עובד נור

עובד נור

לידה	26 במאי 1971 (בן 52) עין חרוד איחוד, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	חינוך, לימודי ארץ ישראל וקצונה
עיסוק	ראש מועצה
ראש מועצה אזורית הגלבוע 2015 – 18 במרץ 2024 (כ־9 שנים) → דני עטר
יו"ר אגודת סטודנטים, מנהל בית ספר שדה

נשיא המדינה ראובן ריבלין מעניק את אות הנשיא לחינוך לשותפות לשנת תשע"ז 2016/17 לראש המועצה האזורית הגלבוע עובד נור, נובמבר 2017

עובד נור (נולד ב-26 במאי 1971) הוא פוליטיקאי ישראלי. שימש ראש המועצה האזורית הגלבוע.

פעילות ציבורית

נור נבחר לראשות המועצה האזורית הגלבוע בבחירות המוניציפליות שנערכו בשנת 2015, כאשר התמודד תחת הדגל של מנהיגות אחרת בגלבוע, והציג אלטרנטיבה שעיקרה: השקעה מסיבית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, שיפור השירות והקשר הישיר עם התושבים, העצמה וחיזוק היישובים והנהלותיהם, בדגש על ניהול תקין, שקיפות ושיתוף הציבור בכל הנעשה.

במהלך כהונתו שם נור דגש רב על השקעה במערכת החינוך תחת האמירה כי החינוך הוא התשובה לכל השאלות. במסגרת זו גיבשה המועצה בראשותו חזון חינוך מקיף, בשיתוף התושבים, ומיישמת חזון זה בכל התחומים. כמו כן הוקם בית ספר יסודי דמוקרטי ראשון בשטח המועצה, ובספטמבר 2018 החל לפעול בית ספר יסודי חדש בבית אלפא וזאת לאור הצמיחה ביישובי המועצה וצרכי החינוך. בנוסף, הוקם מרכז לגיל הרך בגלבוע לאבחון, טיפול והעשרה לילדים ולמשפחותיהם.

החקלאות היא מרכיב חיוני ומנוע צמיחה מרכזי במועצה, ולאור זאת הוביל נור את המאבק הארצי כנגד העלאת מחירי המים לחקלאים, וכנגד הוזלת היבוא על דגה - אשר פוגע במגדלי הדגים. נור פועל בתחום זה מול משרדי הממשלה. במקביל הוקמה במועצה ועדה חקלאית המסייעת לחקלאי הגלבוע ומקדמת את צורכיהם ברמת המועצה וברמה הממשלתית. בנוסף, גובשה וקודמה תוכנית הפרוגרמות המבססת את האחיזה של תושבי הגלבוע באדמותיהם ואף מגדילה את נחלותיהם החקלאיות.

המועצה האזורית גלבוע זוכה בתקופתו של נור באותות ופרסים בתחום החינוך, החינוך הבלתי פורמלי והספורט, המרכזי בהם הוא אות הנשיא לתקווה ישראלית לחינוך לשנת 2017. הפרס מוענק לרשויות המובילות בעשייתן למען קידום וביסוס החינוך לשותפות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. מתן הפרס מהווה הכרה בפעילות למען החיים המשותפים בגלבוע מאת נשיא המדינה. נור אף נבחר לשאת דברים באירוע בשם הרשויות המקומיות. בנוסף זכתה המועצה בפרס ההגינות בספורט ובפרס הספורט לפעילות ילדים ונוער במועצות האזוריות.

כמועצה חקלאית וירוקה, פעל נור לקידום החקלאות ושמירה על איכות הסביבה והשטחים הפתוחים. לאור זאת מקדמת המועצה, בשיתוף התושבים, תוכנית אב לשטחים פתוחים על מנת לשמר את אופייה הכפרי והירוק גם לדורות הבאים. כמו כן מקיימת המועצה פרויקט של התייעלות אנרגטית במסגרתו הוחלפה כל התאורה ביישובים לתאורת לד חסכונית.

תוך כך, הגדירה המועצה - בשיתוף נרחב של הציבור - מסמך מקיף בנושא הקמת מיזמי אנרגיות חדשות, לפיו יועדפו במועצה מיזמים של אנרגיה מתחדשת תוך שמירה על עקרונות ההשפעה המצטברת והזהירות המונעת, כאשר איכות חיי התושבים ואיכות הסביבה עומדים מעל לכל. במסגרת פעילותו הנרחבת בתחום איכות הסביבה הוביל נור את מניעת הקמת מפעל פרוטרום בגלבוע לאחר משאל תקדימי וראשון מסוגו בישראל, שנערך בקרב תושבי הגלבוע, במסגרתו הצביעו 99.8% מהתושבים נגד הקמת המפעל. לאור מסמך המדיניות שגובש, מוביל נור מאבק אזורי כנגד הקמת תחנות לייצור חשמל באמצעות גז.

