עיצוב ממוחשב

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון. יש לפשט את הניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון. יש לפשט את הניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

עיצוב ממוחשב (ׂComputational Designׁׂׂ) הוא תחום במתודולוגיות עיצוב, שבו משולבים כלים וטכניקות חישוביות וזאת על מנת לשפר את היצירתיות, היעילות והחדשנות של המעצבים.

התחום מתפרש על פני דיסציפלינות שונות, בהן ארכיטקטורה, הנדסה, עיצוב מוצר ואומנות דיגיטלית. גישה זו ממנפת חשיבה אלגוריתמית, ניתוח נתונים וטכנולוגיות ייצור דיגיטליות, כדי לחקור פתרונות עיצוב מורכבים ולייעל קריטריונים לביצוע וייצור, תוך שינוי מהותי בתהליך העיצוב המסורתי[1]. מקורו של העיצוב הממוחשב הוא בסוף המאה ה-20 עם הופעת תוכנת העיצוב הממוחשבת (CAD), העיצוב הממוחשב התפתח מעבר לשרטוט הדיגיטלי לשילוב מושגים חישוביים מתקדמים כגון בינה מלאכותית (AI), אלגוריתמים יצירתיים ולמידת מכונה, ובכך מאפשר למעצבים לנווט בתוך חללי עיצוב רב ממדיים[2][3]. כדיסציפלינה במפגש בין טכנולוגיה ויצירתיות, עיצוב ממוחשב מטפח קשר סימביוטי בין אינטואיציה אנושית והיגיון חישובי, דוחף את גבולות הדמיון ומביא למימוש בתחום הפיזי והדיגיטלי[4].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לתחום העיצוב הממוחשב מושרש עמוק בהתפתחות של טכנולוגיות ודיסציפלינות עיצוב, שהופיעו כתחום חדש בסוף המאה ה-20 עם פיתוח תוכנת עיצוב הממוחשבת (CAD). תהליך זה סימן את תחילתו של עידן טרנספורמטיבי שבו הכלים הדיגיטליים החלו להשפיע באופן משמעותי על תהליך העיצוב, ואפשרו יצירות מדויקות ומורכבות יותר[5]. ככל שהאפשרויות הממוחשבות גדלו והפכו לנגישות יותר, היקף השימוש בתכנון הממוחשב התרחב, תוך שילוב אלגוריתמים מתקדמים וגישות המבוססות על נתונים בשביל טיפול ופתרון בעיות עיצוב מורכבות. המפתח לאבולוציה זו היה הצגת מתודולוגיות עיצוב פרמטריות וגנרטיביות בשנות ה-90, שהעבירו את המיקוד מעצם ייצוג לחקירה של צורות ומבנים שנוצרו באופן אלגוריתמי[6][7]. בתקופה זו גם השילוב של הבינה המלאכותית (AI) וטכניקות למידת מכונה, הרחיבו עוד יותר את היכולות של מעצבים לייצר פתרונות עיצוב אדפטיביים שיכולים ללמוד ולהסתגל לסביבתם[8]. האופי הבינתחומי של עיצוב ממוחשב הקל על היישום שלו במגוון רחב של תחומים, מאדריכלות ותכנון עירוני ועד אופנה ועיצוב מוצר, מה שמדגיש את תפקידו בהנעת חדשנות וקיימות בתהליך העיצוב[9].

ציר זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60

שילוב ראשוני של הטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליך העיצוב. תקופה זו התאפיינה בפיתוח של תוכניות ציור ושרטוט פשוטות, שהניחו את הבסיס לגישות חישוביות מתוחכמות יותר[10].

שנות ה-80

הצגת מתודולוגיות עיצוב פרמטריות ואלגוריתמיות ייצגה קפיצת מדרגה משמעותית, שאפשרה למעצבים לתמרן ולחקור גאומטריות ומערכות מורכבות באמצעות לוגיקה חישובית[11].

שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000

שנים אלו היו עדות לשגשוג של טכניקות עיצוב גנרטיביות, שהשתמשו באלגוריתמים כדי ליצור וריאציות עיצוב המבוססות על כללים ואילוצים מוגדרים מראש. אלו הרחיבו עוד יותר את האפשרויות היצירתיות בתהליך העיצוב[12]. הופעת הבינה המלאכותית (AI) ולמידת המכונה בסוף שנות ה-2000 הביאה לעידן חדש בעיצוב חישובי, והציגה את היכולת לייצר מערכות עיצוב אדפטיביות וחכמות שיוכלו ללמוד מהסביבה שלהן ולהגיב אליה[13].

