עבירות מחשב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עבירת מחשב היא עבירה פלילית המבוצעת באמצעות מחשב או כלפי מחשב. עבירות המחשב מהוות תת-תחום במשפט פלילי. במשפט הישראלי עבירות המחשב מנויות בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. הענישה שנפסקת בעבירות מחשב היא בדרך כלל מחמירה בשל קלות הביצוע, האנונימיות ממנה נהנה העבריין ופוטנציאל הנזק.[1] בין יתר עבירות המחשב ניתן למנות עבירות פדופיליה, הלבנת הון, הימורים, מרמה, כופר, סחיטה באיומים וכדומה.[2]

חוק המחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק המחשבים נחקק בשנת 1995 ומונה חמש עבירות מחשב עיקריות והעונשים הקבועים בצידן. על חוק המחשבים חתומים ראש הממשלה דאז יצחק רבין, שר המשפטים דוד ליבאי, נשיא המדינה עזר ויצמן ויושב ראש הכנסת שבח וייס. חוק המחשבים קובע שעבירת מחשב עשויה להוות אף עילה לתביעת נזיקין על פי פקודת הנזיקין, כך שניתן להגיש תביעה כספית כנגד העובר על הוראות החוק, לצד ביצוע פעולות אכיפה פליליות כלפיו.

שיבוש או הפרעה למחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 2 לחוק המחשבים קובע עבירה נפוצה ורחבה שעניינה שיבוש או הפרעה למחשב. עבירה זו היא עבירה מסוג עוון והעונש בצידה הוא 3 שנות מאסר. סעיף 2(א) לחוק עוסק בשיבוש או הפרעה לפעולתו התקינה של מחשב וסעיף 2(ב) עוסק בפגיעה בחומר המצוי על המחשב. על פי הוראות הסעיף, המוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו או המשבש חומר מחשב בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו - דינו מאסר 3 שנים. בחירת המחוקק במונח "בכל דרך אחרת" מעמידה את סעיף 2 כמעין "סעיף סל" החל על מרבית עבירות המחשב ויכול להכיל את רובן כך שכל פעולה שיבצע אדם כלפי מחשב ויגרום לשיבוש החומר המצוי בו - תהווה עבירה פלילית לפי חוק זה.

מידע כוזב או פלט כוזב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 3 לחוק קובע עבירה של עשיית מידע או פלט כוזב. עבירה זו היא מסוג פשע שהעונש בצידה הוא 5 שנות מאסר. על פי סעיף 3(א)(1) לחוק, העברה או אחסון של מידע כוזב מהווה עבירה פלילית. אם לא די בכך, עשיית פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתו תהיה מידע או פלט כוזבים, מהווה עבירה פלילית אף היא. על פי סעיף 3(א)(2) לחוק, כתיבת תוכנה, העברתה לאחר או אחסנתה על מחשב כדי ששימוש בתוכנה יוביל לפלט או מידע כוזבים, מהווה עבירה פלילית. החוק מגדיר "מידע כוזב" או "פלט כוזב" ככל מידע או פלט שיש בו כדי להטעות. גם ניסוח זה רחב מאוד ומותיר לבתי המשפט מרווח רחב לשיקול דעת.

חדירה לחומר מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 4 לחוק קובע עבירה של חדירה לחומר מחשב. עבירה זו היא עבירה מסוג עוון והעונש בצידה הוא 3 שנות מאסר. על פי הוראות הסעיף, "חדירה לחומר מחשב" תתבצע באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או עצם הפעלת מחשב - שלא כדין. מדובר באחת מעבירות המחשב הנפוצות, שאף היא מנוסחת בכלליות רבה ויכולה לכלול פעולות רבות כגון כניסה לאתר אינטרנט באמצעות שם משתמש וסיסמה של אדם אחר, כניסה למאגר נתונים ללא אישורו של בעל המאגר ואף כניסה למחשבו האישי של אדם מבלי שהחודר קיבל אישור לכך. סעיף זה יכול להתבצע תוך הפעלת ידע טכנולוגי רב (למשל באמצעות פריצה למחשב מרחוק) ואף באמצעים פרמיטיביים כגון הדלקת מחשב וכניסה אליו ללא הסכמת הבעלים או שליפת מידע מתוך מחשב באמצעות התקן USB.

חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 5 לחוק קובע עבירת המשך לעבירה בסעיף 4, והיא חדירה לחומר מחשב על מנת לעבור עבירה אחרת, עבירת פשע שהעונש בצידה הוא 5 שנות מאסר. בשונה מעבירת "חדירה לחומר מחשב" קלאסית, העבירה בסעיף 5 מציבה רף חומרה גבוה יותר לעבריין החודר לחומר מחשב במטרה לעבור עבירה אחרת, למשל:

עבירה זו מצביעה על מידת תחכום גבוהה יותר מעבירה החדירה הרגילה ועל תעוזה רבה יותר, שכן עבריין המחשב משתמש במחשב או מבצע עבירה כלפי מחשב וזאת במסגרת מזימה פלילית רחבה יותר לביצוע עבירות פליליות נוספות.

פעולה אסורה בתוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 6 לחוק קובע עבירה של פעולות אסורות בתוכנה. עבירה זו היא עבירת עוון והעונש בצידה הוא 3 שנות מאסר. על פי הוראות הסעיף, עריכת תוכנה המסוגלת לבצע פעולה מן הפעולות אלו מהווה עבירה פלילית:

  • שיבוש פעולתו התקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו.
  • מחיקת חומר מחשב, גרימה לשינוי בו, שיבושו בכל דרך אחרת או הפרעה לשימוש בו.
  • פעולות שתוצאתן מידע כוזב או פלט כוזב.
  • חדירה לחומר מחשב.
  • האזנת סתר.
  • פגיעה בפרטיות.

סעיף זה נוגע באוטומציה של עבירות המחשב ואוסר על יצירת תוכנה, מכל סוג שהוא, שביכלותה לבצע פעולה אסורה מהפעולות המנויות בחוק המחשבים. חשוב לשים דגש למונח "תוכנה המסוגלת" - עבירה זו ניתנת לביצוע גם מבלי שבוצעה פעולה אקטיבית כלפי מחשב ודי ביצירת תוכנה שביכולתה, באופן פוטנציאלי, לבצע עבירה לפי חוק המחשבים על מנת לבסס את העבירה המדוברת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עו"ד נעמי אסיא ועו"ד רחל אלקלעי, עבירות מחשב בעשור החולף, שערי משפט, 2006
  • דויטש מ', "חקיקת מחשבים בישראל", עיוני משפט כב תשנ"ט, עמ' 427.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רע"פ 02/5147 טננבאום נ' מ"י, תק-על 2238 (2002)
  2. ^ סגן-ניצב מאיר זוהר, ראש מפלג עבירות מחשב, "חקירות עבירות מחשב", אתר משטרת ישראל, 23.6.2003.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.