סעדיה אזנקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי סעדיה אָזַנְקוֹט היה פילולוג, משורר, מתרגם ומזרחן מיהדות מרוקו. פעל במרקש שבמרוקו ובאמסטרדם שבהולנד, במחצית הראשונה של המאה ה-17.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרחן יוהאן היינריך הוטינגר, תלמידו של רבי סעדיה לספרות עברית

רבי סעדיה נולד לאביו רבי לוי בעיר מרקש שבמרוקו. בשלב מסוים בחייו הוא היגר להולנד והתיישב בעיר אמסטרדם. הוא היה למורו של המזרחן יוהאן היינריך הוטינגר (אנ') לספרות עברית. הוטינגר העיד כי על ידי מכתביו של רבי סעדיה הוא התעורר ללמוד שפות שמיות. מתשרי ועד סוף טבת ה'ת"ה (1645) הוא שקד בישיבה הגדולה בליידן על תמלול הספר "מורה הנבוכים" שבשפה ערבית לכתב ערבי, עבור המזרחן יעקובוס גוליוס (אנ'). בסיום החיבור הוא כתב לכבוד המלאכה שיר בעברית עם אקרוסטיכון של שמו. הוא תרגם לערבית בכתב ערבי את הספרים בראשית, תהילים ודניאל, עבור חכם בשם ג'ון פאגר. עבור חכם בשם הארן פאג'ט הוא תרגם מספר יצירות של סופרים ערבים לעברית, אותן כלל בקובץ אחד ולו הוא נתן את השם "עץ המוסר מדבר הערבים". בשנת ה'ת"ז (1646/1647) הוא הדפיס באמסטרדם פרפרזה לסיפור מגילת אסתר בשיר וחרוז עם אקרוסטיכון, תחת השם "אגרת הפורים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליקים גוטהולד וייל, ערך על רבי סעדיה ב: אשכול: אנציקלופדיה ישראלית כרך ב, עמ' 56, ברלין, 1932
  • דויד דורון, "על תרגום שלושה ספרי מקרא לערבית בהולנד בידי יהודי ממראכש; מסורת ושינוי; דברי מבוא ועיון בכתיב ובפונוטיקה." בתוך: יהושע בלאו ודויד דורון (עורכים), מסורת ושינוי בתרבות הערבית-היהודית של ימי הביניים, עמ' 103–118, ירושלים, תש"ס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]