סקאוגום

סקאוגום
מידע כללי
סוג	אזור גאוגרפי, חווה חקלאית, בניין
מיקום	אסקר
מדינה	נורווגיה
בעלים	הוקון, נסיך נורווגיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1932
תאריך פתיחה רשמי	1932
אדריכל	ארנשטיין ארנברג
סגנון אדריכלי	פונקציונליזם
קואורדינטות	59°51′15″N 10°26′35″E / 59.854094444444°N 10.443041666667°E

סקאוגום היא אחוזה ומקום מגוריהם הרשמי של יורש העצר האקון ואשתו נסיכת הכתר מטה מאריט. האחוזה ממוקמת בעיר אסקר מדרום-מערב לאוסלו, למרגלות הר סקואוגומסאסן (אנ').^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחוזה הייתה במקור רכוש הכנסייה בתקופת ימי הביניים, ועברה מספר בעלים עד 1909, אז קנה אותה פריץ ודל ירלסברג. כאשר נסיך הכתר אולף ונסיכת הכתר מרתה נישאו בשנת 1929, ודל-ירלסברג מכר אותה לבני הזוג. בשנת 1937 נולד בנם יורש העצר הנסיך האראלד באחוזה.

המבנה בסגנון בקתה שווצרית עוצב על ידי הרמן באקר והושלם בשנת 1891, נשרף בשנת 1930.^[2] האדריכל הנורווגי ארנשטיין ארנברג הוזמן לתכנן מבנה חדש, כולו על יסודות הבניין הישן. הבניין החדש נבנה מאבן כדי להימנע משריפות עתידיות.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכיבוש הנאצי של נורווגיה, גנרל האס-אס וילהלם רדיס התגורר בסקאוגום תקופה קצרה ואילו יוזף טרבובן, שהיה הרייכסקומיסר של נציבות הרייך נורווגיה (אנ') מאוחר יותר הפך את האחוזה למעונו הרשמי ביוני 1940. זמן קצר לאחר מותו של היטלר, טרבובן הודח מתפקידו על ידי קרל דניץ והתאבד בבונקר האחוזה ב-8 במאי 1945 כשפוצץ עצמו עם חמישים קילוגרמים של חומר נפץ.^[3]

מקום מגוריו של היורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 נתן המלך אולף החמישי את האחוזה כמתנת חתונה לבנו, נסיך הכתר הארלד (לימים המלך הרלד החמישי) ואשתו נסיכת הכתר סוניה, בעוד המלך עצמו עבר לארמון המלכותי באוסלו. המלך נתן את האחוזה במתנה לבנו יורש העצר האקון ולנסיכת הכתר מטה-מאריט לרגל חתונתם.

שלא כמו הארמון המלכותי באוסלו, סקאוגום נמצא בבעלות פרטית של משפחת המלוכה ולכן אינו פתוח לציבור. כמו כל מעונות המלוכה בנורווגיה, האחוזה מוגנת על ידי השומרים המלכותיים.