עטלף ננסי פישר
 עטלף ננסי פישר
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | Haplonycteris |
| מין: | עטלף ננסי פישר |
| שם מדעי | |
 Haplonycteris fischeriשוויל, 1939 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
עטלף ננסי פישר או עטלף פירות ננסי (שם מדעי: Haplonycteris fischeri) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות שאנדמי לאיי הפיליפינים ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1939 על ידי הזואולוגית האמריקנית ברברה לורנס. האוכלוסייה של המין ברחבי האיים מפגינה שונות גנטית משמעותית (בפרט באי סיבויאן), כך שייתכן שהעטלף הננסי יהפוך בעתיד לסוג בעל 2 מינים או אפילו 5 מינים.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עטלף פישר מתאפיין בגוף כדורי וקומפקטי, ראש גדול ועגלגל עם לוע קצר מחודד. הנחיריים ארוכים במיוחד ודמויי צינור. האוזניים קצרות ועגולות והעיניים בנוניות בגודלן. האגודל ארוך במיוחד. מספר השיניים של המין קטן יחסית (24), אך הן גדולות יותר מאצל מינים אחרים. החותכות העליונות ארוכות בצורה יוצאת דופן. עטלף ננסי פישר הוא בין הקטנים במשפחתו: אורך ראשו וגופו 65–80 מ״מ, אורך הזרוע 46–53 מ״מ ואורך האוזן 11–16 מ״מ; משקלו נע בין 16 ל-21 גרם. הזנב חסר וכנף הזנב מצומצמת.
לעטלף הננסי פרווה ארוכה וצפופה, והיא משתרעת אף לעבר קרומי הכנף וכפות הרגל. צבעה הכללי נע בין חום קינמון לחום אדמדם או ערמוני כשהגחון והחזה נוטים להיות אפרפרים ושזורים בשיער כסוף. לזכרים יש בצדדי הצוואר בלוטות שמפרישות חומר שמנוני בצבע כתום שצובע את הכתפיים והצוואר. הכנפיים והאוזניים שחומות, אדמדמות או ערמוניות. השוקיים, הזרועות והאף בצבע בורדו או ורדרד.
תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העטלף הננסי אנדמי לפיליפינים ומצוי ברוב האיים שלה: לוזון, לייטה, סבו, נגרוס, מינדנאו, בוהול, ביליריאן, קטנדואנס, מרינדוק, פאנאי, דינאגאט, מינדורו, סאמאר ופאלאווי; הוא בולט בהיעדרותו מפאלאוון, ארכיפלג סולו, האי קמיג׳ואין ואיי בטנס. בית הגידול של העטלף הננסי מורכב מיער גשם טרופי שפלתי ולח, יער עננים ויער טחב ברום 2,250-1,500 מטר מעל פני הים. בגבהים הללו, העטלף הננסי הוא מין העטלף הנפוץ ביותר בפיליפינים.
העטלף הננסי פעיל בשעות הלילה ולן ביום על צמרות העצים. התזונה שלו מורכבת בעיקר מפירות (בפרט פיקוס ופלפל), ואולי גם מפרחים. הוא נחשב למפיץ זרעים בולט באיי הפיליפינים. עונת הרבייה נופלת בין מאי לספטמבר ולאחר מכן מתרחשת דיאפאוזה של 8 חודשים בהתפתחות העובר, שמובילה בסופו של דבר למשך ההיריון הארוך ביותר בקרב העטלפים - 11 חודשים. הנקבה ממליטה בכל פעם גור יחיד שנגמל בגיל 10 חודשים ומגיע לבגרות סביבות 3–5 חודשים לנקבה ו-11 חודשים לזכר. תוחלת החיים של העטלף הננסי 4–10 שנים.
מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]
העטלף הננסי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה בבתי גידול גבוהים ובלתי נגישים שבהם האיומים האנושיים מינימליים, כמו גם סובלנותו להפרעות אנושיות בבתי גידול נמוכים. מגמת האוכלוסייה שלו יציבה ולא צפויה ירידה במספריו בטווח הקרוב. האוכלוסיות בשפלה מאוימות מצד אובדן בית גידול באמצעות כריתת עצים, שרפה והמרה לחקלאות. העטלף הננסי מצוי במספר אזורים מוגנים הפזורים ברחבי האיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עטלף ננסי פישר, באתר ITIS (באנגלית)
- עטלף ננסי פישר, באתר NCBI (באנגלית)
- עטלף ננסי פישר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עטלף ננסי פישר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עטלף ננסי פישר, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עטלף ננסי פישר באתר הרשימה האדומה של IUCN