סנדו פררו-ברזילי

סנדו פררו-ברזילי
Sandu Feraru-Barzilay
	סנדו פררו-ברזילי, 1967 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1918 לערך; פיאטרה ניאמץ, רומניה
פטירה	26 בספטמבר 1995; חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	שדה יהושע, חיפה

סַנדוּ פררו-ברזילי (ברומנית: Sandu Feraru-Barzilay;‏ 1918 לערך,^[1] – 1995^[2]) היה פסנתרן ומלחין ישראלי של מוזיקה קלה, שפעל בעיקר בשנות ה-50.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסוף שנות ה-20 בפיאטרה ניאמץ שברומניה.^[3] עבד כמוזיקאי בשירות השידור הרומני ובתיאטראות שונים במדינה.^[4]. אחרי מלחמת העולם השנייה היה זמן-מה מורה להיסטוריה של הג'אז ב"קונסרבטוריון האמריקאי" של אדמונד דדה בבוקרשט והופיע יחד עם דדה ברסיטלים של ג'אז ומוזיקה קלה לשני פסנתרים.^[5].^[6]

לאחר קום מדינת ישראל עלה אליה בעלייה ההמונית (ב-1948^[4] או בתחילת שנות ה-50)^[3], ומיד מצא תעסוקה במקצועו.^[4] כשג'ורג' ואל, יוצא רומניה, היה לבמאי-המנהל של התיאטרון המוזיקלי התל אביבי "לי-לה-לו" בסתיו 1951, הוא שכר ללהקה אמנים עולים חדשים מרומניה – שחקנים-זמרים ואת המלחינים עמוס יוסטר וסנדו פררו-ברזילי. הוא הלחין פזמונים עבור הצגות התיאטרון עד 1953, והמשיך להלחין עבור תיאטרון "תיאטרון דו-רה-מי" תחת המנהל-המייסד ואל^[3] עם היווסדו ב-1954. עשרות מהפזמונים פרי עטו שצמחו בתיאטראות הקלים של ואל היו ללהיטים בשנות ה-50, בהם "ג'וזפינה", "יהיה טוב", "כינור נגן לי" (הידוע בביצועה של דורותיאה ליביו) והמפורסם בשיריו: "יפו" ("יפו, שם ביפו"), והם הושמעו בתחנות הרדיו בפי כוכבי הזמר של אותה תקופה כגון ישראל יצחקי, שמשון בר-נוי, פרדי דורה ושמואל פישר.^[4]

בשלהי שנות ה-50, ובמיוחד מאז מותו של ג'ורג' ואל ב-1961, ירדה קרנו. הוא ניגן כפסנתרן בהצגות תיאטרון בשנות ה-60 ו-70,^[3] והמשיך להלחין (גם מוזיקה קלאסית), אך כמעט לא נמצא ביקוש ליצירותיו. הוא הידרדר לעוני לאחר שהתקשה למצוא פרנסה, בין היתר בשל דבקותו בגאווה מקצועית כמלחין, שבעטיה המתין שיזמינו ממנו יצירות ולא אבה להציע את מרכולתו מיוזמתו.^[4] אחת מרגליו נקטעה עקב תאונת דרכים. התגורר בעיר התחתית של חיפה.^[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדו פררו-ברזילי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
דוד זוהר, פררו ברזילי – מלחין שנשכח, מעריב, 18 באפריל 1967
סנדו פררו-ברזילי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
סנדו פררו-ברזילי, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ דוד זוהר, פררו ברזילי – מלחין שנשכח, מעריב, 18 באפריל 1967. על פי "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", נולד בסוף שנות ה-20 (סנדו פררו-ברזילי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב).
^ GRAVEZ, gravez.me
^ ¹ ² ³ ⁴ סנדו פררו-ברזילי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ דוד זוהר, פררו ברזילי – מלחין שנשכח, מעריב, 18 באפריל 1967.
^ אוטוביוגרפיה של דן מזרחי באתר centropa
^ בבלוג של סטליאן טנאסה "בוקרשט - סודי ביותר" (ברומנית).

[1] דוד זוהר, פררו ברזילי – מלחין שנשכח, מעריב, 18 באפריל 1967. על פי "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", נולד בסוף שנות ה-20 (סנדו פררו-ברזילי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב).

[2] GRAVEZ, gravez.me

[מדריך_לתיאטרון-3] ¹ ² ³ ⁴ סנדו פררו-ברזילי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.

[זוהר,_פררו_ברזילי,_מעריב_1967/04/18-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ דוד זוהר, פררו ברזילי – מלחין שנשכח, מעריב, 18 באפריל 1967.

[5] אוטוביוגרפיה של דן מזרחי באתר centropa

[6] בבלוג של סטליאן טנאסה "בוקרשט - סודי ביותר" (ברומנית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]