ספר מתיבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר מתיבות הוא חיבור הלכתי מסוף תקופת הגאונים. דרכו להביא במקביל סוגיות מתלמוד בבלי, ולאחר מכן את אותה סוגיא מתלמוד ירושלמי. החיבור עצמו לא הגיע לידינו, אבל בספר העיטור מביא בשמו קטעים רבים. גם הרי"ף השתמש רבות בחיבור זה, והרבה מדברי הירושלמי באו לידי הרי"ף דרך ספר מתיבות. כמו כן, נמצאו בגניזת קהיר מספר שרידים מהספר.

זמן ומקום חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן החיבור הוא ככל הנראה בסוף המאה העשירית לערך. לגבי מקום החיבור, לדעת אביגדור אפטוביצר המחבר היה תלמיד ישיבת סורא ולאחר מכן חי בקירואן, אך לדעת ב. מ. לוין אין הכרח לומר שעזב את בבל.

יחס ספר חפץ לספר מתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש דמיון רב בין קטעים רבים מספר חפץ לספר מתיבות, ולכן סבר אפטוביצר כי ספר חפץ וספר מתיבות הם אותו ספר. לדעת רוב החוקרים מקורם של הספרים הוא אחד אך במהלך השנים נוצרו מהמקור הזה שני הספרים - ספר מתיבות היה מצוי בצפון אפריקה ובפרובנס , וספר חפץ היה מצוי בארצות אשכנז.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב. מ. לוין, המתיבות והרי"ף (אלפאסי), בתוך: אלמה, מאסף האגודה למדעי היהדות בירושלים, ירושלים תרצ"ו, עמ' 113-115
  • שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשט"ו, עמ' רג-רי
  • שמחה עמנואל, מגנזי אירופה א', הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשע"ה, עמ' 210-217

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]