סף דפיברילציה
סף הדפיברילציה (באנגלית: Defibrillation threshold) הוא מונח המתאר את כמות האנרגיה המינימלית הדרושה להחזרת קצב תקין ללב שנמצא בהפרעת קצב.
דוגמה לסף הדפיברילציה יכולה להיות כמות האנרגיה בג'ול הנדרשת כדי להפסיק פרפור עליות ולחזור למקצב סינוס תקין.
סף הדפיברילציה ניתן להערכה בלבד (מכיוון שהדפיברילציה עצמה יכולה להתבצע רק פעם אחת) ומשתנה בהתאם להפרעת הקצב.
דירוג סף הדפיברילציה הנדרש לפי הפרעת הקצב מהסף הנמוך לגבוה:
תרופות מסוימות, במיוחד סוטלול, נוטות להאריך להוריד את הסף הזה, בעוד שאחרות כגון אמיודארון עשויות להעלות אותו[1].
בדיקת סף הדפיברילציה היא חלק אינטגרלי מקוצב לב מושתל או פנימי, הבדיקה מכונה לעיתים DFT
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Stefan H Hohnloser, Paul Dorian, Robin Roberts, Michael Gent, Carsten W Israel, Eric Fain, Jean Champagne, Stuart J Connolly, Effect of amiodarone and sotalol on ventricular defibrillation threshold: the optimal pharmacological therapy in cardioverter defibrillator patients (OPTIC) trial, Circulation, 2006
