סעיף 809 של הקוד האזרחי הקוריאני
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
סעיף 809 של הקוד האזרחי הקוריאני (בקוריאנית : 민법 제809조) היה קודיפיקציה של חוק מסורתי האוסר על נישואים בין גברים ונשים שיש להם אותו שם משפחה הנובע מהשתייכות לאותו שבט ולאותו בית אב, כלומר הם צאצאים של אב קדמון משותף (חברים באילן יוחסין משותף מצד האב). ב-16 ביולי 1997, בית המשפט החוקתי של קוריאה קבע שסעיף זה אינו חוקתי. האספה הלאומית של דרום קוריאה העבירה תיקון לסעיף במרץ 2002, שנכנס לתוקף ב-31 במרץ 2005, ואסרה נישואים רק בין גברים ונשים הקשורים בקשר הדוק.
כללים המגבילים נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקוריאה, כמו שאר העולם[דרושה הבהרה], ילד יורש את שם המשפחה של אביו. באופן מסורתי, גברים ונשים בעלי אותם שמות משפחה ו"בתי אבות", כשבט, הנקראים דונגסונג דונגבון ( Hangul : 동성동본, Hanja : 同姓同本), אינם מורשים להינשא.
החוק, הנקרא הונאינבופ (האנגול: 혼인법, Hanja: 婚姻法), מגיע במקור מסין. הוא מתייחס[דרושה הבהרה] לפחות עד לשושלת ג'וסון המאוחרת בקוריאה. בהקשר של קונפוציאניזם, החוק היה מנגנון לשמירה על זהויות משפחתיות ולהבטחת שלמות המשפחה כמוסד סוציו-פוליטי.
כלל הנישואין קודם כסעיף 809 ב-1957. נכתב כך:
חוק סעיף 809 [איסור נישואין בין צדדים ששמם ובית אבותם משותפים] (1): אין להתיר נישואין בין קרובי דם, גם אם שם המשפחה ומקורו משותפים לצדדים.
אנשים אשר שם משפחה שלהם הוא קים (Hangul: 김, Hanja: 金), לדוגמה, ניתן לחלק בין 282 אבות קשר-דם שונים, שכל אחד מהם מזוהה עם בית אבות אחר. שני הענפים המאוכלסים ביותר של שבט קים הם Gimhae (עם 4 מיליון אנשים) ו- Gyeongju (1.5 מיליון אנשים). מכיוון ששתי ה"משפחות" של קים יורדות מבני אבות שונים, לדוגמה, ג'ימה קים וג'יונגג'ו קים יכולים להתחתן. אולם לפני החלטת בית המשפט החוקתי ב-1997, שני חברים מ-4 מיליון ג'ימה קים לא יכלו להתחתן, ללא קשר למרחק היחסים ביניהם.
בגלל גידול אוכלוסין, ניידות גדולה יותר והעיור הגובר בדרום קוריאה, הסיכוי לפגוש ולהתאהב במישהו ממוצא אבותיו היה הרבה יותר גדול. זאת הייתה בעיה במיוחד עבור שלוש ה"משפחות" הקוריאניות הגדולות ביותר שהם: ה-קים, ה-פארק וה-אי (לי).
למרות סעיף 809, גברים ונשים רבים החולקים את אותו "בית-אבות" בחרו לחיות יחד כבעל ואישה. איסור הנישואין הנפוץ של שם המשפחה הוסר באופן זמני על ידי הרשאות מיוחדות שלוש פעמים, כל אחד לתקופה של שנה אחת: ב-1977,1987, ו-1995. המקרה הראשון שקרה היה ב-1997 כאשר 4577 זוגות עם אותו שם זהה/אבות משותפים נישאו כדין. ב-1988 המספר גדל ל-12,443, ועד 1996 הגיע ל-27,807. יש המעריכים כי המספר האמיתי הוא גבוה בערך ל-200,000 זוגות, כמעט 2% מכלל הזוגות הנשואים בדרום קוריאה. הילדים שנולדו מנישואים כאלה היו, מבחינה חוקית, מחוץ לנישואים, כלומר ממזרים. הם לא היו זכאים לביטוח בריאות לאומי והופלו לרעה בענייני ירושה וזכויות קניין.
מרכז הסיוע המשפטי הקוריאני ליחסי משפחה הקים דו"ח מיוחד ומתקן ייעוץ לזוגות בכפוף לסעיף 809.
סעיף 809 זכה לביקורת רבה על ידי עורכי דין לענייני משפחה ואיגוד המשפטים הקוריאני בטענה שהוא פוגע בחופש הבחירה בנישואין, וכי הוא מחזק את הפטרנליזם המסורתי.
תיק חוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 במאי 1995 בית המשפט לענייני משפחה של סיאול הפנה תיק לבית המשפט לחוקה. במקרה הנדון, שמונה זוגות ביקשו מבית המשפט להעריך את החוקתיות של סעיף 809. הם טענו כי הקוד מפר את "הזכות לרדיפה אחר האושר" ואת "הזכות לחיי משפחה" המובטחות בסעיפים 10 ו-36, בהתאמה, ב"פרק 2: זכויות וחובות של אזרחים" של חוקת הרפובליקה של קוריאה.
