עדינה טל
עדינה טל (נולדה ב-22 בפברואר 1953) היא שחקנית, מחזאית ובמאית תיאטרון ישראלית, שהקימה את תיאטרון נא לגעת ששחקניו הם חירשים-עיוורים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה וגדלה בציריך, שווייץ לחנה, ילידת העיר אוראדיה (בגרמנית: גרוסוורדיין) בטרנסילבניה, ולבנימין שפץ, יליד שווייץ, שעסק במסחר. למדה בבית ספר כללי, ובנוסף הלכה אחרי הצהרים ל"חדר" (מוסד ללימודי קודש בקהילה היהודית). אחות אמצעית בין שתי אחיות נוספות.
בגיל 20 עלתה לישראל. לאחר עלייתה למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1985 הקימה טל עם רינה פדווה את תיאטרון אירוע, ושיתוף הפעולה ביניהן נמשך כ-17 שנה.
בשנים 2002–2014, אחרי קריירה ארוכה כבמאית, שחקנית וכותבת, הקדישה טל את מירב מאמציה לפרויקט "נא לגעת" שבמסגרתו היא הקימה, יחד עם ערן גור, את קבוצת התיאטרון הראשונה בעולם, שכל שחקניה הם חירשים-עיוורים. היא הקימה את מרכז "נא לגעת" בנמל יפו, שבו פועלים לצד התיאטרון, גם מסעדת החושך "בלקאאוט" ובית הקפה "קפיש". הפרויקט זכה להצלחה.[1]
טל כיהנה במשך כ-15 שנים כנשיאה, מנהלת אומנותית ובמאית, ולסירוגין גם כמנכ"לית, של מרכז "נא לגעת".
במהלך השנים היא כתבה וביימה את המופעים "לא על הלחם לבדו",[2] סדנת שפת סימנים תיאטרלית "תן סימן!",[3] יצרה (עם דני ארליך) את הצגת הילדים "נסיך תרנגול",[4] ובנתה קבוצה רב תרבותית חדשה של שחקנים חרשים-עיוורים שהמחיזו את המופע "לונה פארק".[5]
בדצמבר 2014 החליטה טל להמשיך הלאה מתוך רצון לחלוק ולשתף בידע הרב שלה אנשים בארץ ובעולם, והיא גם מפתחת מאז מודל חדש לעסק תרבותי חברתי.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשואה לחיים טל, במאי סרטים, מפיק ועיתונאי המתמחה בסרטים העוסקים במתח בין צבא לחברה. ביים, בין היתר, בשנת 2007 את הסרט התיעודי "עוברים כל גבול", העוסק במסעה של קבוצת התיאטרון "נא לגעת" לצפון אמריקה.[6]
אם לבן ולשתי בנות.
מתגוררת בשכונת עין כרם בירושלים.
פרסים ותוארי כבוד שקיבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יזמית חברתית של שנת 2014 – "קרן שוואב" והפורום הכלכלי העולמי (WEF)
- אחת מ-"50 המחדשים החברתיים המוכשרים ביותר" ביום האחריות החברתית התאגידית (CSR) העולמי במומבאי, הודו, 2015
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב – "מתוך הכרה בתרומתה הניכרת כמחזאית, במאית ומחדשת בתחום התיאטרון והאמנויות"[7]
- תואר עמית כבוד במכללת רופין[8]
- אות החסד של ווילי טראמפ
- תעודת מצוינות מאת הפרלמנט של בוסטון ל "אור שומעים בזיג זג"
- מדליית השוויון על "אור שומעים בזיג זג"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדינה טל: מה ניתן ללמוד מהתיאטרון של חרשים-עוורים (הרצאת טד באנגלית), סרטון באתר יוטיוב, 2014- נרי ליבנה, באפילה ובדממה, באתר הארץ, 27 ביוני 2001
- אייל מלובן, "לא על הלחם לבדו": תיאטרון בלי מוגבלויות, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נא לגעת
- ^ אייל מלובן, "לא על הלחם לבדו": תיאטרון בלי מוגבלויות, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
- ^ מערכת הפורטל, תן סימן: סדנה להכרת שפת הסימנים, באתר פורטל יפו
- ^ עליס בליטנטל, נסיך תרנגול, באתר מחלקה ראשונה, 5 דצמבר 2010
- ^ מופע "לונה פארק", באתר הבמה
- ^ קולנוע תיעודי: עוברים כל גבול, באתר הבמה
- ^ שני גורקביץ', אוניברסיטת ת"א תעניק תואר ד"ר של כבוד לבמאית עדינה טל, באתר וואלה!, 27 בפברואר 2011
- ^ מערכת הפורטל, תואר עמית כבוד ל"נא לגעת". המרכז האקדמי רופין יעניק תואר עמית כבוד לתיאטרון "נא לגעת" ולמייסדת עדינה טל, באתר פורטל יפו, 2 דצמבר 2013