סתרי שחור-גרון

סתרי שחור-גרון
	סתרי שחור-גרון
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	סתריים
סוג:	סתרי
מין:	סתרי שחור-גרון
שם מדעי
	Prunella atrogularis; ‏ברנדט, 1844
תחום תפוצה
	תחום התפוצה של סתרי שחור-גרון מקייץ יציב חורף

סִתְרִי שְׁחֹר-גָּרוֹן (שם מדעי: Prunella atrogularis) הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסתריים.

בישראל מזדמן נדיר ביותר בחורף עם שתי תצפיות עד כה: הראשונה מאזור ירושלים ב-1982 והאחרונה הייתה בפרט שחרף בעמק האלה (נתיב הל"ה) בנובמבר 2010.^[2]

טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסוג Prunella הוא מגרמנית Braunelle, "חום" עם צורת הקטנה. שם המין הספציפי atrogularis מלטינית, ומשמעותו שחור-גרון; ater - שחור ו-gular - גרון.

קיימים שני תת-מינים מוכרים:^[2]

P. a. Atrogularis - דוגר בצפון ומרכז הרי אורל שבצפון מערב רוסיה. חורף במזרח איראן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, דרומה לאפגניסטן ודרום מערב תת-היבשת ההודית.
P. a. Huttoni - דוגר במרכז אסיה, מהרי האלטאי ודרומה לרכס טיין שאן והרי פמיר. בחורף נע דרומה לדרום מערב אסיה. השם Huttoni - ע"ש הסרן הבריטי T. Hutton ששירת באפגניסטן.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין אינו נחשב לנודד ארוך טווח וברוב המקרים התנועה בין העונות היא אנכית - מאתרי הקינון הגבוהים בקיץ לאזורים עוינים פחות בחורף. נוהג לחרוף בבתות או בשטחים מעובדים. מזדמן נדיר למערב אירופה.

סתרי שחור-גרון בונה קן מסודר נמוך בסבך של עצי אשוחית, ומטיל 3–5 ביצים כחולות ללא כתמים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלו דומה לזה של סתרי מצוי, אורכו כ-13.5–14 ס"מ, ומשקלו כ-19 גרם. יש לו גב חום כהה ומפוספס, הדומה במקצת לזה של דרור הבית, אבל למבוגרים יש כיפה, כתם פנים וגרון שחרים, ופס-גבה לבן. החזה כתום, והבטן לבנה עם פסים כתומים. כמו סתריים אחרים, למין זה יש מקור מחודד של אוכלי חרקים.

הזוויגים דומים, אך לצעירים ובוגרים בלבוש חורף יש פחות ניגודיות. בפרט, הגרון הכהה עשוי להיעדר כמעט לגמרי אצל ציפורים צעירות, אז הוא עלול לבלבל עם סתרי ממושקף.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין נוהג לבלות את עיקר זמנו בשיחור מזון על הקרקע, כאשר המזון המועדף עליו הוא דרגות צעירות של חרקים בעודם רכים. בחורף, כאשר מלאי החרקים מצטמק, התפריט מתרחב גם לפירות וזרעים.