שנתיים לאחר מכן, בית המשפט החוקתי פסק ברוב של 7 קולות נגד 2 כי סעיף 809 מבוטל למעשה. בית המשפט קבע כי סעיף 809 (1) אינו תואם את החוקה וכי אם האספה הלאומית לא תתקן אותו עד 31 בדצמבר 1998, הוא יבוטל מחוסר תחולה משפטית, החל מ-1 בינואר 1999. בית המשפט הצהיר כי עד שהאסיפה הלאומית תתקן את הסעיף, בתי משפט וסוכנויות ממשלתיות אחרות, לרבות ממשלות מקומיות, לא צריכות להחיל אותו.
בהתאם להכרזה זו, בית המשפט העליון של קוריאה הכריז על הליכי רישום משפחה חדשים לבקשות שהוגשו על ידי זוגות החולקים שם משפחה ובית אבות לפני התיקון. כמו כן, בוטלו חלקים מכללי בית המשפט העליון לעניין רישום שם משפחה שאסרו על רישום נישואין בין זוגות אלו (תקנה מס' 172) ואשר עניינו רישום בטעות (תקנה מס' 176).
דעת הרוב קבעה כי:
החוק נגד נישואים בין בני אותם צאצאים אגנאטיים פוגע בכבודם של בני האדם ובזכות לרדיפה אחר האושר כפי שמובטחת בחוקה וכן בזכות לנישואים חופשיים ולשוויון.
הרוב הדגיש את חופש הנישואין של הפרט וטען כי:
תפיסת הנישואין של הציבור השתנתה מנישואין שפרושם "איחוד בין משפחות" לנישואין שפרושם "איחוד בין אנשים (יחידים)", [התפישה החדשה] משקפת את הכבוד לרצונו החופשי של האדם.
היו שני שופטים אשר התנגדו. הדעה החולקת הראשונה הדגישה כי יש להכיר בנישואים בפומבי באמצעות נורמות חברתיות כמו מנהגים, מוסר ודת. הם דחו את חופש הפרט כחסר חשיבות יחסית והדגישו את רצף התרבות המסורתית שנקבע בסעיף 9 של החוקה.
תגובה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד המשפטים הציג בפני האספה הלאומית הצעת חוק רפורמה ב-13 בנובמבר 1998, כולל ביטול סעיף 809. לנוכח התנגדות עזה של קבוצות קונפוציאניות, סעיף 809 הוחרג מהצעת החוק על ידי ועדת המשנה לחוק של האספה הלאומית, למרות המועד האחרון שהטיל בית המשפט לחוקה ב-31 בדצמבר 1998.
ב-17 בדצמבר 1999, הודיעה ועדת המשנה כי:
לאור הרגישות הלאומית המעניקה חשיבות רבה לקו הדם, ביטול החוק האוסר על נישואים בין אנשים בעלי אותם שמות משפחה ואותם מושב אבות מוקדם מדי.
כאשר כהונתה של האספה הלאומית ה-15 הסתיימה במאי 2000, הצעת החוק הרפורמית הסתיימה אוטומטית. לאחר הבחירות באפריל 2004, משרד המשפטים הציג מחדש את הצעת החוק הרפורמית שלו. ב-2 במרץ 2005 העבירה האספה הלאומית את הצעת החוק לרפורמה בחוק המשפחה הקוריאני, שנכנסה לתוקף ב-31 במרץ של אותה שנה. בין התיקונים לדיני המשפחה הקוריאני כללו גרסה מתוקנת של סעיף 809:
אסור לאפשר נישואים בין צדדים שיחסיהם של קרוב משפחה ביניהם מתקיימים בדרגה השמינית (כולל קרובי הדם של הילד המאומץ אמיתי שנשמר לפני האימוץ האמיתי).
אין להתיר נישואים בין צדדים אם אחד מהם הוא או היא היה בן זוג או בת זוג של קרוב משפחה בדרגה השישית של מערכת היחסים, או אם אחד מהם הוא או היא היו קרובי הדם בדרגה השישית של מערכת היחסים של בן הזוג, או אם אחד מהם. הם או היו בני זוג של קרובי דם לפי זיקה בדרגה רביעית של מערכת היחסים של בן הזוג.
אין להתיר נישואים בין צדדים שיחסי קרוב משפחתם התקיימו בדרגה השישית של שושלת ההורים המאמצים ובתוך הדרגה הרביעית של זיקת ההורים המאמצים.
בהקשר של החוק הנ"ל, המונח תואר, הנקרא צ'ון (האנגול: 촌, Hanja: 寸) בקוריאנית, מתייחס למרחק הקרבה בין שני אנשים. אחים נחשבים כמופרדים על ידי שני צ'ונים, בעוד ילדים והורים מופרדים על ידי חון אחד. בהתאם לכך, מערכת יחסים בין בני דודים ראשונים יופרדו על ידי ארבעה צ'ונים, ובין דודנים בשישה צ'ונים.