כיום

עיצוב ממוחשב ממשיך להתפתח, ומשלב התקדמות בייצור דיגיטלי, מציאות וירטואלית ורבודה וניתוח נתונים, דוחף את הגבולות של מה שאפשר בעיצוב וארכיטקטורה ומטפח עתיד שבו העיצוב מכיל בתוכו מידע רב ומשלב טכנולוגיות חישוביות חדשניות[14].

עקרונות עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות העיצוב הממוחשב הם מושגי יסוד המנחים את השילוב של גישות חישוביות בתהליך התכנון. עקרונות אלו משתרעים על פני נושאים שונים, המשקפים את האופי הבינתחומי של התחום.

  • חשיבה אלגוריתמית: בלב העיצוב הממוחשב נמצאת חשיבה אלגוריתמית, הכוללת שימוש בשיטות פרוצדורליות שלב אחר שלב לפתרון בעיות העיצוב. עיקרון זה מדגיש את הניסוח של משימות עיצוב כהליכים חישוביים, המאפשרים לחקור מרחבי עיצוב עצומים בדיוק ויעילות[15].
  • מידול פרמטרי: מידול פרמטרי הוא עיקרון מפתח הכולל הגדרת אלמנטים עיצוביים באמצעות פרמטרים וכללים המכתיבים את היחסים ביניהם. גישה זו מאפשרת ליצור פתרונות עיצוב מורכבים וניתנים להתאמה, כאשר השינויים בפרמטרים משנים באופן דינמי את תוצאת התכנון[16].
  • מערכות גנרטיביות: מערכות גנרטיביות משתמשות באלגוריתמים כדי לייצר וריאציות עיצוב המבוססות על קריטריונים או יעדים מוגדרים. עיקרון זה ממנף את כוח המחשוב כדי לחקור שפע של אפשרויות עיצוב, מטפח יצירתיות וחדשנות בתהליכי העיצוב[17].
  • סימולציה ואופטימיזציה: עיצוב ממוחשב משתמש בכלי סימולציה כדי לחזות את הביצועים של הצעות העיצוב בתנאים אמתיים. לאחר מכן מיושמות טכניקות אופטימיזציה כדי לחדד עיצובים המבוססים על מדדי הביצועים, מה שמבטיח שהפתרונות הסופיים יהיו יעילים וברי ביצוע[18].
  • ייצור דיגיטלי: עיקרון זה כולל שימוש בטכנולוגיות ייצור מבוססות מחשב כדי לתרגם ישירות עיצובים דיגיטליים לחפצים פיזיים. ייצור דיגיטלי מגשר על הפער בין מודלים וירטואליים לבנייה פיזית, ומאפשר מימוש גאומטריות ומבנים מורכבים שהיה קשה בעבר להשיג באמצעות שיטות ייצור מסורתיות[9].
  • שיתוף פעולה בין-תחומי: עיצוב ממוחשב מעודד שיתוף פעולה בין דיסציפלינות, תוך שילוב ידע ממדעי המחשב, הנדסה, חומרים, ביולוגיה, וכו'. עיקרון זה מכיר בכך שאתגרי עיצוב מורכבים דורשים לעיתים קרובות מומחיות מגוונת בכדי להשיג פתרונות חדשניים[19].

טכנולוגיות וכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטכנולוגיות והכלים בעיצוב ממוחשב הם חלק בלתי נפרד מהתחום, הם מאפשרים למעצבים ליישם אסטרטגיות חישוביות מורכבות ולממש מושגים חדשניים. טכנולוגיות וכלים אלו משתרעים על פני קטגוריות שונות, ומשקפים את היישומים והמתודולוגיות המגוונות בתוך תחום עיצוב זה.

