ספר המאורות
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
מאיר בן שמעון המעילי  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
ספרות הלכתית |
  | |
ספר המאורות הוא ספר הלכתי על סדר התלמוד, הכתוב בסגנון המזכיר את סגנון ספרות חידושי חכמי ספרד, כגון רשב"א וריטב"א. הספר נכתב על ידי רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי מנרבונה, במאה ה-13. המסכתות שנדפסו כיום הן מסכתות: ברכות, פסחים, שבת, מגילה, מועד קטן וחולין[1].
תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר המאורות, מסודר לפי סדר התלמוד. דרכו להשמיט את שמות חכמי התלמוד, אולם הכלל הוא, שכאשר הוא מצטט מאמר תלמודי, משמע שהוא פוסק אותו להלכה. בספר מובאות גם שיטותיהם של ראשונים שונים, וספר המאורות מזכירם בשמותם[1].
ספר המאורות משמש כמין המשך של הדיונים המופיעים ב'ספר ההשלמה', ופיתוח נושאים שנידונו בו. מחבר ספר ההשלמה, היה רבי משולם, אשר היה דודו של רבי מאיר[1] ורבו המובהק. בספר מופיעים פעמים רבות דברים שנאמרו או נכתבו בשם ספר ההשלמה, וכן מובאים גם הנהגות או מעשים של רבי משולם[2]. אולם, מכיוון שספר ההשלמה, מבוסס על ספרו של הרי"ף, ואילו ספר המאורות מבוסס על התלמוד, ישנם קטעים שלמים, שאינם קיימים בהשלמה. מכל מקום, גם ספר המאורות, איננו עוסק בסוגיות הלכתיות שאינן נוהגות בזמן הזה, שאין להם השלכה מעשית[1].
הספר ממוקד במורשת ההלכתית, פרשנית ומנהגית של פרובנס בכלל ושל העיר נרבונה בפרט. דבר זה מאפיין את ספרי פרובנס באותה תקופה. לרוב הנטייה הפרשנית והפסיקתית נוטה לכיוון בעלי התוספות, ובעיקר כרבינו תם. אולם, בספר הוא מרבה גם לעסוק בספרי הרי"ף, הרמב"ם ושאר גדולי ספרד. בספר ניכרת גם השפעתו של רבי זרחיה, בעל ספר המאור, שהיה חברו הקרוב של אביו של רבי מאיר, אולם גם עליו, הוא לעיתים חולק. הראב"ד, מוזכר רק לעיתים רחוקות, דבר המאפיין, את אסכולת פרובנס במאה ה-13[1].
הדפסתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר המאורות הודפס לראשונה בשנת תשכ"ד, על ידי משה יהודה הכהן בלוי, מכתב יד יחיד הידוע שקיים בעולם[2], ושנכתב בחיי המחבר, על מסכתות ברכות, פסחים, שבת, מועד קטן וחולין. בנוסף, נמצאו שם גם קובץ 'הלכות קטנות'. על כתב היד, נמצאו הערות בכתב ידו של רבי מאיר[1].
ידוע כי כתב גם על מסכתות אחרות, כגון מסכת גיטין, נדרים, כתובות וכדומה, מכך שקיימות מבואות מספרים אלו, במקומות שונים, כגון שיטה מקובצת[1].