עדה גלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדה גלר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במאי 1888
טלומאץ'
פטירה 30 במרץ 1949 (בגיל 60)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת מורה, ומנהלת, רואת חשבון, פעילה למען זכויות נשים
ידועה בשל רואת החשבון הראשונה בארץ ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדה גלר (4 במאי 188830 במרץ 1949) הייתה פעילה ציונית, מורה ומנהלת בית ספר ורואת החשבון הראשונה בארץ ישראל המנדטורית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלר נולדה בעיירה טלומאץ' (כיום באוקראינה). אף על פי שלמדה בבית ספר פולני, למדה את השפה העברית ובהמשך אף לימדה עברית לילדות ולנערות. ב-1911 עלתה לארץ ישראל ושימשה כמורה וכמנהלת בית הספר למלאכת יד בירושלים.[1] לאחר שנסגר בית הספר בשנת 1922, יצאה גלר לארצות הברית, שם עברה השתלמויות והכשרות בראיית חשבון ובמסחר. בשנת 1927 חזרה לארץ ישראל, ולאחר משא ומתן עיקש עם רשויות המנדט הבריטי, הצליחה לקבל רישיון עבודה כרואת חשבון. היא הייתה האישה הראשונה בישראל בתחום זה, ולמשך שנים רבות גם היחידה. גלר הייתה חברה בהנהלת בנק שלמה המלך ואף שימשה כמזכיר המרכז.[2]

פעילותה הפמיניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעבודתה כמורה, מנהלת ורואת חשבון, גלר גם הייתה פעילה למען קידום זכויות הנשים ומעמדן. בית הספר למלאכת יד אותו ניהלה נועד לספק אפשרויות לימוד וקידום מקצועיים לנערות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, והוא נתמך על ידי הארגון "ברית נשים יהודיות לתרבות" שבראשו עמדה שרה טהון. לאחר שקבלה את רישיון העבודה שלה, הצטרפה גלר לאיגוד נשים אקדמאיות, והייתה פעילה בהתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל.[3] בשנת 1935 עמדה בראש משלחת מטעם ההתאחדות לאיסטנבול, שם נערך קונגרס בינלאומי מטעם ברית נשים עולמית לשווי זכויות.[4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחוב עדה גלר בירושלים[5]
  • רחוב עדה גלר בבאר שבע[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך 5, עמ' 2125
  • איל כתבן, "נשים בטוגה של גבר: נתיב השתלבותן של נשים בפרופסיה המשפטית בארץ ישראל ובמדינת ישראל", בתוך: עיונים בתקומת ישראל (סדרת נושא): מגדר בישראל, עמ' 263–305.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]