  • תוכנת עיצוב בעזרת מחשב (CAD): תוכנת CAD מהווה את הבסיס לתכנון חישובי, תוכנה זו מספקת את הסביבה הדיגיטלית הבסיסית לשרטוט ולמודלים. כלי CAD מתקדמים משלבים כעת יכולות עיצוב פרמטריות וגנרטיביות, המאפשרות מניפולציה דינמית של משתני עיצוב וחקירת חלופות עיצוב[20].
  • כלי עיצוב פרמטריים וגנרטיביים: כלים כמו Grasshopper for Rhino ו־Dynamo for Revit מאפשרים למעצבים ליצור מודלים גמישים ומורכבים באמצעות תכנות ויזואלי. סביבות אלו מאפשרות הגדרה של קשרים פרמטריים ויצירת צורות המבוססות על אלגוריתמים, ומאפשרות מידה גבוהה של התאמה אישית וניסוי[11].
  • תוכנות סימולציה וניתוח: חבילות תוכנה כמו ANSYS לניתוח מבני או Ladybug לסימולציה סביבתית מעניקות למעצבים את האפשרות לחזות את הביצועים של העיצובים שלהם בתרחישים בעולם האמיתי. כלים אלו חיוניים למיטוב תכנונים לקיימות, יעילות אנרגטית ושלמות מבנית[21].
  • טכנולוגיות ייצור דיגיטלי: טכנולוגיות כגון הדפסת תלת־ממד, CNC וחיתוך לייזר מתרגמות עיצובים דיגיטליים לאובייקטים פיזיים. כלים אלו חוללו מהפכה בתהליך הייצור, ואפשרו ייצור של גאומטריות מורכבות ואלמנטים מותאמים שקודם לכן היה קשה לייצר[22].
  • מציאות מדומה ורבודה (VR/AR): טכנולוגיות VR ו-AR מספקות סביבות המאפשרות הדמיה ואינטראקציה עם עיצובים בחלל תלת־ממדי. כלים אלה משפרים את תהליך העיצוב על ידי מתן אפשרות לחקירה אינטואיטיבית יותר של היחסים בין מרחבים ואופציות עיצוב[23].
  • בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML): בינה מלאכותית ולמידת מכונה משולבים יותר ויותר בכלי העיצוב החישוביים, ומציעים יכולות כמו זיהוי תבניות, חיזוי, ויצירת עיצוב אוטומטי. טכנולוגיות אלו פורצות את הגבולות של תהליכי עיצוב אוטומטיים ופתרונות עיצוב מותאמים אישית[24].

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיצוב ממוחשב יש מגוון רחב של יישומים ושימושים מגוונים, התחום משתרע על דיסציפלינות ותעשיות רבות, ומדגים את השוני והפוטנציאל הטרנספורמטיבי של שיטות חישוביות בעיצוב. יישומים אלה משקפים את ההיקף הרחב של אסטרטגיות חישוביות לפתרון בעיות מורכבות, שיפור היצירתיות ושיפור תוצאות בתחומים שונים.

  • אדריכלות ותכנון ערים: באדריכלות, עיצוב ממוחשב משמש ליצירת גאומטריות מורכבות ומבנים חדשניים, תוך אופטימיזציה של השימוש בחומרים וביצועים סביבתיים. בתכנון עירוני, העיצוב הממוחשב משמש להדמיות חישוביות המנתחות זרימת הולכי רגל, חשיפה לאור השמש וצריכת אנרגיה, מה שמאפשר תכנון ערים ברות קיימא ויעילות יותר[25].
  • עיצוב תעשייתי ומוצר: עיצוב ממוחשב מאפשר יצירת מוצרים עם גאומטריות אופטימליות לחוזק, משקל ויעילות החומר. מאפשר חקירה של צורות חדשות והתאמה פונקציונלית באמצעות אלגוריתמי עיצוב גנרטיביים, המובילים לפתרונות חדשניים בעיצוב רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה ותעשיית הרכב[2].
  • עיצוב אופנה וטקסטיל: תעשיית האופנה משתמשת בעיצוב ממוחשב לחיתוך פאטרנים, הדמיות ויצירת דפוסי בד מורכבים. שיטות אלו מאפשרות למעצבים להתנסות בחומרים וגזרות ביגוד חדשות, תוך מתיחת הגבולות של עיצוב האופנה המסורתי[26].
  • אמנות דיגיטלית ואנימציה: אמנים ואנימטורים משתמשים בעיצוב ממוחשב כדי לייצר דפוסים מורכבים, אפקטים חזותיים דינמיים והדמיות דיגיטליות אינטראקטיביות. יישום זה מרחיב את האפשרויות היצירתיות, ומאפשר יצירת אמנות המגיבה לסביבה או לאינטראקציה עם הצופה[27].
  • ביולוגיה והנדסת חומרים: עיצוב ממוחשב ממלא תפקיד חשוב בפיתוח של חומרים ומבנים ביומימטיים, תוך שימוש באלגוריתמים הלוקחים השראה ומבוססים על תהליכים מהטבע. בהנדסת חומרים, שיטה זו מסייעת בגילוי חומרים חדשים בעלי תכונות רצויות, באמצעות הדמיה של מבנים והתנהגויות מולקולריות[28].
  • הנדסה ובנייה: בהנדסה, עיצוב ממוחשב מסייע בהתאמה של מבנים לחוזק, יעילות ועלות. תחום הבנייה מפיק תועלת מטכניקות ייצור דיגיטליות, המאפשרות מימוש של עיצובים מורכבים ושימוש בחומרים חדשים, ובכך מפחיתה את הפסולת ומשפרת את יעילות הבנייה[29].

