עזריה
 הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 96 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,269 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.5% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   עזריה  באדום - עזריה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.azarya.org | |
עֲזַרְיָה הוא מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ושייך למועצה אזורית גזר. עזריה נמצא באזור השפלה, כ-5 קילומטרים מדרום-מזרח לרמלה, דרומית לכביש 424, ממערב ליישוב בית חשמונאי ומדרום מזרח למושב יד רמב"ם. ממערב לעזריה נמצא כביש 44 ומדרום לעזריה המושב בית עוזיאל.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה נקרא המקום כפר יעזק, היום ובין המייסדים היו גם חברי ארגון יעזק - יהודים עולי זאכו קורדיסטן[3], אולם עם הקמתו, שינה איש האצ"ל שבתאי שזו, ממיסדי המושב והמזכיר הראשון שלו, יחד עם רחל ינאית בן-צבי את שם המושב לשמו הנוכחי. לפי ראשי התיבות של המשפט: "עולי זאכו ראו ישועת ה'"[4]. יש הגורסים כי המושב נקרא על שמו של עזריה בן אמציה מלך יהודה (מלכים ב' ט"ו 1)[5].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב נוסד ביום 30 באוקטובר 1949 על ידי גרעין התיישבות ירושלמי, בשטח הכפר הערבי אלבריה, שנכבש ביוני 1948. בין המייסדים היו חברי ארגון יעזק, תנועת המזרחי וכן משוחררי צה"ל בוגרי מלחמת העצמאות[6]. המייסדים הגיעו לאזור חורבות הכפר הערבי אלבריה[7] שננטש על ידי תושביו שברחו ממנו במלחמת העצמאות. הקבוצה מנתה כ-28 משפחות שהגיעו מירושלים ומארגוני התיישבות שנוסדו טרם הקמת המדינה. מוצאם של המתיישבים, אשר עלו לארץ עוד טרם מלחמת העצמאות, היה מכורדיסטן, עיראק, פרס, סוריה וטורקיה. בכך היו המתיישבים דומים לאלו של תנועת מן העיר אל הכפר שהוקמה לאחר יותר משנתיים, ב-1952.
בשנות החמישים הראשונות לאור המצב הביטחוני הרעוע, עקב הקרבה לגבול ופעילות של מסתננים, חלק גדול ממשפחות המייסדים עזב את המושב ובמקומם נקלטו עולים חדשים מטריפולי שבלוב ומעיראק. בשנים 1950–1951 נבנו בתי המושב החדשים והתושבים עברו למשכנם החדש. בתחילה עסקו רוב חברי המושב בחקלאות: גידול ירקות, רפת ולול בנוסף היו גידולי שדה, כותנה ופרדס משותפים ותחנת שירות לטרקטורים[8].
בתחומי המושב היה מספר רב של בורות מים ובארות מים שהיו חלק מהכפר הערבי אל-בריה, אולם כל אלו נסתמו במהלך השנים מטעמי בטיחות. השרידים היחידים הקיימים במושב עזריה לכפר הערבי ששכן במקום עד למלחמת השחרור הם שני מבנים, האחד מבנה בטון המשמש כמחסן ועליו עדיין ניתן להבחין בפגיעות ירי, ומבנה עשוי אבן אשר ככל הנראה שימש כבית הספר של הכפר הערבי.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים ולקח חלק בהסדר חובות המושבים, שלאחריו נותרו ביישוב מספר קטן של משקים חקלאים פעילים בתחום לול, רפת, גידולי שדה וכרמים. במסגרת המאמצים למציאת פתרון לבעיית חובות המושב, הוחלט על מכירת זכויות בקרקע חקלאית שקיבלה האגודה השיתופית של המושב, לטובת הרחבה קהילתית, על פי החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות בג"ץ הקרקעות, עתירה שהגישה בשנת 2001 על ידי הקשת הדמוקרטית המזרחית, בוטלה הזכות של מושבים לקבל אחוזים מערך הקרקע לאחר לשינוי יעוד של קרקע חקלאית לבנייה. האגודה השיתופית של המושב עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את מינהל מקרקעי ישראל להתיר למושב לסיים את שיווק המגרשים הכלולים בתוכנית ההרחבה שלו[9]. עוד התפרסם המושב בעקבות מספרם הרב של המשקים החקלאיים אשר עסקו בפיטום אווזים
הבור בעזריה
בחודש דצמבר 1979 עלה בארץ לראש הכותרות מושב עזריה, בעקבות בור (בולען) שנפער בו; עומק הבור היה כ־25 מטרים וקוטרו 8 מטרים. הבור המסתורי משך אלפי סקרנים מכל רחבי הארץ אשר באו לבחון את התופעה המוזרה, גאולוגים קבעו כי המדובר בקריסה פתאומית של פני הקרקע. לאחר ששני בני-נוער נעלמו והיה חשש כי נפלו לתוך הבור (הדבר לא קרה), נפלה החלטה לסתום את הבור, לשם כך היה צורך ביותר משבעים משאיות עפר.[10].
אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב 65 משקים חקלאיים, 28 משקי עזר מקצועיים ו-81 יחידות מגורים המוקמות לבני המקום (הרחבה). ענפי החקלאות הפעילים כיום במושב הם גידולי שדה, ירקות, חציר, חיטה, רפתות לחולבות, דיר כבשים, מטעים, כרמי ענבי, ולולי מטילות ופטם.
ביישוב גני ילדים, בית כנסת, צרכניה, מועדון נוער, מגרש כדורגל וכדורסל וכמו כן קבוצת איגרוף מקומית "מכבי נש"ר עזריה" (ע"ש נופלי המושב במערכות ישראל). כמו כן במושב קיימים מספר עסקים קטנים כגון מחלבות וייצרני גבינות, תחנת שירות לכלים חקלאיים וכלי גינה ממונעים, מעבדה, נגרייה, מסגרייה ועוד. כל האווזיות אשר פעלו במושב נסגרו מאז חוקק החוק האוסר על פיטום אווזים בשנת 2005.
בקצה הצפוני של המושב, בקרבת מועדון הנוער, נמצאת האנדרטה לזכר חללי היישוב.האנדרטה בנויה מסלע גדול עם לוח אבן עליו רשומים שמות חללי הישוב[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יצחק זיו אב, האדמה הצמאה, הד-המזרח, 14 באפריל 1950
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך עזריה עמ' 985.
- ^ עזריה, באתר מועצה אזורית גזר
- ^ http://www.azarya.org/about.htm
- ^ עד למלחמת העצמאות היה במקום הכפר הערבי אל-בריה, البرّيّة, שהיה ממוקם בנ"צ 1423.1440 (רשת ישנה) ותואם היום את המיקום של מרכז היישוב בית חשמונאי הגובל בעזריה
- ^ חוברת מידע, מועצה אזורית גזר, יוני 1977.
- ^ (מאת אליסה אודנהיימר, מושב עזריה לבג"ץ: מינהל המקרקעין מונע שיווק מגרשים הכלולים בתוכנית ההרחבה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
- ^ מעריב, האדמה פערה את פיה במושב עזריה, מאת אהרון פריאל, 13 בדצמבר 1977, עמוד 16
- ^ האנדרטה לזכר חללי מושב עזריה, באתר טיול בעיר, 31 באוקטובר 2010
| ||||||||||||
