עידוד ילודה

עידוד ילודה הוא פעילות מאורגנת, על ידי גוף ממשלתי או אחר, לשם הגברת הילודה, כלומר הגדלת מספר הלידות כחלק ממדיניות דמוגרפית.

אמצעים לעידוד ילודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידוד ילודה נעשה בדרכים אחדות, ובהן:

מתן תמריצים כספיים למשפחות לשם עידודן להולדת ילדים. תמריץ כספי זה ניתן באופן ישיר, בדמות מענק עם הלידה או קצבת ילדים המשולמת עד הגעת הילד לבגרות, ובאופן עקיף, בדמות זכויות יתר הניתנות לפי מספר הילדים ובפרט למשפחות מרובות ילדים.
מתן הוקרה למשפחות מרובות ילדים.
פיתוח תנאים נאותים לגידול ילדים, כגון הקמת מעונות יום ומתן חינוך חינם.
חקיקת חוקים המקשים או האוסרים על ביצוע הפלות מלאכותיות.
עידוד נשים הרות להימנע מהפלה מלאכותית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2022 שיעור הפריון הכללי בישראל הוא 3 ילדים לאישה השיעור הגבוה במדינות ה-OECD. הפריון כולל של האם היהודייה עמד על 3.13 ושל האם המוסלמית על 3.01^[1]. ב-2018 היה שיעור הפריון היהודי 3.17^[2] לידות לאישה, מגמה הנמשכת מאז שנות ה-90 של המאה ה-20^[3] ואילו הערבי ירד ל-3.04, מגמה הנמשכת משנות ה-60 של המאה ה-20^[3]. אולם 'נס הילודה' בישראל "יוצא דופן לא רק בגובהו, אלא גם בכך שניכרות בו נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות בקרב האוכלוסייה היהודית"^[3].

בשנים הראשונות שלאחר הקמתה, העניקה מדינת ישראל את "פרס הילודה" - מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר^[4]^[5], שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס המזוהה עם דוד בן-גוריון, שקשר קשר בל ינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל, הוענק גם על ידי משה שרת בהיותו ראש ממשלה. ד"ר יוסף מאיר, ממעצבי דמותה של הרפואה הציבורית בישראל, תקף את פרס הילודה במאמר תחת הכותרת: "הגברת הילודה או ריבוי הילדים", בכותבו שאין עניין לעודד משפחות עניות יוצאות המזרח להביא עשרה ילדים, אלא יש לעודד את כל בית ישראל, ובמיוחד האינטליגנציה, להביא שלושה, ארבעה ואף חמישה ילדים^[6].

קצבת ילדים היא תשלום חודשי המשולם להורים על ידי המוסד לביטוח לאומי, החל מספטמבר 1959, במטרה לסייע להם בהוצאות השוטפות הנדרשות לגידול ילדיהם. זכאותו של ילד נפסקת לאחר שהות של למעלה משלושה חדשים מחוץ לישראל, עם הגיעו לגיל 18 או לאחר נישואיו. גובה הקצבה השתנה במהלך השנים והיו תקופת שבהן ניתנה קצבה מוגדלת במיוחד למשפחות מרובות ילדים. תקופה מסוימת ניתן חלק מהקצבה רק ליוצאי צבא - דרך ששימשה לעידוד הילודה בעיקר במשפחות יהודיות.

אגודת אפרת פועלת לעידוד הילודה באמצעות שכנוע נשים יהודיות שלא לבצע הפלה מלאכותית. לשם כך מפיצה האגודה חומרי הסברה ומציעה עזרה כלכלית לנשים הרות השוקלות הפלה.

מרכזי לילך, מיזם של עמותת "בעד חיים - אגודה למען הגנת האישה והעובר", מציעים ייעוץ ותמיכה לנשים בהריון לא מתוכנן.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי היהדות, יש חשיבות עליונה להבאת ילדים לעולם.

חובת ההולדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות פרו ורבו - מן התורה חובה על הגבר ומצווה לאשה להביא בן ובת, ומדברי חכמים חובה להמשיך לפרות ולרבות כל עוד יש כח.

חשיבות הילודה באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל, "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"^[7], כלומר,על מנת שהגאולה תבוא לעולם כל הנשמות במקום היווצרותם הנקרא "גוף" - (כלומר שכל הנשמות מחוברות אחת לשנייה באורגניות) צריכות להופיע בעולם בצורתם המתוקנת - גאולה זו תביא ברכה וחיים טובים יותר לעולם ולעם היהודי בפרט.