אתגרים וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתגרים וביקורת על עיצוב ממחושב מדגישים את המורכבות והחששות הקשורים בשילוב של שיטות חישוביות בתהליכי התכנון. למרות פוטנציאל החדשנות והיעילות שלו, עיצוב ממוחשב עומד בפני ביקורת ואתגרים מהיבטים שונים, כולל שיקולים אתיים, טכניים ומעשיים.

  • השלכות אתיות וחברתיות: ביקורת מרכזית אחת סובבת סביב השימוש האתי בנתונים והפוטנציאל לפלישה לפרטיות, במיוחד בפרויקטים הכוללים איסוף וניתוח נתונים בקנה מידה גדול. ישנה גם דאגה לגבי ההומוגניזציה של ערכים תרבותיים ואסתטיקה בשל הטווח הגלובלי של כלי עיצוב דיגיטליים, העלולים להאפיל על מסורות ופרקטיקות עיצוב מקומיות[30].
  • מגבלות טכניות ותלות: הסתמכות על תוכנה וחומרה מתוחכמים יכולה להיות גם חסרון, מכיוון שהיא עלולה להגביל את היצירתיות של המעצב ליכולות ולהטיות של האלגוריתמים שבהם הוא עושה שימוש. תלות זו בטכנולוגיה מעלה גם שאלות לגבי הקיימות של שיטות עיצוב חישוביות, לאור ההתיישנות המהירה של כלים דיגיטליים וההשפעה הסביבתית של משאבי מחשוב בעלי ביצועים גבוהים[31].
  • פער מיומנויות ונגישות: הידע המיוחד הנדרש לשימוש יעיל בכלי עיצוב חישוביים יוצר פער מיומנויות, ומגביל את הגישה לאלה בעלי המומחיות הטכנית הדרושה. מצב זה יכול להגדיל את אי השוויון במקצועות העיצוב ובין אזורים מפותחים ומתפתחים, שבהם הגישה לכלי חישוב מתקדמים והדרכה עשויה להיות מוגבלת[32].
  • השפעה על תפקידי עיצוב מסורתיים: העיצוב הממוחשב קיבל ביקורת על כך שהוא עשוי להפחית את תפקידו של המעצב ושל בעל המלאכה, כאשר תהליכים אוטומטיים מחליפים את האינטואיציה והיצירתיות האנושית. המבקרים טוענים שהסתמכות יתר על כלים ממוחשבים עלולה להוביל לפיחות במיומנויות העיצוב המסורתיות ולהבנה של החומר וההקשר הנובע מניסיון מעשי[33]
  • אתגרים כלכליים: יישומי העיצוב הממוחשב בתהליכי ייצור מציב אתגרים כלכליים, במיוחד עבור תעשיות הרגילות לשיטות ייצור קונבנציונליות. העלות של אימוץ טכנולוגיות חדשות, יחד עם הצורך בכוח אדם ותשתיות מיוחדות, יכולה להיות גם גזירה עבור ארגונים קטנים ובינוניים[34].

השפעת העיצוב הממוחשב על מודלים עסקיים בתעשיית העיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב ממוחשב שינה משמעותית את המודל העסקי של תחום העיצוב על ידי הצגת דרכים חדשות ליצירה, ייצור ואינטראקציה עם מוצרי העיצוב. מהפך זה ניכר על פני היבטים שונים בתעשיית העיצוב, החל משלב התכנון הראשוני ועד לייצור הסופי. להלן תחומים מרכזיים שבהם העיצוב הממוחשב השפיע על מודלים עסקיים.

