו ומשכיבה אותו לישון כמו ילד קטן "כמו שאמי הייתה משכיבה אותי בפלונסק"

המעצב אוטה וליש (גדי פור) מגיע לבית דיזנגוף ומעצב את טקס ההכרזה. בן-גוריון מגיע בזמן וקורא את הכרזת העצמאות מדף מודפס שמגיש לו ברגע האחרון המזכיר זאב שרף (יובל כרמי).

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
יוסי קאנץ דוד בן-גוריון
ליאת גורן פולה בן-גוריון
אוהד שחר משה שרתוק
רבקה נוימן גולדה מאירסון
ז'אק כהן המלך עבדאללה
ימית סול צביה מזכירה של בן-גוריון
עמוס תמם בועז חבר של צביה
יגאל זקס יגאל סוקניק
אילן עיני עזרא דנין
אברהם סלקטר משה שפירא
ג'וני פיליפס אלן קנינגהם
ג'ק וידיגר ג'ורג' מרשל מזכיר המדינה של ארצות הברית
ג'ק אדליסט רוברט לוויט מזכירו של מרשל
מיכאל ורשביאק אליעזר קפלן
פולי רשף פנחס לבון
איציק סיידוף דוד רמז
אברהם מור יוסף שפרינצק
יובל כרמי זאב שרף
יפתח קליין ברזילי עוזר של יגאל ידין
רודיה קוזלובסקי אהוד אבריאל
עמי ויינברג פנחס רוזנבליט
גדי פור אוטה ואליש מעצב טקס ההכרזה
אמיתי יעיש אליהו ששון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]