עזרא המנחם

עזרא המנחם
לידה	2 בדצמבר 1907; סקופיה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	13 בינואר 1993 (בגיל 85); אחוזת בית, ישראל
מדינה	ישראל
צאצאים	יוני המנחם
פרסים והוקרה	פרס ירושלים

עזרא המנחם (2 בדצמבר 1907 – 13 בינואר 1993), היה סופר ישראלי, זוכה פרס ירושלים לספרות יפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנחם נולד בכ"ד בכסלו תרס"ה בסקופיה, בירת מקדוניה (אז חלק מן האימפריה העות'מאנית). היה הבכור מבין שמונת ילדי המשפחה. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1913, והתגורר עימם תחילה בעיר העתיקה בירושלים, ובהמשך בשכונת יגיע כפיים בסמוך למאה שערים בעיר.

בגיל צעיר הפסיק את לימודיו והחל לעבוד כנער שליח. אחר כך עבד כפקיד בבנק אנגלו-פלשתינה, ובתקופה זו החל לכתוב ולפרסם את סיפוריו בירחון "גליונות" של יצחק למדן. לאחר מספר שנים עבר לעבוד במוסד ביאליק.

ב-1941 פורסם ספרו הראשון, "בין החומות". מאז כתב סיפורים רבים ומספר ספרים, העוסקים בעיקר בהווי הירושלמי. בנוסף כתב את הספר "שבילים בפולין", העוסק בביקורו אצל משפחת רעייתו בפולין, וכן את "האנתולוגיה שלי", סיפורים על פגישותיו עם סופרים אחרים.

בשנת 1953 עבר עם אשתו תמר ושני בניו לתל אביב ועבד בהוצאת הספרים עם-עובד.

משרתו האחרונה הייתה בקול ישראל, שם עבד במספר תפקידים, בהם משרת האחראי על תוכניות הספרות והאמנות.

המנחם זכה בפרס ירושלים לספרות יפה, על ספרו "סיפורי העיר העתיקה" (1968). היה נשוי לתמר לבית שטרקמן. לשניים נולדו שני בנים - יוני המנחם, צלם, ואמיתי, פסיכולוג קליני במקצועו.

עזרא המנחם נפטר בכ"א בטבת תשנ"ג ונטמן בבית העלמין קריית שאול לצד רעייתו.