  • יעילות והפחתת עלויות: כלים בעיצוב ממוחשב ייעלו את תהליך התכנון והפחיתו את הזמן והעלות הקשורים לשיטות עיצוב מסורתיות. באמצעות אוטומציה של משימות שגרתיות והאפשרות ליצירת מודלים ראשוניים מהירים, חברות יכולות להוציא מוצרים לשוק מהר יותר ובאופן חסכוני יותר. כלי עיצוב פרמטריים וגנרטיביים מאפשרים לבחון מגוון רחב יותר של אפשרויות עיצוב מבלי להגדיל משמעותית את זמן התכנון או את העלויות ובכך לייעל את השימוש במשאבים[35]. כמו כן, השילוב של עיצוב ממוחשב עם טכנולוגיות ייצור דיגיטליות כמו הדפסת תלת־ממד חוללה מהפכה בתהליך הייצור. אינטגרציה זו הובילה לשיטות ייצור יעילות יותר, הפחתת עלויות באמצעות ייצור לפי דרישה, ויכולת לייצר קרוב יותר לנקודות הצריכה, ובכך לקצר את שרשראות האספקה ולהפחית את העלויות הלוגיסטיות[36].
  • התאמה אישית: היכולת לשנות בקלות פרמטרים בתוך כלי עיצוב חישוביים פתחה אפשרויות חדשות להתאמה אישית. יכולת זו מאפשרת לעסקים להציע מוצרים שניתן להתאים באופן אישי להעדפות הלקוח ללא העלויות הכרוכות בייצור מיוחד. התאמה אישית זו הפכה לנקודת מכירה משמעותית ויתרון תחרותי בתעשיות רבות, כולל אופנה, ריהוט, אלקטרוניקה וכו'[37]. בנוסף, העיצוב הממוחשב באמצעות ההתאמה האישית אפשר יצירת זרמי הכנסה חדשים. לדוגמה, חברות יכולות להציע כעת עיצוב כשירות, שבו לקוחות יכולים להזמין עיצובים מותאמים אישית שנוצרו באמצעות שיטות חישוביות. בנוסף, מכירת קובצי עיצוב דיגיטליים לייצור אישי והצעת פלטפורמות מקוונות הממנפות עיצובים שנוצרו על ידי משתמשים להתאמה אישית של מוצרים, אלו התגלו כמודלים עסקיים מעשיים[38]
  • חדשנות ותחרות: עיצוב ממוחשב אפשר יצירת עיצובים מורכבים וחדשניים שבעבר היו בלתי אפשריים או יקרים לייצור. יכולת חדשנות זו מספקת לחברות יתרון תחרותי בשוק, ומאפשרת להן להציע מוצרים ייחודיים ולתפוס שוקי נישה. יתר על כן, היכולת לחזור על עיצובים המבוססים על משוב מלקוחות או לחקור חומרים ושיטות ייצור חדשות יכולה להוביל לפיתוח של קטגוריות מוצרים חדשות לחלוטין[39].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Menges, Achim, and Sean Ahlquist. Computational design thinking: computation design thinking. John Wiley & Sons, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Terzidis, Kostas. "Algorithmic Architecture." Architectural Press, 2006..
  2. ^ 1 2 Oxman, Rivka, and Robert Oxman, eds. "Theories of the Digital in Architecture." Routledge, 2014.
  3. ^ Frazer, John. "An Evolutionary Architecture." Architectural Association, 1995.
  4. ^ Kolarevic, Branko, and Kevin R. Klinger, eds. "Manufacturing Material Effects: Rethinking Design and Making in Architecture." Routledge, 2008.
  5. ^ Mitchell, William J. "The Logic of Architecture: Design, Computation, and Cognition." MIT Press, 1990.
  6. ^ Kolarevic, Branko. "Architecture in the Digital Age: Design and Manufacturing." Taylor & Francis, 2003. Kolarevic
  7. ^ Menges, Achim. "Computational Design Thinking." John Wiley & Sons, 2012.
  8. ^ McCullough, Malcolm. "Abstracting Craft: The Practiced Digital Hand." MIT Press, 1996.
  9. ^ 1 2 Oxman, Neri. "Material-Based Design Computation." PhD Dissertation, Massachusetts Institute of Technology, 2010.
  10. ^ utherland, Ivan E. "Sketchpad: A Man-Machine Graphical Communication System." PhD Dissertation, Massachusetts Institute of Technology, 1963.
  11. ^ 1 2 Davis, Daniel. "Modelled on Software Engineering: Flexible Parametric Models in the Practice of Architecture." PhD Dissertation, RMIT University, 2013.
  12. ^ Terzidis, Kostas. "Algorithmic Architecture." Architectural Press, 2006.
