סרגיי איגנאטייב
 | |||||||
| לידה |
10 בינואר 1948 (בן 76) סנקט פטרבורג, ברה"מ  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
רוסיה | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
סרגיי מיכאילוביץ' איגנאטייב (נולד ב-10 בינואר 1948, לנינגרד) הוא מדינאי רוסי, נגיד הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית בשנים 2002—2013.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרגיי נולד ב-10 בינואר 1948 בעיר לנינגרד. בשנת 1967 סיים את לימודיו במכללה להנדסת חשמל בעיר.
בשנים 1967—1969 שירת בצבא ברית המועצות. בשנים 1969—1970 עבד בחברת הידרואלקטרומונטאז' (בעיר לנינגרד). הוא בוגר הפקולטה לכלכלה מאוניברסיטת מוסקבה (1975). בשנים 1978—1988 שימש כעוזר הוראה במכון הסחר הסובייטי בלנינגרד. בשנים 1988—1991 שימש כמרצה בכיר במכון לכלכלה על שם ווזנסנסקי (כיום האוניברסיטה הכלכלית).
בשנים 1991—1992 היה סגן שר הכלכלה והאוצר של רוסיה והיה חבר בצוות העבודה של ראש הממשלה, יגור גאידר. בשנת 1992 מונה לסגן שר האוצר ובמשך שנה שימש גם כסגן נגיד הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית. בשנים 1993—1996 היה סגן שר הכלכלה ולאחר מכן שימש כעוזר נשיא רוסיה לענייני כלכלה.
בשנים 1997—2002 מונה לסגן שר האוצר של רוסיה וב-20 במרץ 2002 מונה לנגיד בנק רוסיה וליו"ר הוועד המפקח על סברבנק. ב-16 בנובמבר 2005 מונה לקדנציה שנייה כנגיד הבנק. ב-24 ביוני 2009 אושר לקדנציה שלישית (לראשונה בתולדות רוסיה המודרנית). בתקופתו רוסיה ידעה שגשוג כלכלי משמעותי.
ב-24 ביוני 2013 עזב את תפקידו כנגיד בנק רוסיה ובמקומו מונתה אלווירה נביאולינה. בסוף יוני 2013 הוא מונה ליועץ לנגידת בנק רוסיה. באוקטובר אותה שנה הוא הפך גם לחבר בוועד המנהל של בנק רוסיה. באוגוסט 2016 הצטרף למועצת הפיקוח של חברת ביטוח המשנה הלאומית (RNPK)[1].
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2016 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש VTB, אנדריי קוסטין, מתחו ביקורת על הנהגת בנק רוסיה בפיקודו של איגנאטייב. פוטין ציין כי יש צורך להוציא במהירות בנקים לא יעילים מהשוק, להיפטר ממגזר הבנקאות ממוסדות פיננסיים לא אמינים ולא יעילים. קוסטין ציין כי בנק רוסיה יצר מערכת ערבות פיקדונות ברוסיה, המאפשרת כמעט לכל ארגוני האשראי לפנות אליה, מה שהתברר כטעות, מכיוון שבנקים לעיתים קרובות מזייפים את הצהרות המס שלהם[2].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Гальперин В. М., Игнатьев С. М., Моргунов В. И. Микроэкономика. В 2 томах. — СПб.: Институт «Экономическая школа», 2004.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נגידי הבנקים המרכזיים של רוסיה וברית המועצות | ||
|---|---|---|
| מנהלי הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית, 1860—1917 | שטיגליץ • למאנסקי • צימסן • ז'וקובסקי • פלסקה • טימאשב • קונשין • שיפוב |  |
| הקומיסרים הראשיים של הבנק העממי של רוסיה הסובייטית, 1917—1920 | פסטקובסקי • אובולנסקי • פיאטקוב • ספונדה (ממלא מקום) • פופוב • פיאטקוב • גאנצקי (ממלא מקום) | |
| יושבי ראש דירקטוריון גוסבנק, 1921—1991 | אהרון שיינמן • ניקולאי טומאנוב (ממלא מקום) • שיינמן • פיאטקוב • קלמנוביץ' • מריאסין •קרוגליקוב • גריצ'מאנוב • בולגנין • סוקולוב • בולגנין • גולב • פופוב • בולגנין • קורובושקין • פוסקונוב • סוויישניקוב • אלחימוב • דמנצב • גארטובסקי • גראשצ'נקו • זוורב (ממלא מקום) | |
| נגידי בנק רוסיה | מאטיוחין • גראשצ'נקו • פראמונובה (ממלאת מקום) • חאנדרוייב (ממלא מקום) • דובינין • גראשצ'נקו • איגנאטייב • נביאולינה | |