עבד א-רחמן השני

עבד א-רחמן השני
לידה	792; טולדו, ספרד
פטירה	22 בספטמבר 852 (בגיל 60 בערך); קורדובה, ספרד
שושלת בית אומיה בקורדובה
אב	אל-חקאם הראשון
צאצאים	Muhammad I of Córdoba
	822–852; (כ־30 שנה)
	→ אל-חקאם הראשון Muhammad I of Córdoba ←

עבד א-רחמן השני (בערבית: عبد الرحمن الثاني, ידוע גם בכינוי عبد الرحمن الأوسط; 792–852) היה האמיר האומיי הרביעי של קורדובה באל-אנדלוס משנת 822 ועד מותו.^[1] עבד א-רחמן היה לוחם נמרץ ויעיל ושימש כפטרון לאמנויות והשכלה.^[2] בתקופתו החל תור הזהב של ספרד המוסלמית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד א-רחמן נולד ב-792 בטולדו, בנו של האמיר אל-חַכְּם הראשון. בצעירותו השתתף ב"טבח התעלה", בו נטבחו 72 אצילים ומאות מלווים במהלך משתה, בפקודת האמיר אל-חכּם.

הוא ירש את אביו כאמיר קורדובה בשנת 822 ובמשך 20 השנים הבאות נלחם כמעט ברצף באלפונסו השני, מלך אסטוריאס, שאת התקדמותו דרומה הצליח לעצור. בשנת 825, הקים עיר חדשה, מורסיה, אותה יישב בנאמניו הערבים כדי להבטיח יציבות. בשנת 835, התמודד עם מרד בעיר מרידה ובנה בה מבצר גדול. ב-837 דיכא מרד של נוצרים ויהודים בטולדו באמצעים דומים.^[3] הוא הוציא צו לפיו נאסר על הנוצרים לחפש מות קדושים, וערך סינוד נוצרי לאסור מות קדושים.

בשנת 839 או 840 שלח עבד א-רחמן משלחת לקונסטנטינופול בהובלת המשורר והדיפלומט יחיא אל-ע'זאל (אנ') במטרה לכרות ברית עם הביזנטים נגד העבאסים.

בשנת 844, עבד א-רחמן הדף מתקפה של ויקינגים שירדו מהאוניות בקדיס, כבשו את סביליה (למעט המצודה שלה) ותקפו את קורדובה עצמה. לאחר מכן הוא בנה צי וארסנל ימי בסביליה כדי להדוף פשיטות עתידיות. ייתכן שהוא שלח את אל-ע'זאל לשגרירות שנייה לוויקינגים באירלנד לאחר מכן.

הוא נענה לבקשותיו של גיום מספטמניה לסיוע במאבקו נגד קרל הקירח שתבע אדמות שחשב גיום כשלו. ^[4]

עבד א-רחמן היה מפורסם בזכות תוכנית הבנייה הציבורית שלו בקורדובה, ביניהן הרחבת המסגד הגדול של קורדובה.^[1] הוא היה מעורב גם בהוצאתם להורג של "אנוסי קורדובה", והיה פטרונו של המלחין הדגול זיריאב.

מת בקורדובה בשנת 852. את מקומו ירש בנו, האמיר מוחמד הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא עבד א-רחמן השני בוויקישיתוף

עבד א-רחמן השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² "'Abd ar-Rahman II". Encyclopædia Britannica. Vol. I: A-Ak - Bayes (15th ed.). Chicago, IL: Encyclopædia Britannica, Inc. 2010. pp. 17. ISBN 978-1-59339-837-8.
^ Thorne, John (1984). Chambers biographical dictionary. Edinburgh: Chambers. ISBN 0-550-18022-2.
^ The Inheritance of Rome, Chris Wickham, Penguin Books Ltd. 2009, מסת"ב 978-0-670-02098-0. p. 341.
^ El-Hajji, Abderrahman. ""Andalusian Diplomatic Relations with the Franks during the Umayyad period"". Islamic Studies. 6: 27–28.

[EB-1] ¹ ² "'Abd ar-Rahman II". Encyclopædia Britannica. Vol. I: A-Ak - Bayes (15th ed.). Chicago, IL: Encyclopædia Britannica, Inc. 2010. pp. 17. ISBN 978-1-59339-837-8.

[2] Thorne, John (1984). Chambers biographical dictionary. Edinburgh: Chambers. ISBN 0-550-18022-2.

[3] The Inheritance of Rome, Chris Wickham, Penguin Books Ltd. 2009, מסת"ב 978-0-670-02098-0. p. 341.

[4] El-Hajji, Abderrahman. ""Andalusian Diplomatic Relations with the Franks during the Umayyad period"". Islamic Studies. 6: 27–28.

[1]

[2]

[3]

[4]