  13. ^ Oxman, Rivka, and Robert Oxman, eds. "Theories of the Digital in Architecture." Routledge, 2014.
  14. ^ Menges, Achim, and Sean Ahlquist. "Computational Design Thinking." John Wiley & Sons, 2011.
  15. ^ Terzidis, Kostas. "Algorithmic Architecture." Architectural Press, 2006.
  16. ^ Woodbury, Robert. "Elements of Parametric Design." Routledge, 2010.
  17. ^ McCormack, Jon, et al. "Ten Questions Concerning Generative Computer Art." Leonardo, vol. 47, no. 2, 2014, pp. 135-141.
  18. ^ Shea, Kristina, and Robert Aish. "Introduction to the Special Issue on Computational Design Optimization." Artificial Intelligence for Engineering Design, Analysis and Manufacturing, vol. 27, no. 3, 2013, pp. 207-208.
  19. ^ Inns, Tom. "Designing for the 21st Century: Interdisciplinary Questions and Insights." Gower Publishing, Ltd., 2007.
  20. ^ Eastman, Charles M., et al. "BIM Handbook: A Guide to Building Information Modeling for Owners, Managers, Designers, Engineers and Contractors." 2011.
  21. ^ Turrin, Michela, et al. "Performance-oriented Design: From Spatial Composition to Form Generation." Digital Physicality - Proceedings of the 30th eCAADe Conference, 2012.
  22. ^ Oxman, Neri. "Variable Property Rapid Prototyping." Virtual and Physical Prototyping, vol. 6, no. 1, 2011, pp. 3-31.
  23. ^ Schnabel, Marc Aurel. "Framing Mixed Realities." Handbook of Research on Contemporary Theoretical Models in Information Systems, 2009. design
  24. ^ Janssen, Patrick, and Vignesh Kaushik. "An Evolutionary System for Design Exploration." 14th International Conference on Computer Aided Architectural Design Research in Asia, 2009.
  25. ^ Batty, Michael. "The New Science of Cities." The MIT Press, 2013.
  26. ^ McCann, Jean. "Digital Technology in Textile and Fashion Design." Bloomsbury Academic, 2013.
  27. ^ Edmonds, Ernest, and Linda Candy. "Interacting: Art, Research and the Creative Practitioner." Libri Publishing, 2011.
  28. ^ Myers, William. "Bio Design: Nature + Science + Creativity." The Museum of Modern Art, 2012.
  29. ^ Gramazio, Fabio, Matthias Kohler, and Silke Langenberg, eds. "Fabricate: Negotiating Design & Making." gta Verlag, 2014.
  30. ^ Allen, Thomas. "The Gherkin: London's Iconic Tower." Civil Engineering, vol. 83, no. 5, 2013.
  31. ^ "Specialized S-Works Tarmac SL7: The Pursuit of Speed." Cycling Weekly, 2020.
  32. ^ Van Herpen, Iris. "Iris van Herpen: Transforming Fashion." Phaidon, 2018.
  33. ^ Anadol, Refik. "Refik Anadol: Visual Adventures in the Data Universe." Thames & Hudson, 2020.
  34. ^ Foster, Norman, and Michel Virlogeux. "The Millau Viaduct: France's Tallest Bridge." Bridge Design & Engineering, 2005.
  35. ^ Oxman, Neri. "Variable Property Rapid Prototyping." Virtual and Physical Prototyping, vol. 6, no. 1, 2011.
  36. ^ Khoshnevis, Behrokh. "Automated Construction by Contour Crafting—Related Robotics and Information Technologies." Automation in Construction, 2004.
  37. ^ Pine, B. Joseph II, and James H. Gilmore. "The Experience Economy." Harvard Business Review Press, 1999.
  38. ^ Anderson, Chris. "Makers: The New Industrial Revolution." Crown Business, 2012.
  39. ^ Iwamoto, Lisa. "Digital Fabrications: Architectural and Material Techniques." Princeton Architectural Press, 2009.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עיצוב_ממוחשב&oldid=38387643"