סקיילאב 2
 | |||
 | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| כן שיגור |
מתחם שיגור 39B במרכז החלל קנדי  | ||
| שיגור |
25 במאי 1973 | ||
| נחיתה |
22 ביוני 1973 | ||
| נתוני חללית | |||
| משגר |
סטורן IB | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות |
404 | ||
| אפהליון |
438 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
428 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
93.2 דק' | ||
| נטיית מסלול |
50 מעלה | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
צ'ארלס קונראד הבן, פול וייץ, ג'וזף קרווין | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
06655 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1973-032A | ||
  | |||
סקיילאב 2 (באנגלית Skylab 2) הייתה המשימה המאוישת הראשונה של סקיילאב (תחנת החלל האמריקאית הראשונה). המשימה שוגרה בעזרת סטורן IB ב-25 במאי 1973 בחללית אפולו CSM ונשאה צוות של שלושה אנשים לתחנה.
במשימה סקיילאב 2 נקבע שיא של 28 ימים עבור שהיית אנשים בחלל. הצוות שלה היה הצוות הראשון שאכלס תחנת חלל וחזר בשלום לכדור הארץ.
צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפקד: צ'ארלס קונראד
- טייס מדען: ג'וזף קרווין
- טייס: פול וייץ
צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפקד: ראסל שוויקארט
- טייס מדען: סטורי מאסגרייב
- טייס: ברוס מקנדלס השני
עיקר המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת החלל סקיילאב ספגה נזק משמעותי בשיגור שלה ב-14 במאי. המגן שלה ואחד מפאנל סולארי נפגעו במהלך ההמראה. ללא המגן שהיה אמור לספק הגנה תרמית, סקיילאב "התבשלה" בשמש והטמפרטורות הגבוהות שחררו חומרים רעילים לתוך האטמוספירה של התחנה. הצוות הראשון היה אמור להיות משוגר ב-15 במאי, אך במקום זאת היה עליו לתרגל קודם לכן את טכניקות התיקון כפי שהן פותחו על ידי המהנדסים. בקרי הקרקע טיהרו את האטמוספירה בחנקן טהור ארבע פעמים לפני החלפתו בתערובת חנקן/חמצן חדשה . משרד הסיור הלאומי ניצל לוויין מדגם KH-8 Gambit 3 לקבלת צילומים מפורטים של תחנת החלל.
השיגור בוצע ב-25 במאי בעזרת משגר לוויינים וחלליות סטורן IB. לאחר התקרבות לתחנת החלל קונראד ביצע פעילות חוץ רכבית ובעזרת זרוע ניסה לשחרר פאנל סולארי אך ללא הצלחה. חיבור לתחנת החלל הצליח רק לאחר מספר ניסיונות שנכשלו. לאחר כניסה לתחנת החלל הצוות הצליח לשקם את מגן חום וטמפרטורה בתוך תחנת החלל ירדה לרמה סבירה.
כעבור שבועיים קונראד וקרווין ביצעו פעילות חוץ רכבית נוספת שערכה 3.5 שעות. במהלך פעילות הותקן במקום פאנל סולארי וזה איפשר לספק לפעילות תחנת החלל את החשמל הדרוש. ב-19 ביוני קונראד ופול וייץ ביצוע פעילות שלישית שנמשכה 1.5 שעות.
במהלך שהות בתחנת החלל אסטרונאוטים ביצעו מספר רב של ניסויים בעיקר בתחום הרפואה.
ב-22 ביוני בוצע נחיתה מוצלחת באוקיינוס השקט.
קפסולת נחיתה מוצבת כיום במוזיאון התעופה הימית בפלורידה.
