עין דור (אתר מקראי)
עֵין דּוֹר, או עֵין דֹּאר, הייתה עיר מקראית של שבט מנשה בנחלת שבט יששכר. היא זכורה בעיקר כמקום מושבה של בעלת האוב מעין דור.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום העיר ואופייה מתוארים בספר יהושע בהנחלת עין דור לשבט מנשה:
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן: ... וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ...:
בעת החדשה זוהה עין דור המקראי בכפר הערבי אִנְדוּר למרגלות גבעת המורה בעמק יזרעאל[1]. אך הממצאים באתר אינם מוקדמים מהתקופה הרומית, כך שהזיהוי אינו מתאשר[2], בשנת 1977 הציע הארכיאולוג נחמיה צורי לזהות כאן את עין דור המקראית עם חורבת צפצפות, זיהוי שמקובל כיום (ח'רבת א-צפצפה)[3] הנמצאת כק"מ מצפון מזרח לאִנְדוּר, ושבה אומנם נמצאו חרסים מתקופת הברונזה והברזל ומתקופות מאוחרות יותר[4].
אירועים בעין דור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתהילים פ"ג מוזכרת עין דאר כסמוכה לאחת מזירות הקרב המתוארת במזמור - זירת קרב ההכרעה של שבטי ישראל מול מדין (בימי גדעון בן יואש), או זירת הקרב מול יבין מלך חצור וסיסרא (בימי דבורה הנביאה וברק בן אבינעם).
עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה.
על פי המסופר בספר שמואל, ישבה בעין דור בעלת האוב. שאול המלך בא אליה מחופש ומסתיר את זהותו, להתייעצות טרם צאתו לקרב בגייסות הפלשתים, קרב שתוצאותיו הקשות היו ידועות מראש. הוא ביקש ממנה שתעלה את רוחו של שמואל הנביא באמצעות כוחותיה המאגיים, אף שפעולה זו נאסרה בממלכתו והעוברים עליה היו צפויים לעונש מוות:
וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ... וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד. וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר. וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ...
ייצוגים בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות העברית החדשה הוזכרו עין דור וביקורו של שאול המלך בשירו של המשורר שאול טשרניחובסקי "בעין דור", הפותח במילים:
... וּבְחֶשְׁכַת הָלַיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל עֵין דוֹרָה בָּא שָׁאוּל הַמֶלֶךְ.
בשנת 1947, בסמוך לאתר שזוהה כעין דור המקראי, הוקם קיבוץ עין דור. מייסדיו היו חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר". הקיבוץ השתייך לתנועה הקיבוצית המיישבת קיבוץ הארצי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה זיו, נקרא למערה - ונשאל את פיה! : שורשי המסורות על עין-דור ומערת בעלת האוב, בהר ובשפלה ובערבה, תשס"ט-2009, עמ' 181–198.
- יהודה קלאי, עין דור, ארץ-ישראל, 16, תשמ"ב-1982, עמ' 168–170.
- הערך: עין דאר, עין דור, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 822.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עין דור (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ירושלים, משרד החינוך, 2010, עמ' 742.
- ^ הערך על חרבת אנדור מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על מִשְׁאָל, כרך ו', עמ' 208
- ^ הערך על ח' צפצפות מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