בתחום התשתיות גויסו משאבים ממשרדי הממשלה לשדרוג תשתיות ביישובי המועצה ובוצעו עבודות תשתית בכל היישובים במועצה בהם הוקמה הרחבה ובכלל זה הוחלפו תשתיות ביישוב הוותיק. הישג משמעותי שהוביל נור היה הכללת היישובים הערבים במועצה בהחלטת הממשלה 922 המעגנת בעבורם השקעות תקציביות משמעותיות. הכללת היישובים התקבלה בעקבות פנייתו של נור לראש הממשלה, היות שבתחילה נמסר כי כפרי הגלבוע לא ישולבו בתוכנית מכיוון שמדובר במועצה מעורבת ולא ברשויות מקומיות נפרדות. כמו כן יזמה המועצה תוכנית עומק למיפוי והגדרת הבנייה בכפרים הערביים בשטחי המועצה על מנת להסדיר את הבנייה בהם בעתיד אל מול גורמי התכנון הממשלתיים בהתאם לחוק. בשלב ראשון החל פיילוט ליישום התוכנית בכפרים טייבה ונאעורה, והוא יורחב בהמשך לכל הכפרים במועצה.

בתחום קשרי הממשל גייסה המועצה בשלוש השנים הראשונות לכהונתה כ-300 מיליון ₪ ממשרדי הממשלה לפרויקטים, פעילויות ותוכניות לאומיות לרווחת תושבי הגלבוע.

בתחום התעסוקה המועצה מקדמת חמישה אזורי תעשייה בשטחה. מלבד זאת, במקום מפעל פרוטרום תחל בקרוב הקמת מפעל תדיראן בגלבוע. כמו כן הוקמו מרכז מעברים בגלבוע לפיתוח תעסוקתי קהילתי במגזר הכפרי ומרכז עוצמה לתעסוקה וחיזוק משפחות, הכוונה, ייעוץ ושילוב בקהילה.

המועצה בראשותו של נור פועלת בשקיפות מרבית ובשיתוף התושבים. כך הוקמו צוותים מקרב התושבים לגיבוש חזון החינוך ויישומו, התקיים הליך שיתוף נרחב בתחומים הסביבתיים - מיזמי אנרגיה ושמירה על שטחים פתוחים, בחינת הצטרפות לחברה למתנ"סים, בחינת אופן ניהול הפעוטונים ועוד. מטה המועצה מקיים מפגשים שוטפים עם הנהגות היישובים, בשיתוף ושילוב התושבים, על מנת להגדיר את הצרכים ולבצע תוכניות לפיתוח והעצמת היישובים. כל ישיבות המועצה פתוחות ציבור, וישיבות המליאה והוועדה המקומית, אף מצולמות ומתועדות ועולות לאתר המועצה.

נור מייצג ערכים של מנהל תקין, ואף זכה להערכה על כך בדו"ח מבקר המדינה. בדו"ח נכתב כי נור סיים את מערכת הבחירות לראשות המועצה בעודפים גבוהים, כלומר הוציא סכום קטן באופן ניכר מהסכום שהקצתה לו המדינה לשם מימון הבחירות והשיב למדינה את העודפים על אף שיכול היה להשתמש בהם על פי החוק. בכך, על פי המבקר, נהג נור בחיסכון ובזהירות בכספי ציבור.
קודם להיבחרו שימש נור כמנהל הישוב הקהילתי תמרת, הוביל את פיתוח היישוב, קידם את ההרחבה, ניהל פרויקטים בתחום הבינוי והתשתיות, ניהל את מיסוד והרחבת מערכת החינוך ביישוב, פיתוח חיי הקהילה, ניהול כספי, תאום ויצירת ממשקים מול גופים ממשלתיים ומוניציפליים.

נור שימש כיו"ר ועד מקומי וועד אגודת גן נר (בהתנדבות). הוביל תוכנית הבראה וצמצום הגרעון, טיפח ויזם פעילות חינוך בלתי פורמלי ונוער, הקים את סיירת ההורים היישובית ויזם צמיחה דמוגרפית, כל זאת תוך שמירה על כללי מינהל תקין ושקיפות.
כיהן בשתי קדנציות כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללת בית ברל, והיה ממובילי המאבק להפחתת שכר הלימוד. ניהל את בית ספר שדה הר הנגב של החברה להגנת הטבע, במצפה רמון וכן ניהל ופיתח את מערך השיווק של אגד תיור.

ביוגרפיה

נור, נשוי לדורית ואב לשלוש בנות, הוא תושב היישוב הקהילתי גן נר, יליד קיבוץ עין חרוד איחוד.
בהשכלתו, בעל תואר ראשון בחינוך ולימודי ארץ ישראל, את שירותו הצבאי מילא כקצין ומפקד ביחידה מובחרת (רב-סרן במילואים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עובד נור בוויקישיתוף

• מזכירות היישוב תמרת, באתר היישוב תמרת
• מוטי גילת/ המאגר המסוכן, באתר ישראל היום
• ראש מועצה לא מתעסק בבחירות, הוא עסוק בעשייה, באתר עמק ניוז